טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

בית יוסף להבה ויקרא פרשת ויקרא פרק א

 הבאתי כלום, ואמר לו הקב"ה דיבורך חביב עלי מכל אלו. וקשה מי מעכב על ידו אם הוא נותן ג"כ נדבתו, וגם לפי הדין הו"ל ליתן תחילה שהוא מלך ובידו ליתן הרבה. אלא דאיתא (ירושלמי שקלים ה, ב) על והביטו אחרי משה, חד אמר לגנאי אכל מן דילן, וח"א אמר לשבח טוביה דזכתיה למחמיה יתיה. והנה אמרו (ביצה כט, א) מאן דאית גביה גזל רבים יעשה צרכי רבים, על כן היתה נפשו עגומה עליו ליתן שמא יאמרו על כן נתן בשביל גזל דאית ביה. על כן כתוב על כל דבר שעשה כאשר צוה ה' את משה, ואם חו"ש יש לו גזל

82

העמק דבר הקדמה

 כאשר דבר ה'. ע' בס' במדבר ה' ד'. בס' שמות י"ב כ"ח כתיב וילכו ויעשו בני ישראל ושם מקרא נ' כתיב ויעשו בני ישראל. ועוד יש שם שינוים יע"ש. וכל זה ניתן להבין במקרא ולעמוד על עיקרי הלכות או אגדות כפי הענין:וראיתי כלל במקרא בס' לקח טוב מרבינו טוביה פ' בא י"ג י"א. כל אתנחתא וסוף פסוק וזקף כולם לך והשאר לך חוץ מלשון נקבה שכולם לך שנאמר קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך:י. יש לדעת דהכללים המתבארים אחר החקירה. אין לסתור אם נמצא במקום אחד יוצא מן הכלל. דודאי יש בזה דרש. כמו שביארנו בכ"מ דכתיב אותה

83

העמק דבר שמות פרשת יתרו פרק יט

 שעולה או נוגע כדי להרגו, שהרי יהיה בזה גם השני נוגע בחיבורין אלא, כי סקול יסקל. מרחוק יורו בו אבנים עד שימות:או ירה יירה. מרחוק ימשיכוהו במוטות עד שיפול מן ההר, ואחר כך, אם בהמה אם איש לא יחיה. אלא יהרגוהו, אח"כ ראיתי זה הפי' בלקח טוב לרבינו טוביה:(יד) אל העם. משמעו תכף ומיד מן ההר אל העם, שהיו כל העם עומדין בסמוך להר ומצפין לשמוע מה ידבר להם משה:ויקדש את העם. במה שאמר משה דבר ה' בלי שום שינוי, נתקדשו להיות מאותה שעה פרושים מן האשה:ויכבסו שמלתם. נתעסקו בנקיון בגדיהם, ולא פירש הכתוב שהוגבלו העם

84

חזקוני בראשית פרשת תולדות פרק כו

 ג) והקמתי את השבועה וגו' ונתתי לזרעך וגו', ולא לישמעאל אעפ"י שהוא מזרעו של אברהם אביך.(ד) הארצת האל שהרי ארץ פלשתים אף בכלל ארץ ישראל היא כמו שפירשו בפרשת וארא. האל רמז לל"א מלכים שכבש יהושע. והתברכו בזרעך אמר רב יוסף בן טוביה בזרעך יתערבו כל גויי הארץ כדתנן אחד המבריך ואחד המרכיב.(ה) עקב אשר שמע אברהם בקלי זו עקידה וכן הוא אומר שם עקב אשר שמעת בקולי. וישמר משמרתי זו מילה שקבלה מיד כדכתיב זאת בריתי אשר תשמרו וגו'. מצותי זו מילה לשמנה כדכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלקים. חקותי

85

ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת שלח פרק יד

 מ) הננו ועלינו. תימ' כאן נתאבלו כמו במעשה העגל וכאן נפלו בחרב ולשם אומר וביום פוקדי ופקדתי וגו', וי"ל שלשם נתחרטו מעצמם ועשו תשובה אבל כאן לא נתחרטו אלא מחמת (שלא ראו) [שראו] המרגלים שמתו נתפחדו ומתוך כך עשו תשובה. ור' טוביה הקשה על זה הטעם דהא במעשה העגל נמי כתיב ויגוף השם את העם, א"כ גם לשם [לא] התחרטו אלא מפחד שראו שישר' מתו. ומיישב פי' החסיד כך דאעפ"י דגם במעשה העגל לא נתחרטו אלא שראו אחיהם שמתו במגיפה מ"מ נתחרטו מכל וכל שלא הרשיעו יותר באותה שעה אבל אילו נתאבלו ונתחרטו ומיד הרשיעו כדכתיב ויעפילו לעלות וגו', דמשה

86

מלבי"ם נחמיה פרק ו

 לא יקרב אל הקדש:(יב) ואכירה, ומזה הכרתי כי לא אלהים שלחו, ר"ל שהוא נביא שקר, כי הנבואה דבר עלי, שהוא הוא אשר דבר עלי את הנבואה האמורה למעלה שאהיה מלך על ישראל, ואז הייתי מסתפק אולי היא נבואה אמתית, ועתה הכרתי כי לא אלהים שלחו רק טוביה וסנבלט שכרו, שהם שכרו אותו בין על הנבואה שינבא שאהיה מלך על ישראל, בין על העצה שייעץ אותי ליכנס אל ההיכל, [וזה הכיר עתה מפני שהעצה שיעץ לו עתה סותרת אל הנבואה שנבא עליו קודם, שאם ה' דבר שיהיה מלך על ישראל איך יוכלו לו אויביו להרגו עד שיתחבא מפניהם אל ההיכל,

87

מלבי"ם נחמיה פרק ז

 ועתה נפקדו על משמרתם:(ב) וירא את האלהים יותר מרבים, וכמו שאמרו הלואי יהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, ורוב האנשים יראה את הרבים מעשות דבר נגד רצונם אף שהוא כדבר אלהים, ופה היה צריך פקיד שלא יירא משום אדם, כי באשר היו שרים רבים עם טוביה כנ"ל, לכן בחר את חנני שלא יירא מהם:(ג) לא יפתחו, בל יכנסו שם אויבים החושבים רעה, ועד הם עומדים יגיפו הדלתות, השערים היו כפולים, השער הגדול מבחוץ ומבפנים היה עוד שער שקבועים דלתות קטנים שיכנסו בו יחידים, וצוה שאף בעת יפתחו השערים יאחז השומר הדלתות בידו, ויהיו מוגפים לא פתוחים, בענין

88

מלבי"ם נחמיה פרק יג

 מלבי"ם נחמיה פרק יג(א) ביום ההוא, זה היה ביום שיזכור למטה שהשליך כלי טוביה שהיה גם עמוני, והוא היה חתן ומחותן לשרי העם שהתחתנו עמו כמ"ש למעלה (ו' י"ח), ואז צוה לקרא בספר משה, היינו ספר משנה תורה שאמרו משה ששם באה אזהרה זאת:(ב) כי לא קדמו. ר"ל שאם היו יראים מפניכם באמת (וי"ל אמתלא על ששכרו אח"כ את בלעם) הי"ל לקדם אותם בלחם ובמים ולבקש מהם שלום וברית, ואם לא קדמו בלחם כי לא היו יראים מפניהם למה שכרו את בעלם, ולא תאמר שהלא לא הועילה קללת בלעם ומה בכך, עז"א ויהפך אלהינו את הקללה, ולולא זאת

89

מנחת שי בראשית פרשת תולדות פרק כז

 צידה כתי', ציד ק', עכ"ל. וכן מצאתי במסרה כ"י שנמס' סימן הנזכר, ונמנה זה עמהם בלא מחלוקת. ובמדרש זלקח טוב ציד קרינן צידה כתיב, מכאן רמז להלכות שחיטה שהם חמשה דברים שמפסידין את השחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה עיקור. ועיין עו' חבבעל הטורים. ומדרש הנזכר הוא חיבור רבינו טוביה בר' אליעזר הנק' מדרש פסיקתא, טונדפס ממנו מספר ויקרא ואילך, וספר בראשית וספר ואלה שמות נמצאי' בכתיבת יד, יובתוך החבור כתוב שהיה בשנת ארבעת אלפים ושמנה מאות וחמשים לבריאת העולם. [צידה כ', ציד ק'].(ד) ואכלה: יאהשני, חס' וא"ו כמו יבהראשון. וכן כתב יגהרמ"ה

90

מנחת שי ויקרא פרשת אמור פרק כא

 למה שאמרו רבותינו בבמסכת מכות פ' אלו הן הלוקין שאם קרח חמש קרחות בה' אצבעותיו כגון דסך אצבעותיו נשא, כלומ' סם המשיר את השיער, ואותבינהו בבת אחת בה' מקומות, כלומ' והתרו בו התראה אחת, ואפ"ה מחייב חמשה. וכ"כ גבלקח טוב על התורה לכמה"ר משה נאגארה, דובפסיקתא דר' טוביה בן ר' אלעזר. ועיין עוד טעם אחר בספר ההזוהר דף פ"ט. [יקרחה כ', יקרחו ק'].(ז) ואשה גרושה: ה"א ואשה בלא מפיק והגימ"ל בדגש. [ואשה גרושה].(ח) וקדשתו: הקו"ף בלא קדמא. [וקדשתו].כי: במאריך, לא בתביר. [כי־את־לחם].(י) אשר יוצק: בספרי' כ"י מדוייקי' מספרד ושאר ארצות

1234567891011121314151617181920