טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן קח

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן קח* וששאלתם הא דאמר רב יהודה (שבת קכ סע"א) טלית שאחזה בה האור מצד זה נותן עליה מים מצד אחר וכולױ'װ, הלכה כרב יהודה או כי דאיתותב.כך ראינו: שהלכה כרב יהודה, ואף על גב דקא מותבינן מן הדא בריתא: טלית שאחזה בה האור פושטה ומיתכסה בה ואם כבתה כבתה וכולױ'װ, ומפרקינן (שם רע"ב) הוא דאמר כר' שמעון בן ננס, ומקשנן (אומר) [אימר] דאמר ר' שמעון בן נ[נ]ס מפני שהוא מחרך, גרמא בכיבוי מי אמר, ומפרקינן אין אמר בן ננס - מידקא תאני סופה ר' יסי אוסר בכלי

122

רש"י שמות פרשת משפטים פרק כב

 ומתחייבת לפני, ואני מחזירה לך, אף אתה טול והשב טול והשב:עד בא השמש תשיבנו לו - כל היום תשיבנו לו עד בא השמש, וכבוא השמש תחזור ותטלנו, עד שיבא בקר של מחר,א ובכסות יום הכתוב מדבר, שאין צריך לה בלילה:(כו) כי הוא כסותה - זו טלית:שמלתו - זו חלוק:במה ישכב - לרבות את המצע:(כז) אלהים לא תקלל - הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרהב לקללת דיין:(כח) מלאתך - חובה המוטלת עליךג כשתתמלא תבואתך להתבשל, והם בכורים:ודמעך - התרומה, ואיני יודע מהו לשון דמע:לא תאחר - לא תשנה סדר הפרשתן, לאחר אתד המוקדם ולהקדים את המאוחר, שלא

123

רש"י במדבר פרשת קרח פרק טז

 הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה, עמד וכנס מאתים חמישים ראשי סנהדראות, רובן משבט ראובן שכיניו, והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו, שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד, ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה,י והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציציתכ או פטורה. אמר להם חייבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה:בני ראובן - דתן ואבירםל ואון בן פלת:(ג) רב לכם - הרבה יותר מדאי לקחתםמ לעצמכם גדולה:

124

רש"י במדבר פרשת בלק פרק כג

 מה פעל הקב"ה ומה גזרותיו במרום, אינן מנחשים וקוסמיםא אלא נאמר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום, או אורים ותומים מגידים להם, ואונקלוס לא תרגם כן:(כד) הן עם כלביא יקום וגו' - כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין:לא ישכב - בלילה על מטתו עד שהוא אוכלב ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגייס להזיקם, הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילםג חללים. דבר אחר הן עם כלביא יקום וגו'. כתרגומו:ודם חללים ישתה - נתנבא

125

רש"י מלאכי פרק ב

 ונשמרתם ברוחכם - ובאשת נעוריך אל יבגד רוחך:(טז) כי שנא שלח - ורבותינו חלוקין בה במס' גיטין יש מהם אומרים אם שנאת שלח אותה בגט ותנשא לאחר:וכסה חמס על לבושו - אבל זאת כלום הוגנת לעשות שתפרוס עליה טליתך להחזיקה לך כאשתך והחמס פרוש על אותה טלית שבלבך עליה שנאה ואתה מקניטה ומצערה תמיד:(יז) באמרכם כל עושה רע וגו', או איה אלהי המשפט - לפי שאתם רואים דרך רשעים צלחה וצדיקים מעונים ונכשלים אומרים אתם בלבבכם אחת מב' דרכים הללו כל עושה רע טוב בעיניו או אין דין ואין דיין ליפרע וכן פתרון ל' המקר' כל עוש' רע טוב בעיניו לכך

126

רש"י אסתר פרק ח

 נכתב בראשונות והם בבזה לא שלחו את ידם שהראו לכל שלא נעשה לשם ממון:(יג) פתשגן - אגרת מפורש:(יד) מבהלים - ממהרים אותם לעשות מהרה לפי שלא היה להם פנאי שהיה להם להקדים רצים הראשונים להעבירם:(טו) ותכריך בוץ - מעטה בוץ טלית העשוי להתעטף:(יז) מתיהדים - מתגיירים:

127

גור אריה בראשית פרשת נח פרק ט

 כבוד, מה שאין כך ביפת, שלא זכה לכבוד רק הגוף בלבד, וגם לא זכה לדבר מצוה:והא דאמרינן בפרק כיסוי הדם (חולין ריש פט.) דבשביל שאמר אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" (להלן יד, כג) זכו בניו לטלית של ציצית (קושית הרא"ם), ויש לומר דזכות שניהם גרם מצוה זאת שהיא טלית של ציצית, דאם לא היה זכותו של שם, אף על גב שאמר אברהם "מחוט ועד שרוך" - בשביל זה אין סברא שיהיה בבגדיהם ציצית, דמה ענין "מחוט ועד שרוך" לבגד, שהחוט אינו בבגד, ולפיכך צריך לזכותו של שם שזכו לטלית של מצוה, ומכל מקום צריך גם כן זכות אברהם, דלמה

128

גור אריה בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 וכו'. מלא בוי"ו, דאם לא כן מנא ליה למדרש (ב"ר סג, ח) ששניהם צדיקים, דהכא כתיב חסר אלף להורות שהאחד רשע, ובאל"ף - לא צדיקים ולא רשעים משמע, אלא 'מלא' בוי"ו קאמר:(כה) אדמוני סימן וכו'. פירוש כי מה בא לומר שהיה אדמוני, אלא 'סימן וכו'' (כ"ה ברא"ם):טלית של צמר וכו'. רוצה לומר שאין פירושו שהאדרת הוא עשוי משער - כמשמעו, שאם כן איך היה שוה עשו לאדרת העשויה משער, כי אין האדרת העשוי משער מלא שער, רק היא חלקה, ולא היה עשו חלק (להלן כז, יב), אלא פירוש כטלית של צמר המלאה שער:(כו) ואחרי כן יצא אחיו וכו'. והוקשה

129

גור אריה במדבר פרשת קרח פרק טז

 מא). ואם תאמר, ולשאול כך בלא שילביש אותם. יש לתרץ, כדי שיראו ישראל חדוש, מאתיים וחמישים אנשים מלובשים בתכלת, וידעו הכל אשר חלק על משה. ואם לא היה רק בשאלה בלבד, אחד היה יודע המחלוקת שנחלק עליו, ועשרה לא היו יודעים:התחילו לשחק. ואם תאמר, וקרח מה היה סבור, אם טלית של תכלת פטורה מן הציצית - שמא משה גם כן ישיב שהיא פטורה, ואין כאן מקום למחלוקת שלהם. ואם היה סובר קרח שהיא חייבת, ואם כן מנא לן להם סברא זאת, [ד] אם יש סברא לחייב - אם כן שמא משה ישיב גם כן הסברא, ולא יהיה להם מקום לחלוק. ודוחק

130

גור אריה דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 נתתי ממנו לדבר שעיקר צרכו של מת, ובהאי גוונא בחי מותר לעיקר צרכו, סוף סוף כיון דלא מצינו דדבר זה גופיה שרי בחי, לא היה להתודות עליו במת לא נתתי לארון ותכריכין. ולתרוצא בתרא ניחא טפי לגמרי בפשיטות, דלא היה לו להתודות, דאף בחי לכל הפחות איסור הוא לקנות בו טלית לחי. ולפיכך דורש רבי עקיבא 'לא החלפתי אותו בטהור'. וכך פירושו של מקרא; "לא נתתי ממנו למת", שהייתי מחליף את המעשר הטמא בטהור, עד שהיה אפשר לבא מן המעשר דבר אל המת. שאם החליף אותו בטהור, הרי יוצא לחולין המעשר, ויכול ליתן ממנו למת. והוא הדין דמותר לכל צרכו,

1234567891011121314151617181920