טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר מרכבת יחזקאל

 ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, אם הרב דומה למלאך יי' צבאות תורה יבקשו מפיהו. למאן דיהא רשים באלין סימנין בלבושיה, תקבלון צלותיה. סימנא חדא דיהא רשים בצלותיה, בתכלת, בכנפי מצוה ציצית. דאיהו דמי לרקיע, דאיהו מטטרון. דיוקנא דיליה, תכלת שבציצית.[אות רנא] ובגין דא, שיעור הציצית אוקמוה רבנן, טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו. והאי איהו דאתמר ביה, ונער קטן נוהג בם. והאי איהו נוהג בד' חיון, דאינון ד', ואיהו כליל שש מעלות לכסא, דאינון ו'. ובגין דאיהו כליל עשר, מתלבשין ביה עשר ספיראן, י'. וביה הוה אתחזי קב"ה בשכינתיה, דאיהי כלילא מעשר ספיראן, לנביאי. ומסטרא דשכינתא דאיהי עשיראה, תכלת

92

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר קריאת שמע וציצית ותפילין ורצועות

 שמע וציצית ותפילין ורצועות[אות רפה] ואוקמוה רבנן, כל הקורא ק"ש ערבית ושחרית, כאילו מקיים והגית בו יומם ולילה. דטלית לבנה, איהו לימינא מסטרא דחסד. ואתמר, אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות. והוכן בחסד כסא. חסד סליק ע"ב חוליין וקשרין דטלית.[אות רפו] ואית טלית מסטרא דמטטרו"ן, דאיהו ט"ט, כליל ח"י, בין קשרין וחוליין לכל סטרא. ה' קשרין לקבל ה' חומשי תורה. ותליסר חוליין, לקבל תליסר מכילן דרחמי דאורייתא. דאתמר בהון, בי"ג מדות התורה נדרשת.[אות רפז] ובגינה אתמר, כמראה אדם עליו מלמעלה. בדיוקנא דתפארת, דאיהו ת"ת אדם עליו מלמעלה. ואתקרי בשמיה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כל הנקרא

93

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת יתרו מאמר כבד את אביך ואת אמך

 אמך[אות תקנ] כבד את אביך וגו': לכבדם בכל מיני כבוד, לשמחם במעשים טובים. כמש"א גיל יגיל אבי צדיק. וזה הוא כבוד אביו ואמו.[אות תקנא] (רעיא מהימנא) כבד את אביך וגו': כבדהו את הקב"ה שנקרא אביך והמלכות שנקראת אמך, בבגד נקי, שהוא כנפי מצוה, דהיינו טלית נאה. כי טלית בצצית נקרא, תשמיש מצוה. כבד את ה' מהונך, זה תורה ומצות, ז"ש, אורך ימים בימינה בשמאלה וגו'. שאין אדם עני אלא כשהוא עני מן התורה ומן המצות. ונודע, אחר שהעמידו בעלי המשנה אין עני אלא מן התורה ומן המצוות, אשר עושר של האדם הוא תורה ומצות.[אות תקנב] ובגין דא

94

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת שלח לך מאמר הציצית

 כימים האלו העליונים, חג"ת נה"י דז"א, שנתברכה בהם כנסת ישראל. כך עתיד הקב"ה להוציא את ישראל מן הגלות, ע"י ימים דז"א, ואז כתוב ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו וגו' זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ. מהו מודעת זאת. ומשיב, משום שעתה נודעת זאת, שהיא המלכות, בעטוף טלית של מצוה, דהיינו בציצית. בעת ההיא תהיה נודעת זאת בכמה דרכים שלה, שיעשה הקב"ה אותות ונסים בעולם, אז כתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן.

95

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בלק מאמר כה אמר ה'

 ישראל לפני הקב"ה, אע"פ שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות.[אות רמו] והכי אמר רב וכו': וכך אמר רב המנונא סבא, ג' שערי הדין התקינו בסדרי משנה. אחד הראשון הוא, בארבעה אבות נזיקין השור וכו' שהוא בבא קמא. שער השני הוא טלית שנמצא, דהיינו בבא מציעא. שער הג' הוא שותפין וסוד האבידה, שהוא בבא בתרא. מהו הטעם. ומשיב, אלא הקב"ה בכל זמן, עושה לישראל זדונות כשגגות. ואלו שסדרו המשנה שכך סדרו בג' שערים, בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא, דרך הכתוב לקחו, שכתוב על כל דבר פשע, וזה הוא פשע שאינו בזדון כי

96

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת פנחס מאמר מרכבת יחזקאל

 מפיהו שפירושו, מי שיהיה רשום בסימנים אלו בלבושו, תקבלו תפלתו. סימן אחד הוא שיהיה רשום בתפלתו בתכלת שבד' כנפי הציצית, שהתכלת דומה לרקיע שהוא מטטרון, ונמצא שהוא דומה למלאך ה' צבאות, שהצורה שלו הוא תכלת שבציצית.[אות רנא] ובגין דא שיעור וכו': ומשום זה, שיעור הציצית העמידו רבנן, טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו, שזה הוא אותו שנאמר בו, ונער קטן נוהג בם. שהוא מטטרון, הנקרא נער קטן. והוא נוהג בד' חיות, שהם ד', והוא כולל שש מעלות לכסא, דהיינו חג"ת נה"י, שהם ו', ומשום שהוא כלול מעשר, מתלבשים בו עשר ספירות דז"א ומלכות דאצילות, שהם י'. ובו נראה הקב"ה

97

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת פנחס מאמר קריאת שמע וציצית ותפילין ורצועות

 לזוהר - במדבר פרשת פנחס מאמר קריאת שמע וציצית ותפילין ורצועות[אות רפה] ואוקמוה רבנן כל וכו': והעמידו חכמים, כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית, כאלו מקיים והגית בו יומם ולילה. שפירושו משום שקריאת שמע כוללת בתוכה ימין ושמאל שה"ס יומם ולילה. כמו שמסיק לפנינו (באות ר"צ) ומפרש, כי טלית לבנה, כלומר הטלית בציצית מבחינת הלבן שבה, ולא מבחינת התכלת שבה, הוא לימין מצד החסד. ונאמר עליו, אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות. וכן, והוכן בחסד כסא. חסד עולה ע"ב, הרומז על ע"ב חוליות וקשרים שבטלית, דהיינו ד' פעמים ח"י (כנ"ל אות רנ"ו).[אות רפו] ואית טלית מסטרא וכו':

98

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שלישי

 השוא וכעבות העגלה חטאה, רב אדא בר אהבה אמר מהכא (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה. פסק מאי, אמר רבי אבהו עליו הכתוב אומר (דברים לב, מז) ובדבר הזה תאריכו ימים.אמר רב הונא היתה טליתו חגורה לו על מתניו מותר לקרות קרית שמע. תניא נמי הכי היתה טלית של בגד ושל שק ושל עור חגורה לו על מתניו מותר לקרות קרית שמע, ולתפלה עד שיכסה את לבו.איתמר (ברכות כה א) צואה על בשרו או ידו בבית הכסא אמר רב חסדא אסור לקרוא קרית שמע עד שירחץ, אמר רבה מאי טעמיה דרב חסדא, דכתיב (תהלים לה, י) כל

99

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק שישה עשר

 גניזה. היו כתובים תרגום ובכל לשון, מצילין אותן מפני הדליקה, היו כתובין עברית גפטית עילמית מדית יונית, אעפ"י שכתובין בכל לשון, מצילין אותן מפני הדליקה. (שם קכ א) ספר שאחז האור בראשו אחד נוטלו וקורא בו, ואם כבה, כבה, וכן כלי שאחז בו האור נוטלו ומשתמש בו, ואם כבה כבה. טלית שאחז האור בראשה אחד נוטלה ומתכסה בה, ואם כבתה כבתה. (שם קטו ב) ת"ר הברכות וקמיעין, אע"פ שיש בהן מאותיות של שם ומעניינות הרבה של תורה, אין מצילין אותן מפני הדליקה, אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן, מכאן אמרו, כותבי ברכות כשורפי תורה, ומעשה באדם אחד שהיה כותב ברכות בצידן

100

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק עשרים וארבעה

 מה טעם, לפי שאין מטלטלין.תנו רבנן (שם קכב א) גוי שליקט עשבים בשבת, מאכיל אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל, אסור. מילא מים להשקות את בהמתו, משקה אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל אסור. במה דברים אמורים, בשאין מכירו, אבל מכירו אסור.(שם קלח א) תני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה, ואם עשה פטור אבל אסור, היה כרוך עליה חוט או משיחה, מותר לנטותה לכתחילה. כיצד הוא עושה, כופל את קרן טליתו ועושה אותה כאהל, ומשום הכי לא יעשה. ואם כרך עליה מבעוד יום חוט או משיחה, אין זו קרואה טלית אלא אהל, שאין יכול להתעטף בה, יצתה מתורת

1234567891011121314151617181920