טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

ר' חיים פלטיאל דברים פרשת שופטים פרק כ

 פרק כ(ז) אשר נטע כרם ולא חללו. רגילות שהיו עושין מחולות בשעת בציר וכן כתב קרא עוד תטעי כרמים בהרי שומרון, עוד תעדי תופיך ויצאת במחול משחקים. וא"ת אמאי נקט אילו ג' יותר מאחריני ואמאי לא נקט מי שיש לו טלית ולא עשה לו ציצית וכן מי שיש לו בן ולא פדאו או לא מלו, ותירץ מהר"ח משום דתירוש ישמח ורגילות בשעת שמחה להוציא כלים נאים לשתיה ויש כאן ג' דברים שמרחיבין דעתו של אדם אשה נאה דירה נאה וכלים נאים, וכן תמצא בקללה הני ג' אשה תארס ואיש אחר יקחנה וגו'. והא דנקט הכא בית כרם ואשה ובקללה

162

ר' חיים פלטיאל דברים פרשת כי תצא פרק כב

 מצות ציצית בכלאים לדידהו וכל שכן נשים דלא אתרבו ולדידהו לא נסמוך עבור דחייה דמהי תיתי לדחי דאתי עשה ודחי לא תעשה והני נשי לית להו עשה זה דהוי זמן גרמא א"כ אמאי לידחי והוי ליה כמרוחקים, כפרש"י.(יג) כי יקח איש אשה. סמך לגדילים לומר שפורסין טלית בשעת החופה וזהו אשר תכסה בה.(יד) את האשה הזאת. פי' רש"י מכאן שאין אומרים דברים אלא בפני בעל דין. והק' מהר"ח והא ילפינן לה מלא תשא, ולא תשיא קרי, ותירץ דאיצטריך דאפי' כהאי גוונא שיש אפוטרופוס כי הכא דאביה מזכה במקומה אפי' הכי אין אומרים אלא בפני בעל דין.(טז) את

163

חנוכת התורה פרשת קרח

 אין לומר שנתפרע למשה שלא ניתן לו הכהונה הלא הלוי' גדולה יותר מכהונה. אלא על כרחך צריך לומר כפירוש השני שנתפרע לו שלא בא לארץ ישראל לכן ברב בישרהו רב לך אל תוסף דבר וגו':קלג) בפסוק אל תפן אל מנחתם וגו'. יש לפרש דהנה ידוע דקרח נטל טלית שכולה תכלת ושאל אם היא מחויבת בציצית. והכוונה דהיה מתלוצץ במצות ציצית. משום דגבי ציצית נאמר וזכרתם את כל מצות ה' וציצית עם הקשרים בגימט' תרי"ג. וקרח היה רוצה לכפור בכל התרי"ג מצות. והנה איתא במדרש פרשת נשא והובא שם ברש"י בפסוק כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת דקטרת בגימט' תרי"ג

164

כלי יקר בראשית פרשת נח פרק ט

 קשה מידי כי בזכות כיסוי שמלה זה זכו לשמלה ובזכות חוט זכו לחוט. כי אין האדם יכול לקיים מצות ציצית עד שיתן לו הקב"ה תחילה שמלה כדאיתא במדרש תנחומא (אמור ז) והילקוט הביאו סוף ספר איוב (רמז תתקכז) על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה ציצית עד שלא נתתי לו טלית זהו פשוטו:ועל צד הרמז נראה לפרש לפי שידוע שמצות ציצית מצילין את האדם מן הזנות כדאיתא במנחות (מד א) בההוא ששכר הזונה בעד ארבע מאות זוז ולסוף ניצול מן העבירה על ידי הציצית והניצול מן הזנות ניצול גם מן העניות כי רועה זונות יאבד הון וכאומרם ז"ל (סוטה

165

כלי יקר במדבר פרשת קרח פרק טז

 ודתן נוספת כוי"ו של ואיה וענה (בראשית לו כד) וביאורו שלקח את דתן ואבירם לצרפם אליו. ונכון לומר שתרוויהו איתנהו שלקח לו לטענה מה שהוא בן יצהר, ולקח לו גם את דתן ואבירם ואון, ולפי זה לא תהיה הוי"ו נוספת:ובמדרש (במדבר רבה יח ג) אמרו ויקח קרח מה לקח טלית שכולו תכלת וכו', ומסיק ששאל עוד בית מלא ספרים אם חייב במזוזה וכו', בשלמא ציצית דרש סמוכין מדסמך ויקח קרח לפרשת ציצית אבל מזוזה מאן דכר שמיה. ונראה לי דמפיק לה מדכתיב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אוהליהם למה ליה למכתב פתח אוהליהם אלא שיצאו נצבים לחרף ולגדף על

166

מלבי"ם במדבר פרשת קרח פרק טז

 אליכם יותר מכל העדה עז"א ובתוכם ה', ואחר שאין לכם יתרון על העדה מדוע תתנשאו, ובזה נפלו בטעות שטעו בעת מ"ת שרצו שלא יהיה ביניהם חלוף מדרגות, וישוו כלם בקדושה ובנבואה כמ"ש בפ' יתרו, וחשבו כי נתמלא שאלתם ואין הבדל בינם ובין משה ואהרן, וע"ז המליצו חז"ל שקרח שאל למשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית, ר"ל לעומת שהשיב משה שחייב בציצית, כי צריך חוט אחד מיוחד שבו תשכון הארת הקדושה שהתכלת מורה עליו אף שכל הטלית ממראה התכלת, וכן אף שכל העדה כלם קדושים צריך שיהיה אחד מהם הוא הקדוש שעליו ישכון ה' והוא יהי' השליח בינו ובינם והחוט

167

מלבי"ם דברים פרשת כי תצא פרק כב

 שגרס כן, והגר"א הגיה למעלה וב"ש אומר שלשה של צמר ורביעית של תכלת, ומחק הגי' שבפנים:פה גדילים תעשה. ולא מן העשוי, וכן בפ' ראה (סי' קצ"ד) לענין סוכה, וממ"ש על ארבע ממעט בעלת חמש, ועי' באר"י (סי' י) פלפולים הרבה בזה, ומ"ש שלא יתן על אמצע בגד יל"פ לענין טלית כפולה עי' בא"ח (סי' י' סעיף ו') ומ"ש כסותך פרט לסדין עמ"ש במ"ל (סי' י"ח סקי"ד) ומ"ש פרט למעפורת הארכתי בזה במאיר לארץ סי' י' ס"ק מ"ב:(יג) פו כי יקח איש אשה ובא אליה. הנה פשטות ענין הפרשה מקשה מאד, שפשוטו מורה שהשם רע הוא רק שלא מצא

168

מעשי ה' מעשי תורה פרק כד (פרשת קרח)

 אומרו סופה להתקיים, כאילו יאמר תכליתה להתקיים, וזה יהיה כפירושם ז"ל שלקח עצמו לצד אחד, כי הרוצה בקיום העולם והעמדתו אינו פורש עצמו, אבל אדרבה דעתו מעורבת עם הבריות ורוצה בקיומם.ויובן זה עם מה שאמרו רז"ל (במ"ר יח, ג) שהכניס כל אלה האנשים והלבישן תכלת ואמרו לו טלית שכולה תכלת, וכן אמרו בית מלא ספרים, וכבר יפלא מה ראו ז"ל לומר אלו השני ענינים דהיינו הציצית והמזוזה, אבל להיותם אלו המשלים ענין למחלוקתם אמרום, ומשה שהיתה מעלתו בקבלת התורה המשילוהו משל לבית מלא ספרים והמזוזה, ואהרן שהיתה גדולתו בבגדי כהונה אמרו משל לבישת התכלת, והיה ענין דבריהם לומר שכל

169

מצודת ציון יהושע פרק ז

 יג) קדש - הזמן כמו קדשו מלחמה (יואל ד'):(טו) נבלה - דבר מגונה כמו נבלה ידבר (ישעיה ל"ב):(יט) תודה - הודאה:תכחד - ענינו העלמה כמו ולא כחדו (איוב ט"ו):(כ) אמנה - באמת:(כא) אדרת - טלית חשובה והוא מלשון אדיר:שנער - עשוי בשנער והוא בבל:ולשון - ר"ל ארוכה ומשוכה כלשון:(כג) ויציקם - מלשון יציקה ושפיכה:(כה) וירגמו - ענין השלכת אבנים:(כו) גל - תל גבוה:

170

משך חכמה במדבר פרשת שלח פרק טו

 בהדיה קרנא דגלימיה. התוספות פירשו דאע"ג דרמינן להו תכלתא, מכל מקום אמר דליו לגלימא בפרק מי שמתו, דהוי לועג לרש, דאינם מחויבים, וגדול המצווה ועושה. ופליגי אמוראי בהתכלת (מנחות מ, ב) אם בגד של עור וכנפיה של צמר חייבת בציצית, אם בתר כנף אזלינן או בתר הבגד. ונראה, דלמאן דמחייב טלית בת חמש כנפות בציצית, ואפילו הכי כתב הרא"ש דמ"ארבע כנפות" (דברים כב, יב) דרשינן דרק על ארבע כנפות מהנך חמש חייב בציצית, אם כן אין הכנף גורם החיוב רק עיקר הבגד. אבל למאן דפוטר בת חמש כנפות, אם כן הוא תנאי בענין כללות המצוה, מצינן לומר דהכנף מביא החיוב,

1234567891011121314151617181920