טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

ספר הלכות גדולות סימן כו - הלכות מזוזה

 רגיל למיעל ומיפק אלא בחד מיניהו טפי.(ב"מ קא ב) ומאן דאגר ביתא מחבריה ההוא דאגר מיחייב למקבע מזוזתא, דאמר רב משרשריא חובת הדר היא, וכי נפיק מההוא ביתא נישבקה למזוזה בדוכתה, והני מילי דאגר מישראל אבל אגר מגוי כי נפיק נשקלה בהדיה.תנו רבנן (מנחות מב א) טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית, והשוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום, אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה לאלתר, משום ישוב ארץ ישראל.תנו רבנן (יומא יא א) מזוזת יחיד נבדקת פעם אחת בשבוע, מזוזת רבים נבדקת פעם אחת ביובל, ואמרי לה

102

ספר הלכות גדולות סימן כז - הלכות ציצית

 אמצות עשה, אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן. אמר רבי יהודה אמר רב (שבת כה ב) כך היה מנהגו של רבי יהודה בר' אילעאי, ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה מים חמין ורוחץ בהן פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצויינין ודומה למלאך ה' צבאות.ת"ר (מנחות מא א) טלית כפולה חייבת בציצית, ור' שמעון פוטר, ושוין שאם כפלה ותפרה שהיא חייבת. אמר רבא (שם מ ב) הא מילתא אמרי ואיתמר במערבא משמיה דר' זירא כותאי, היא של בגד וכנפיה של עור חייבת, היא של עור וכנפיה של בגד פטורה, מאי טעמא, עיקר בגד הוא.אמר רב טובי בר קיסנא

103

ספר הלכות גדולות סימן מד - הלכות בבא מציעא

 אבידה, מצא חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבידה ולא מיחייב בה, חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה [עמוד תעב] ומיחייב בה. אמר מר חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבידה, ואפילו לעולם, אמר רב יהודה אמר רב שלשה ימים, תניא נמי הכי מצא טלית באיסרטיא קרדום באסרטיא פרה רצה בין הכרמים, הרי זו אבידה, (ב"מ לא א) טלית בצד גדר קרדום בצד גדר פרה רועה בין הכרמים אין זו אבידה, שלשה ימים בזה אחר זה, הרי זו אבידה. ראה מים שוטפין ובאין, הרי זה גודר בפניהם.תנו רבנן (שם לג א) (שמות כג,

104

ספר הלכות גדולות סימן מו - הלכות בבא בתרא

 בבית המשתה הרי זה לא ישתמש בהן. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא, אמר רבי חייא וכי אין אדם עשוי לומר לאומן מכור לי טליתי. אמר רב חייא בריה דרב נחמן לא שנו אלא הוא, אבל אשתו ובניו לא, דילמא איחלופי איחלף להו, והוא נמי לא אמרן אלא דאמר ליה טלית סתם אבל אמר ליה טליתך, הא לאו טליתו היא.(שם מו ב) שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק ילמדנו רבינו עריס מעיד או אינו מעיד. הוה יתיב רב יוסף קמיה א"ל הכי אמר שמואל עריס מעיד, והתניא אינו מעיד, לא קשיא הא דאית ליה

105

ספר הלכות גדולות סימן עג - הלכות בכורות

 כהונה או שאכלן פטור מלשלם, הילכתא כעולא דאמר הבו מתנות לכהנאתא דקסבר (דברים יח, ד) ונתן לכהן ואפילו לכהנת, הילכתא כרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים שנאמר (שמות יג, ב) פטר רחם בישראל וכהנת ולויה לא.ת"ר (קידושין ח א) עגל זה לפדיון בני טלית זו לפדיון בני, אין בנו פדוי, עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בה' סלעים לפדיון בני, בנו פדוי. והוינן בה היכי דמי, אי נימא דלא שוי חמש סלעים, משום דאמר בחמש בנו פדוי, אלא לאו דשוו חמש סלעים ובענן מילתא דקיצא. אמר רבא לעולם דלא שוי, רישא דאמר

106

ספר הלכות קצובות הלכות ציצית ועשייתו

 הם שנים למעלה ושלשה למטה הרי שש מאות ושלש עשרה מצות.[ב] והזהירנו הק' להתעסק במצות ציצית ובטלית וצריך לטוות צמר של ציצית טווי לשמה ותטווה אותה נערה נקייה.[ג] וכשאתה תולה הציצית בטלית צריך להשים ארבע בתוך שלש וכן תעשה בארבע כנפות של טלית.[ד] ושיעור ציצית וסייומו בשמונה חוטין וחמשה קשרים באיל' יסיימו המצות.[ה] ואורכן של חוטין כשיעור זרת ולאסור שני פעמים למעלה ולשלשל שליש הזרת ולאסור מלמטה שלשה פעמי' והנותר שני שלישי זרת להיות ענף.[ו] ולאחר שתולהו אין צריך לפסוק ראשי חוטין אלא קודם לכן פוסק אותם שכך אמרו חכמי' תלאן ואחר כך פסק ראשי

107

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לה

 אין עליו לבטל המכר ולא שיחזיר את האונאה כדג'ז) לענין מטבע עד אימתי מותר לחזור בכרכים עד ערבי שבתות בכפרים עד כדי שיראה לשלחני. ולענין שאר סחורות גרסי'ח) עד מתי מותר לחזור בו עד כדי שיראה לתגר או לקרובו, ואמרינןט) מאי שנא סלע דקא מפליג ומאי שנא טלית דלא קמפליג אמר אביי כי (נתן) [תנן] נמי טלית בכרכים רבא אמר טלית לכל איניש קים ליה סלע לשלחני הוא דקים ליה בכרכים דשכיח שלחני עד שיראה לשלחני בכפרים דלא שכיח שלחני עד ערבי שבתות. אבל מי שרוצה לצאת ידי שמים יש לו להחזיר את סחורתו ולקבלה אם יש

108

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לה

 כ"ו, א"כ ודאי דבעינן עכ"פ שההונאה יהי' דרך מקח וממכר ובכה"ג שכתבו התוס' הרי המטבע באה לתשלום המקח ולכאורה אין ההונאה דרך מו"מ וצ"ע בדעת התוס' אבל לפי רבינו והרמב"ם מבואר שפיר דהוא דרך מו"מ.והנה הסוגי' פריך מ"ש בסלע דפליגי ומ"ש בטלית דל"פ אמר רבא מאן תנא טלית ר"ש היא אביי אמר טלית עד שתות מחיל איניש וכתב הרי"ף והלכתא כרבא הלכך הלכתא כר"ש בסלע דסתם לן תנא בטלית כוותי' ובנ"י שם אף דהוי סתם ואח"כ מחלוקת דאין הלכה כסתם אין למדין מן הכללות כל היכא דאמורא בתרא מפיק ליה מההוא כללא. והרא"ש בסי' י"ט כתב דרבה גרסינן ולא

109

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מ

 בגד כזה ביד האומן אין ע"ז דין ראה] הואיל ולעדים לא היה בה טביעת עין ויכול לומר אחר היה, אבל אי הוה טעין לקוח הוא בידי לא הי' נאמן, דאין לו עוד מגו דאי בעי אמר החזרתיו לך או לא הי' דברים מעולם דירא לומר כן הואיל ויש עדים שראו טלית כאותו שהוא שלו בידו כו' אע"פ שאינה ראיי' גמורה של טב"ע [ר"ל שמכירים העדים בטב"ע שהוא של התובע] אלא שהיו בה סימנין כמו שלו [מה שהעדים אומרים רק ע"פ הכרת סימנים אי"ז ידיעה של עדים אלא סימנין בעלמא ולא סגי להוציא מיד האומן כיון דהאומן טוען שהוא בגד אחר

110

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קלד

 יהודה סאה ביהודה שוה ה' סאין ולא נתחלקה אלא בכספים למאי אילימא לשופרא וסניא בשוטים עסקינן אלא לקורבה ורוחקה ואיך יפרעו הניזקין ובעלי חובות וכתובת אשה מן העידית ומן הבינונית הלא בשום מדוקדק ותנן שום כסף שוה כסף ואמרינן עלה אמר ר' יהודה שום זה לא יהי' אלא בכסף כדתניא טלית שהזיקה פרה ופרה שהזיקה טלית אין אומרים תצא פרה בטלית אלא שמין אותה בדמין ולענין הדין הזה שמפורש בשאלה זו אם יש בירושת ראובן זה קרקעות במקום הטוב שהם שוין זה לזה וקרקעות במקום הרע שהן שוין זה לזה יש מן הדין עם הגדול אם תתקיים בכורתו וראוי לפי

1234567891011121314151617181920