טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

פתרון תורה פרשת ויקרא

 לעון ג' ויאמר ה' סלחתי ג'. כת' אלה בני בתיה בת פרעה וכי בן בתיה בת פרעה היה והלא בן יוכבד, מפני מה נק' על שם בתיה משום שנצטערה בו ונתגדל על ידיה. י' שמות יש לו למשה ואלו הן משה ירד אבי גדור חבר אבי סוכו יקותיאל אבי זנוח טוביה על שם שנ' ותרא אותו כי טוב הוא. רועה נאמן. ויש אומ' אף שמעיה שמו, אתא ר' יהושע בירב נחמיה פירש הדין קראה ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר ג', שמעיה ששמע אל תפלתו, בן נתנאל בן שניתנ' תורת אל על ידיו, הסופר שהיה סופרן של ישרא', מן הלוי שהיה

42

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישב

 סמאל ורחקן בא גבריאל וקרבן והיינו דכתיב למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם, אמר ר' יוחנן בשעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אלמת, לדוד מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל, ד"א שהיתה מכתו תמה שנולד מהול, והיא שלחה אל חמיה לאמר ותימא ליה מימר, אמר [רב] זוטרא בר טוביה נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, מנלן מתמר, הכר נא [ל"ח, כ"ו] בהכר בשר את אביו הכר נא הכתנת בנך היא, בהכר בשרוהו הכר נא למי החותמת [ל"ח, כ"ה], הכר נא אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הכר נא פני בוראך ואל

43

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות

 בן [ב, ב] והא הות מעברא ביה תלת ירחי מעיקרא, אלא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה, ותרא אותו כי טוב הוא [ב, ב] רבי מאיר אומר טוב שמו, רבי יהודה אומר ראוי לנביאות, רבי נחמיה אומר טוביה שמו, אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא כל העולם כולו אורה כתיב הכא כי טוב הוא וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב, אמרי ליה רבנן לרבי פרידא רבי זעירא בר בריה דרבי אבטולס דהוא עשירי לרבי אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא

44

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 ואלה בני בתיה א"ל הקב"ה לא היה בנך וקראתו בנך אף את לא בתי ואני קורא אותך בתי. אשר לקח מרד זה כלב זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה יבא מורד ויקח את המורדת. זה הציל את הצאן וזו הצילה את הרועה. רבי יהודה ברבי אילעאי אומר אף טוביה היה שמו הה"ד ותרא אותו כי טוב הוא, רבי ישמעאל ברבי אמי אמר שמעיה שמו דכתיב ויכתב שמעיה בן נתנאל הסופר, שמעיה ששמע אל תפלתו. בן נתנאל בן שנתנה לו תורה מיד אל. הסופר שהיה סופרן של ישראל. הלוי שהיה משבטו של לוי. לפני המלך והשרים לפני ממההב"ה =מלך

45

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים

 הקב"ה אוהבן, מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו, שלשה הקב"ה שונאן, המדבר אחד בפה ואחד בלב, והיודע עדות לחברו ואינו מעיד לו, והרואה דבר עבירה בחברו ומעיד בו יחידי, כההוא דטוביה חטא ואתא זיגוד [לחודיה] ואסהיד עליה קמיה דרב פפא ונגדיה לזיגוד, [א"ל] (רב פפא) טוביה חטא וזיגוד מינגד, א"ל אין דכתיב לא יקום עד אחד באיש ואת לחודך קא מסהדת עליה שם רע בעלמא אפקת עליה, רב (נחמן) [שמואל] בר יצחק אמר מותר לשנואתו שנאמר כי תראה חמור שונאך, מאי שונא אילימא שונא עו"א והתניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עו"א, אלא פשיטא

46

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה

 עלית משכבי אביך שתבע עלבונה של אמו:[רמז תתקנד] ויהי מתיו מספר [לג, ו], גבורים בכח, גבורים בתורה, גבורים בכח שנאמר מתיך בחרב יפולו וגבורתך במלחמה, גבורים בתורה שנאמר גבורי כח עושי דברו, ואומר בארה בנו אשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור הוא נשיא לראובני, מר זוטרא בר טוביה אמר מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר יחי ראובן ואל ימות, יחי ראובן בעולם הזה ואל ימות לעולם הבא. יחי ראובן ואל ימות והיאך ידע משה שמחל לו הקב"ה, י"ב אבנים היו על לבו של אהרן והיו כלן מבהיקות ידע משה שמחל לו ועלה מן המנין שנאמר ויהי מתיו מספר, וזאת

47

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה

 קבלה אמיתית, ועילא מנהון מאן דידע לתקן תקונין למאריה כדקא יאות, ואית בידיעה סלקא מתתא לעילא ואית מאן דידע להמשיך שפעא מעילא לתתא ובכל ט' גווני אלין צריכא כונה גדולה ואי לא עליה קרא דכתיב (שמואל א ב) ובוזי יקלו, ובכוונת אמן דהוא כליל תרין שמהן יהו"ה אדנ"י והאחד גניז טוביה וברכוהי באוצר הנקרא היכל והוא רמוז בפ' (חבקוק ב) וה' בהיכל קדשו הס מפניו ולדא רמזו רז"ל כל טוב האדם בביתו שנאמר (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא ומתרגמינן בכל דעמי, ואי מכוון בכל חד וחד מט' גווני כדקא יאות דא הוא בר נש דאוקיר לשמא דמאריה לשמא קדישא

48

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא

 מתפסין בקדמיתא, וקודשא בריך הוא סליק לון מעלמא אף על גב דלא אשתכח בהו חובה ולא דא בלחודוי אלא רחיק מניה לכ"י ואתגליא בגלותא הדא הוא דכתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, אמאי יחטא לאשמת העם בגין חובי עלמי דגרמו האי לאשמת העם ודאי ולא לאשמה דיליה, יחטא יגרע טוביה ודאין דיניה בכלא כמה דאת אמר (מלכים א א) והייתי אני ובני שלמה חטאים, ד"א אם הכהן המשיח דא קודשא בריך הוא כדקאמרן, יחטא יגרע מן כ"י ומעלמא דלא יהיב לון ספוק ברכאן, אמאי איהו לאשמת העם ודאי בגין חובה דעמא היא:אם הכהן המשיח יחטא, רבי יצחק פתח

49

זוהר מהדורת הסולם - שמות ספרא דצניעותא פרקא תליתאה

 אמיתית. ועילא מנהון מאן דידע לתקן תקונין למאריה, כדקא יאות. ואית בידיעה סלקא מתתא לעילא, ואית מאן דידע להמשיך שפעא מעילא לתתא.[אות מא] ובכל ט' גווני אלין, צריכא כונה גדולה, ואי לא עליה קרא דכתיב ובוזי יקלו. ובכוונת אמן, דהוא כליל תרין שמהן יהו"ה אדנ"י. והאחד גניז טוביה וברכוהי, באוצר הנקרא היכל, והוא רמוז בפסוק וה' בהיכל קדשו הס מפניו ולדא רמזו רז"ל, כל טוב האדם בביתו, שנאמר בכל ביתי נאמן הוא, ומתרגמינן בכל דעמי.[אות מב] ואי מכוון בכל חד וחד מט' גווני כדקא יאות, דא הוא בר נש דאוקיר לשמא דמאריה לשמא קדישא, ועל דא כתיב כי

50

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת ויקרא מאמר הגידה לי שאהבה נפשי

 מתקיימא בגיניהון, מתפסין בקדמיתא, וקב"ה סליק לון מעלמא, אע"ג דלא אשתכח בהו חובה. ולא דא בלחודוי, אלא רחיק מניה לכ"י ואתגלייא בגלותא.[אות רצד] הה"ד אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. אמאי יחטא, לאשמת העם, בגין חובי עלמא דגרמו האי, לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה דיליה. יחטא: יגרע טוביה, ודאין דיניה בכלא, כד"א והייתי אני ובני שלמה חטאים. ד"א אם הכהן המשיח, דא קב"ה כדקאמרן. יחטא, יגרע מן כ"י ומעלמא, דלא יהיב להון ספוק ברכאן. אמאי. איהו לאשמת העם ודאי, בגין חובה דעמא היא.

1234567891011121314151617181920