טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

אבן עזרא נחמיה פרק ו

 וגם לנועדיה לרבות על שמעיה וזה הנכון:(טו) לחמשים ושנים יום - ששלח סנבלא האגרת:(טז) ויפלו מאד בעיניהם - כשפלים ונופלים ממעלתם ואין להם תקומה לפניהם:(יט) אגרות שלח - דבק עם ודברי היו מוציאים והטעם מה שדברתי להם שאגרות שלח טוביה ליראני היו מוציאים ומודיעים לו שכך ספרתי להם:

72

אבן עזרא נחמיה פרק יג

 אבן עזרא נחמיה פרק יג(ד) ולפני מזה - פי' וקודם זה ההבדל:(ה) ויעש לו לשכה גדולה - אלישיב העושה לטוביה ובלשכתו של טוביה היו שמים הענינים הנזכרים:(י) מניות הלוים - שצוה השם לתת להם:לא נתנה - על אחת ידבר כי המלה מיוחדת מן הרבות והם מניות:(יג) ואוצרה - פועל נגזר מן אוצרות והטעם הפקדתי גזבר עליהם:(טו) ואעיד ביום מכרם ציד - הראוי ואעיד בם:(טז) מביאים דאג - האל"ף עי"ן הפועל וכן וקאם שאון:(יט) ויהי כאשר צללו שערי ירושלים - מענין צל והטעם הגעת הצל אל השערים:לא יבא משא - פי' שלא יבאו הרוכלים הם הסוחרים מערבים ענינים רבים על כן

73

אברבנאל שמות פרשת שמות פרק ב

 שראתה אותו כי טוב הוא כלומר שהיה יפה תואר ויפה מראה יותר מחק הילדים. ויתכן שראתה מראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ונתן אלהים בלבה שהוא יהיה מושיע ורב ונגיד ונאמן לעמו. ולכן השתדלה בהצלתו וחז"ל אמרו בסוטה ר' מאיר אומר טוב שמו ר' יהודה אומר לנביאות ר' נחמיה או' טוביה שמו אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כלו אורה כתיב הכא כי טוב הוא וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב. ויש לעיין במה חלקו השלמים האלה ור' מאיר מנין לו שמשה נקרא שמו טוב ורבי נחמיה שאמר טוביה מה חדש

74

אברבנאל שמות פרשת כי תשא פרק לא

 העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן למה זה לא הענישו משה כדי חטאו. והנה הוא דן את המורדים והרגם וצוה את בני לוי להרוג איש בנו ואחיו. ויגוף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. ולמה לא נענש אהרן החוטא אין זה אלא כמו שאמרו טוביה חטא וזיגוד מנגד. אף כי נעשה אהרן כ"ג ויכפר על בני ישראל ולא מצאנו שנענש על עון העגל. והוא מתמיה מאד:השאלה הי' במה שאמר משה אל העם אתם חטאתם. וכן אמר בתפלתו אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. ועתה אם תשא חטאתם ואם אין

75

אברבנאל ויקרא הקדמה

 אלהים אלא בן ארבע אותיות מסכים גם כן לדברי הרב שבעבור שהיו הקרבנות להרחיקם מע"א להקריבם לעבודת השם הנכבד לכן לא נאמר בהם לא אל ולא אלהים שהם שמות כבר יאמרו על שרי מעלה אלא השם המיוחד אליו יתברך לומר שאליו היו מקריבים ולא לע"א. וכן בפרק כל האסורין. אמר טוביה בר מתניה אמר רבי יאשיהו מה הוא תשמרו להקריב לי במועדו לי ולא לאדון אחר ומי זה הוא האדון שמקריבין לו הוי אומר זה ע"א. הלא כל המאמרים האלה מסכימים מאד לדעת הרב המורה בקרבנות. ויותר מהמה תראה במאמר אחר שאמרו בויקרא רבא בסדר אחרי מות פרשה איש איש

76

אברבנאל זכריה פרק ו

 והשלימות והידיעה העליונה האלהית תהיה עם העטרות ההם לחן שיתן עמהם השם יתברך ולכן אמר ולחן בן צפניה מלשון חן וכבוד יתן ה' (תהלים פד, יב) שהוא הצופה האמיתי. הנה אם כן מפני שתוף השמות זכרם פה ולכן שנה בהם ועשה חלם במקום חלדי וחן במקום יאשיה לישר השתוף והשאיר טוביה וידעיה וצפניה כאשר הם לפי שהשמות ההם בעצמם מורים על השלימות וההטבה והידיעה ולמצפוני השם שמשם החן יאתה.(טו) ולפי שהיה זה יעוד לעתיד לבוא לכן אמר אחריו ורחוקים יבאו ובנו בהיכל השם שהרחוקים הם נדחי ישראל ונפוצות יהודה שיקבץ מארבע כנפות הארץ שכולם יבאו ויבנו בהיכל ה' העתיד,

77

אלשיך ישעיהו פרק ג

 אין לחם כו' שע"כ לא אהיה חובש, וא"כ איפוא לא תשימוני קצין עם:(ח) כי כשלה ירושלים כו' אחרי אומרו כי יסיר מירושלים ומיהודה הראויים להשתרר ולשפוט ולהנהיג, וישים נערים תעלולים תחתיהם, בא לתת טעם תחת מה כי אינו טעם מספיק, שכדי להכניע את העם עשה כן, כי טוביה חטא וזיגוד מינגד, כי מה חטאו השרים, אך גם הטעם הוא כי הלא חטאו גם המה, כי כשלה ירושלים הם הראשים במקום השררה והמשפט הראויים להוכיח, וע"י כן ויהודה נפל, והכשלון הוא אומרם כי לשונם ומעלליהם בלבד הם ידועים אל ה', כלומר לשונם אשר ידברו סרה בפיהם וגם מעלליהם בפועל הם

78

אלשיך תהלים פרק יח

 שיראה מלכותו ביד אחר, ואם אתה היית שאול וכו' הייתי מעביר כמה דוד מזה הטעם עצמו, כי מבית יהודה הוא לבדו המתקיים. ובעיקר השאלה "האחרונים מכלל דאיכא ראשונים" פירש רש"י והלא לא מצינו שאמר דוד "דברי" אלא במקרא זה, וקשה דמה לי "דברי" מה לי "וידבר", ואיך מר זוטרא בר טוביה לא ידע להשיב ואמר מאן דלא ידע האי לאו גברא רבה הוא. אך אחשוב שאומרו "האחרונים" הוא כאומר אלה הם האחרונים שלא כראשונים, כי חזרתי מהן ואלה הם האמתיים. ואמר שהוא "וידבר דוד כו'" שחזר מהן ואמר "שגיון לדוד" ששגיתי על אמרי שירה על מפלת צדיק, ואלה דברי דוד

79

אלשיך משלי פרק יג

 שגם אין קץ לשכרה, דתנן העושה מצוה א' וכו', וזה יאמר מרובה מדה טובה כי חטאים רבים תרדףהרעה לפקוד עליהם, אך בטובה ישלם אפילו טוב אחד, טוב אחד ינחיל וכו':בא להורות עונש אשר בידו למחות ולא יעשה, והוא כי יקרה שראובן יחטא ושמעון לוקה, מעין טוביה חטא וזיגוד מנגיד, והוא שאם יהיה חמס בעיר והגדול ורב מחבירו עושק וחומס את הקטן ממנו, כדגי הים שהגדול בולע את הקטן, אין הקב"ה תופש מיד רק את אשר בידו למחות ולא יעשה משפט, וזהו (כג) רב כלומר רב וגדול מחבריו ביכולת. אוכל שלו כלחם ביתו הוא נירהראשים החלושי

80

אלשיך איוב פרק א

 וי כי הקיפו ימי המשתה, כי לא אמרו למשתיהם די יום או יומים, עד הקיף ימי המשתה לכולם. ועוד שנית, כי לא היו ז' משתאות בשבעת הימים רק שבעת הימים היה משתה א', ולא היה השינוי רק במקומות בית איש יומו, וזהו אומרו ימי המשתה ולא אמר ימי המשתאות. כי טוביה חטא וזיגוד מינגד כי חטאו בניו, והוא היה המעלה עולות בעדם ולא הם:והוא, כי אמר איוב כו' וברכו אלקים כו'. כי על ברך אלקים היה מתקן בעולות, וידוע כי הרהור ע"א כעבודתה ממש ולא יתוקן בעולה אחת, והיא כי ככה יעשה איוב כו'. והוא כי היה כענין אחטא

1234567891011121314151617181920