טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

אלשיך בראשית פרשת בראשית פרק ג

 אחר כך ואירא כי עירום אנכי ואחבא, הרי נתכסה. ועוד שהיה לו לומר ואבוש ולא ואירא. ועוד כי מי שהיה גופו גדול מאד, איך יתחבא הוא ואשתו בתוך עץ הגן. ועוד כי מי יוכל להתחבא מפניו יתברך. ועוד כי אם להתכסות תפרו עלה תאנה, למה עשו חגורות ולא כסות או טלית. ועוד באומרו וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן, מה ענין התהלכות שייך בקול. ועוד מה ענין אומרו לרוח היום, האם רוח היום מוליך קול ה' בכח ושובר ארזים. ועוד באותו הקול מה היה אומר לו הוא יתברך, אם קורא אותו, הרי זה היה אחרי התחבאו כאומרו ויתחבא כו'

142

אלשיך בראשית פרשת נח פרק ט

 ויקח שם ויפת את השמלה, שעל כן נאמר לשון יחיד ויקח שהוא אשר היחל ולקח השמלה הוא הטלית, כי על כן יהיה מה שלא נאמר ויקחו אלא ויקח. ואפשר הוא בדרך גזירה שוה כדרך מדרשי רבותינו ז"ל, והוא כי ויקח קרח אמרו רבותינו ז"ל (במדבר רבה יח ב) שלקח שאלת טלית שכולה תכלת שהוא מסמיכות סוף פרשה הקודמת, והוא כי נאמר כאן ויקח ונאמר להלן ויקח. וגם במספר קטן עולה ויקח עם התיבה כמספר טלית. שעל כן נתברך יותר מיפת:ואחשוב כי ברכתו גדולה מאד ומפורשת בכתוב, והוא באמור אליו ברוך ה' כו', ומה ברכו כי מה שיאמר בעולם לא

143

אלשיך במדבר פרשת קרח פרק טז

 עדתו. ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יי מחר והיה האיש אשר יבחר יי הוא הקדוש רב לכם בני לוי. (א - ז):ראוי לשים לב. א. מה לקח. כי אין המפרשים יוצאים ידי חובת הלשון, ושתהיה הלקיחה מפורשת בכתוב. ורבותינו ז"ל (תנחומא קרח ב) אמרו שלקח טענת ציצית. טלית שכולה תכלת וכו', ובית מלא ספרים אם פטורה מן המזוזה. והוא שדרשו הסמיכות. שלקח מענין סוף הפרשה הסמוכה. ותוספת הוי"ו הוא, שבא להוסיף שלקח דבר אחר מעין ציצית והיא המזוזה. ב. למה לקחו שלש אלה, שאומר ודתן ואבירם וכו'. ג. למה ספר יחוסו עד לוי. ולא עוד אלא שמה שלא

144

אלשיך איוב פרק לח

 שחרות כי אם אור, אך לא כן הרשעים אשר קנאת בהם, כי הלא רוב טובתם פה להאכילם איזה זכות, אם היה בהם היא הכנה (יג) לאחוז בכנפות הארץ וינערו כו'. כי לעתיד תוסר חלאת הארץ ותזדכך באופן תהיה אחיזה לו ית' בה, ועל ידי כן יאחוז בכנפות הארץ כמי שמנער טלית ויפלו עפר וצרורות ארצה, כן בזמן התחיה ע"י אחיזתו ית' בארץ הלזו, ואז וינערו רשעים כעפר הנושר מהטלית, כי יהיו כפסולת בערך מהות הארץ וכבלתי דבק, כי אם כעפר וצרורות הנושרים מהטלית בנעור אותו, אשר דבקו בו והם פסולת טפל אל איכות הטלית ונופל ממנו, כן יהיו פגרי הרשעים

145

אמת ליעקב בראשית פרשת לך לך פרק יג

 י"ד פי"ד] שהסברתי מדוע עשה כן, ועיי"ש.(י) כי כלה משקה.כתב הראב"ע וז"ל: משקה זכר אחר נקבה עכ"ל. ולפענ"ד לא דק היטב, דמשקה קאי על תיבה "כלה" והוא לשון זכר, ולמשל: אפשר לומר "הטלית היא לבנה", אבל אי אפשר לומר "הטלית כולה לבנה" אלא צריך לומר "טלית שכולה לבן", מפני שתיבת כל היא לשון זכר, ודו"ק15..כגן ה' בארץ מצרים באכה צער.פירש"י וז"ל: ומדרש אגדה דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם עכ"ל, והנה היא סוגיא בהוריות [דף י' ע"ב], ועיי"ש. לכאורה תמוה, מה ראו חז"ל לגבב על לוט דברים שלא נאמרו עליו, והלא

146

אמת ליעקב שמות פרשת בא פרק יב

 או לנקבה. ולי נראה ד"כל" זהו מושג מפשט, והרי הוא עצם לשון זכר, וכמו שמצינו [מלכים ב' ד' פ"ב]: אין לשפחתך כל, או [תהלים כ"ט פ"ט]: ובהיכלו כולו אומר כבוד, או [בבא מציעא דף ב' ע"א]: זה אומר כולה שלי, והיינו כולה של הטלית, והרי זה שם נסמך [ולפ"ז צ"ל טלית שכולה לבן או שחור, ולא [טלית שכולה] לבנה ושחורה וכדומה], ו"כל" הראשון קאי גם על סוף הפסוק, והיינו: אך כל אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ומדוקדק יותר לפ"ז סוף הפסוק. ונראה להביא כמה ראיות [ומקורות] ליסוד זה42:א) לעיל בפרשת לך לך [י"ג פ"י] כתוב:

147

אמת ליעקב שמות פרשת בשלח פרק טז

 המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות וכו'. ויש לדקדק על לשון "כל המקיים" ג' סעודות, דמה שייך בזה קיום שהוא מלשון קיום ואישור, והול"ל כפשוטו: כל האוכל ג"ס בשבת, או כל הזהיר במצות ג"ס וכו'. [לזה אפשר לומר דלשון זהירות שייך רק אזהירות דאיסורא כמו בציצית שאם הוא לובש טלית שאינה מצוייצת הרי הוא מבטל מצות ציצית בידים.] וכן להלן בגמ' שם: אר"י כו' כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנא' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק שכתוב

148

רבינו בחיי שמות פרשת בשלח פרק טו

 אדמה", כלומר בדמיונות ומראות, אבל על הים ראו כלן עד שאמר כל אחד ואחד "זה אלי ואנוהו", ואין כוונת החכמים בזה שתהיה מעלת השפחה בענין ההשגה והחכמה יתרה על השגת מעלת יחזקאל בן בוזי הנביא, אלא הכוונה שראתה שפחה על הים דבר שלא ראה יחזקאל. ד"א: "ואנוהו", אתנאה לפניו במצות, טלית נאה, סוכה נאה, לולב נאה. "אלהי אבי וארוממנהו", אזכיר רוממותו.(ג) ה' איש מלחמה. לפי שאמר להם משה: (לעיל יד, יד) "ה' ילחם לכם" לפיכך אמרו הם: "ה' איש מלחמה", ושמא תאמר מלחמתו בכלי זיין לכך נאמר: "ה' שמו" כלומר לא בעמל ולא ביגיעה אלא בשמו, כענין שכתוב: (ירמיה

149

רבינו בחיי במדבר פרשת שלח פרק טו

 לבדו כשר. והלבן הן חוטי הענף שעושין על כנף הבגד ממין הבגד ונקרא ציצית לפי שהוא דומה לציצית הראש דכתיב: (יחזקאל ח, ג) "ויקחני בציצת ראשי". וענף זה נקרא לבן לפי שאין אנו מצווים לצבעו. ואף על פי שאין אחד מהם מעכב חברו אינן שתי מצות אלא מצוה אחת, והלובש טלית שיש בה לבן או תכלת או שניהם כאחד הרי זה קיים מצות עשה אחת. משום שנאמר: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, והיה לכם לציצית". מלמד ששניהם מצוה אחת. ותניא היה ר' מאיר אומר קשה ענשו של לבן כשאינו מניחה מענשה של תכלת. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו:

150

רבינו בחיי במדבר פרשת קרח פרק טז

 פירש לנו מעשה תכלת, אמרה לו: מהו מעשה תכלת, אמר לה: כך דרש משה נאמר לי מפי הגבורה שתעשו לכם ציצית על ארבע כנפי בגדיכם ושיהא בו חוט אחת של תכלת, שנאמר: (במדבר טו, לח) "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", אמרה לו: כמה הוא משחק בכם, אני אעשה לך טלית שכולה תכלת. עמדה ועשתה לו טלית שכולה תכלת, מה עשה, כנס מאתים וחמשים ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן, מה עשה, הלבישן כולן טליתות של תכלת אף הוא לקח טלית של תכלת ובא לו אצל משה.וזהו שכתוב:ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי. מה לקח, לקח טליתו,

1234567891011121314151617181920