טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית ב מאמר במ"ה גווני זיני נהורין אתפליג עלמא

 שנים כמראה ברזל ושנים כמראה נחשת. פירוש. ב' יסודות הן בהנוקבא, א) מהתכללות יסוד הדכר ביסודה, והוא מכונה יוסף. ב) בחינתה עצמה, והוא מכונה בנימין. ולפיכך נחלקו הארת שס"ה גידין לב' בחינות יסודות הללו, י"ז רשתות לבחינות יוסף שבו, בסו"ה יוסף בן שבע עשרה שנה. והוא בגימט' טו"ב, להורות, כי טוביה גניז בגווה. וד' רשתות לבחינת בנימין, שהוא הנוקביות שבהיסוד, ונחלק לד' כנגד הנקבה, שאין בה אלא ד' ספירות תנה"י מהזכר. ויש בו פנימיות וחיצוניות, ושנים הפנימים הם כמראה הנחשת, שהוא גוון ממותק. ושנים החיצונים הם כמראה ברזל, שהוא בלתי ממותק ברחמים.[אות רעד] תרין כרסוון, קיימי עלייהו, חד מימינא

52

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שישי

 ומברך כי דרכיה (ירושלמי מו"ק פ"ג) דכתיב (משלי י, כב) ברכת ה' היא תעשיר זו שבת דכתיב (בראשית ב, ג) ויברך אלהים, ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות שנאמר (שמואל ב, יט, ג) נעצב המלך על בנו.[פסק] ואסיר לאיתהנויי מן ריחי ובושמאני בלא ברכה, דאמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב (ברכות מג ב) מנין שמברכין על הריח, שנאמר (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה איזה הוא דבר שהנשמה נהנת ממנו והגוף אין נהנת ממנו, הוי אומר זה הריח.אמר רב יהודה (ברכות מג ב) האי מאן דנפיק ביומי ניסן לדברא וחאזי אילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חסר

53

ספר הלכות גדולות סימן ב - הלכות קידוש והבדלה

 כוס יפה, ומאי כוס יפה, כוס של ברכה, שתאן חי יצא, שתאן בבת אחת יצא, השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא. שתאן חי יצא אמר רבא ידי יין יצא ידי חירות לא יצא, מדקאמר רב ידי יין יצא אלמא אחי נמי מברכינן עליה ברכת היין.ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב (ב"ב צז א) אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח, לאפוקי שריחו רע דסני ריחיה, ולאפוקי מגולה, ואף על גב דשפייה במסננת אפילו הכי (מלאכי א, ח) הקריבהו נא לפחתך.(שבת עז א) וכוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו

54

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק שישי

 קטן ושל עקרב שלא תישך.אמר מר עוקבא אמר שמואל (שם קח ב) שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת ואינו חושש. בר ליואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא, חזייה דקא עמיץ ופתח, אמר ליה כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל. אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב (ע"ז כח ב) עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. סבור מינה, הני מילי היכא דשחוקי סמאניה מאיתמל, והוא דמייתו מאיתמל, אבל משחקינון בשבת ואיתוינון ארבע אמות ברשות הרבים לא. אמר להו ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה, לדילי מיפרשא לי מיניה דרב יהודה, אפילו משחקינון בשבת ואיתוינון ארבע אמות ברשות

55

ספר הלכות גדולות סימן יח - הלכות תשעה באב ותעניות

 שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מיד עלתה לו טבילה שנאמר (משלי כח, יג) ומודה ועוזב ירוחם ואומר (איכה ג, מא) נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים.(תענית טז ב) (ירמיהו יב, כו) היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה א"ר אחא א"ר אלעזר זה ש"צ היורד לפני התיבה שאינו הגון. ת"ר (תענית כה ב) מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ואמר אבינו מלכינו חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכינו רחם עלינו ונענה,

56

ספר הלכות גדולות סימן לא - הלכות יבום וחליצה

 פסולה, אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשירה, והוינן בה (שם מד א) וניבם לתרויהו, אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא (דברים כה, ט) אשר לא יבנה בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים, ונחליץ לתרויהו אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אמר קרא בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואינו חולץ לשני בתים.[פסק] והיכא דחלץ וקא בעי מהדר יבומי אסיר, (יבמות י ב) דאמר קרא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה.[עמוד שכא] (שם לט א) כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר, למאי

57

ספר הלכות גדולות סימן לו - הלכות כתובות

 אחוה דרב ספרא, שכיב רב דימי ולא פקיד, אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה, חדא, דידענא ביה ברב דימי דלא אמיד, ועוד הא קיהיב סימנא, ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק אבל רגיל דעייל ונפיק אימר איניש אחרינא אפקיד ומחזא חזא.ההוא דאמר להו נכסיי לטוביה, שכיב, אתא טוביה, א"ר יוחנן כבר בא טוביה. אמר לטוביה ואתא רב טוביה, לטוביה אמר לרב טוביה לא אמר, ואי גיס ביה הא גיס ביה. באו שני טובייה, שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם, קרוב ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם. איבעיא להו שכן וקרוב מאי, ת"ש (משלי כז, י) טוב שכן קרוב מאח

58

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 שמעתא דרבא כרבי נתן, דתניא מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידן בלא ראיה והן אין מוציאין מידו אלא בראיה דברי רבי יעקב, ר' נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע, ואם שכיב מרע הוא עליהם להביא ראיה שהיה בריא.(שם קנא א) אימיה דרב טוביה בעיא למינסב לרב זביד אקניתינהו לנכסה לרב זוטרא בר טוביה, לסוף איגרש, אתאי לקמיה דרב ביבי בר אביי אמר אי משום אינסובי הוא, הא אינסיבא לה, אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע אטו משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליאתא אפילו למאן דאמר מברחת קני הני מילי היכא דלא גליא

59

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות

 שיקדש, ואם שכח וטעם מקדש, דאמר רבה טעם מקדש. ומי שנאנס מחמת שכרות או מחמת שינה או מכל דבר שיש בו אונס ולא קידש בלילי שבת, מקדש בבקר, ואפילו כל היום כלו. ונשים נמי חייבות דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה. ואמר מר זוטרא בר טוביה אין אומרים קידוש היום אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח, לאפוקי שריחו רע דלאו אורח ארעא, ולאפוקי נמי מגולה דלמא נפיל מידי. ואע"ג דעבר במסננת ולא אשכח ביה מידי אפילו הכי הקריבהו נא לפחתך +מלאכי א', ח'+. אבל יין מגתו שפיר דמי לקדושי עליה, דאמר רבא סוחט

60

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תענית

 ובכתובים, ולשנות במשנה במדרש בתלמוד בהלכות ובהגדות, ובקי לקרות בכל הברכות כלן. ואמרינן מטופל ואין לו, היינו ביתו ריקם, ומשנינן אמר רב חסדא זה שביתו ריקם מעבירה. ותו אמרינן ופרקו נאה, מאי פרקו נאה, שלא יצא עליו שם רע בילדותו, שנאמר היתה לי נחלתי כאריה ביער, אמר מר זוטרא בר טוביה ואמרי לה א"ר אלעזר זה שליח צבור היורד לפני התיבה שאינו הגון.ושאילו מקמי מתיבא שליח צבור שמרננין עליו בדברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו, ואתיבו הכי, דבר זה צריך שאלה, בודאי הדין נותן להכניס אחר. מי שמרצה בין ישראל לאביהן שבשמים הלא צריך להיות צדיק וישר ונקי

1234567891011121314151617181920