טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

רבינו בחיי במדבר פרשת חקת פרק יט

 בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה, ושאר עבודות אינן פוסלות אלא בשעת עבודה, כיצד קשר עליה עול אע"פ שלא חרשה בו פסולה, הכניסה לדוש אינה נפסלת עד שידוש בה, וכן כל כיוצא בזה, רכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה, עבר בה את הנהר, כפל עליה את המוסרה, נתן עליה טלית, אפילו כסות של סדין, פסולה. אבל קשרה במוסרה אם היתה מורדת וצריכה שמירה כשרה. ואם לא היתה צריכה שמירה פסולה, שכל שאינה צריכה שמירה משוי הוא. עשה לה סנדל שלא תחליק, פרש עליה טליתו מפני הזבובין כשרה, זה הכלל כל שהוא לצרכה כשרה ולצורך אחר פסולה. נעשה בה מלאכה

152

דעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרשת קרח פרק טז

 בני מתיבתך. ולכך נסמכה פרשת ציצית לכאן לו' לך שעל ידי תכלת הוחזק המחלוקת כי באותה שעה עשה קרח משתה לכל אותם ר"נ איש ונתעטפו כלם טליתות שכלה תכלת אמר לו קרח למשה טליתות הללו פטורין מן התכלת אם לא אמר לו חייבין אמר לו ארבע חוטין של תכלת פוטרין טלית שכולה תכלת אינו דין שתפטור עצמה אמר לו בית שהוא מלא ספרים פטור מן המזוזה או לא אמר לו חייב אמר לו כל התורה כלה מאתים ושבעים וחמש פרשיות אין פוטרין את הבית וב' פרשיו' שבמזוזה פוטרין את הבית אין אתה מצוה עלינו אלא מלבך:(ב) ואנשים מבני ישראל

153

הכתב והקבלה במדבר פרשת שלח פרק טו

 ד' כנפים, כמו שאין חיוב מצות מעקה אלא במי שיש לו גג, אף על פי כן הזהירו כן חכמים במצוה זו הרבה ואמרו שראוי לחזור עלי', ע"כ. ומן התימה על רי"א שכתב ועשו להם ציצית שיעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו בו ציצית לשלול טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בת ד' כנפות אינו חייב במצות ציצית, ע"ש. ודבריו נגד הלכה שבידינו:ציצית. שם ציץ לרש"פ הונח על הצמח שהוא עדיין בהתחלת צאתו מן השרש והתגלותו לחוץ (שפראסלינג), ובלשון מושאל יורה גם כל על עצימת עין במקצת כדי לראות היטב, כמו מציץ מן החרכים (שיר השירים ב') והיינו שמצמצם

154

הכתב והקבלה דברים פרשת שופטים פרק יז

 בה להוסיף ואם מוסיף גורע (דהיינו להטיל למוטלת) מ"מ אין למדין מההלכה שפירשה תפלין לבדה. ומלבד זה אין למילף ציצת מתפלין, דתפלין היא מצוה תמידית שצריך להשתדל אחרי' לקיימה והנמנע מלקיימה עובר בשמונה עשה, אבל ציצת אעפ"י שהיא חובת גברא מ"מ אינה רק מצוה מקרית שאינו מחוייב מצד הדין לקנות טלית להתעטף כדי לעשות בו ציצת, א"כ כמו שלא חייבה התורה מיתה לזק"מ רק בחמורות כחייבי כריתות, לא בקלות כחייבי לאוין, ככה לא חייבה ההלכה מיתה לזק"מ רק בבטול עשה החמור כתפלין לא בקלה ממנה כציצת. אמנם לר"י דמקרא דעל פי התורה וגו' יליף בדרך כלל שהזק"מ חייב בדבר שעיקרו

155

העמק דבר שמות פרשת תרומה פרק כו

 מדכתיב והקמת את המשכן כמשפטו, דקרש שזכה לצפון לא יעמוד בדרום, אבל לא כן משפט הטבעות. והטעם כמש"כ שלא באו הטבעות לכוין איזה ענין בעולם אלא לשמש הקרשים, על כן אין להם משפט. [ומזה למדנו דכל תשמישי קדושה בבהכ"נ וכדומה אין להם משפט הקרשים, ולא כמג"א בסי' ח' שכתב לענין טלית של מצוה, וא"א ללמוד מקרשים אלא במעלות אנשים כדאי' בירושל' שם משום שכל איש יש לו משפט וזכות שהגיע למעלה זו]:(כח) והבריח התיכון בתוך הקרשים. דוקא באמצע היינו בחור שבקרש:מבריח מן הקצה אל הקצה. לפי הפשט לא היה אלא מצד אחד אורך שלשים אמה, וגם הא דאי'

156

העמק דבר שמות פרשת כי תשא פרק לד

 וזה בא לתועלת להשריש בלב כלל ישראל לדקדק בהם ולעמוד על תמציתן, וע' מש"כ לעיל ל"ב ט"ו(א):כרתי אתך ברית. הברית שרמז הקב"ה על מעשה קרח דתן ואבירם כמו שביארנו לעיל, לא היה אלא על כח תורה שבעל פה שהיה בלבו של משה כמבואר במדרש שם שהקדימו לשאול טלית שכולה תכלת אי חייבת בציצית בית מלאה ספרים אם חייבת במזוזה, וכשהשיב משה דחייבין נחלקו, ולא נחלקו על גוף הפרשה שאמר משה ושכינה מדברת מתוך גרונו, אלא הבינו בשכלם כונת הפרשה באופן אחר ממה שלמד משה, ומזה נשתלשל המחלוקת בעבודת הר"ן איש:ואת ישראל. הברית שהיה עבורם שלא יכלה אף

157

העמק דבר דברים פרשת עקב - ראה פרק יא

 אם לא בשני אופנים:(כז) אשר תשמעו. אם תשמעו מיבעי, אלא משום שהקב"ה מסייע תחלה שנוכל לקיים המצות ואח"כ אם שומעים דבר ה' הקב"ה מוסיף שכר, וכמו שאמר הכתוב בס' איוב [מ"א ג'] מי הקדמני ואשלם, ואמרו חז"ל במדרש מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית וכן הרבה, אלא הזהיר במצות ציצית זוכה לטלית נאה, אבל הטלית הראשון ג"כ מתת אלהים היא, א"כ הברכה הוא כדי אשר תשמעו(א):(כח) אם לא תשמעו אל מצות וגו'. איזו מצוה שתהא, ויגיע מזה וסרתם מן הדרך וגו'. דעבירה גוררת עבירה כמש"כ לעיל ט"ז:(כט) הר גרזים הר עיבל. לא שהיו

158

העמק דבר דברים פרשת כי תצא פרק כב

 היה כלאים שעירבם ואח"כ עשאן שעטנז, והנפקא מינה בזה ביארנו בפ' קדושים בס"ד:(יב) תעשה לך. האי לך מיותר ואתי לדרשה בסוכה ד"ט א':אשר תכסה בה. לא כתיב אשר אתה מתכסה בה, אלא אשר תכסה, ללמד דחובה להטיל ציצית לפני הלבישה. ומכאן מבואר דאסור ללבוש טלית אם אי אפשר לו לעשות ציצית, והכי מבואר בשו"ע או"ח סי' י"ד הטיל ישראל ציצית בלא כונה אם אין לו ציצית אחרים יש לסמוך על הרמב"ם שמכשיר כו', מבואר דבלי ציצית כלל אסור ללבוש הטלית אפילו אין לו ציצית. וכ"ז למ"ד חובת גברא, אבל למ"ד ציצית חובת טלית אפי' מונחת בקופסא, מפרש אשר

159

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת כי תשא פרק לא

 גם התם מצינו לפרש כדהכא כסות המיוחד ליום מותר אף בלילה דאין צריך לפושטו אם הם עליו מיהו לכתחילה אין לו ללבוש מידי דהוה אתפילין למ"ד לילה לאו זמן תפילין דאמרינן המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה אפילו הכי אם הם בראשו אין חולצם. אפי' אם היה יכול ללבוש טלית המיוחד ליום בלילה מ"מ כסות המיוחד לעבודה אין יכול ללבוש שלא בשעת עבודה דהתם לא תלי רק ביום והכא תלי בתרתי בכהן ובעבודה דהא שחיטה עבודה היא ואפי' הכי לישראל לא אשתרי אע"ג דזר מותר בה, וכן כהן שלא בשעת עבודה לא אישתרי וכהן שאינו בשעת עבודה הרי הוא

160

ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת קרח פרק טז

 הקדישה הבשר בא אהרן ולקח את הכל.למה נסמכה פ' קרח לפ' ציצית כדפי' רש"י שהביא ר"ן איש לבושים מלבושים (ציצית) טליתות, ולכך כת' ויקח לשון לקיחה שלקח טליתות.למה נסמכה פר' קרח לפר' ציצית, לומר כי עיקר המחלוקת היה מתחיל מן הציצית כדאיתא במדרש ולקח מדה רעה לעצמו אמר טלית שכולה תכלת וכו'. וא"ת ומה ראה לחלוק אלא אמר קרח שמי עולה כמו אלעזר ואני באתי מיצהר שכולו זית כ"ש שראוי לי כהונה שאפי' דוד ושלמה לא (נחלקו) [נמלכו] אלא מן המשיחה ואני כולו שמן, לכך נאמר בן יצהר, ומאחר שאינו לוקח אותי שבודה מלבו. ד"א ערער על נשיאותו

1234567891011121314151617181920