טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 התחיל מחרף ומגדף, למה לי אין כתיב כאן, אלא למה זה לי, כפר בעיקר אמר שאין לו חלק בהקב"ה, דכתיב ביה זה אלי ואנוהו (שמות טו ב). בכורה. שכפר ולא היה חושש אלא בדבר שלפניו, ולא היה מאמין במה שהבטיח הקב"ה את אברהם ליתן לזרעו את הארץ. ראיתי בפי' ר' טוביה ב"ר אליעזר ז"ל מן האדום האדום, כי גם זהב שהוא אדום שאל לו על דמי הבכורה יחד עם התבשיל האדום, ולכך כופלן הכתוב, כי בתבשיל לבדו לא היה מוכרה. ומה דכתיב ויאכל וישת, אחר שנתן לו הזהב בדמי הבכורה, עוד הוסיף והאכילו והשקהו, כדי שימכור לו בעין יפה: ויבז

32

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כז

 דיבר עמו כדרך התורה, שנאמר ויקרא אל משה, ואח"כ וידבר אליו ה' (ויקרא א א): ויאמר. יצחק. הנני מי אתה בני. לא הקפיד הכתוב בין הנני רפה, להנני דגש, ולא בין הנני להבא:סימן יטיט) ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך. ראיתי בפי' ר' טוביה עשו הפסיק הענין, וכן אמר יעקב לאביו אנכי הוא המדבר, אבל עשו הוא בכורך, ולא נראו לי הדברים כפתור ופרח, כי יש להם סתירה בכמה מקראות שהן דומין בטעם ובנקודין, ואין לדרוש כך, כי איך יכול לומר אנכי ה' אלהיך (שמות כ ב), אנכי הוא הוא המדבר, אבל ה' אלהיך, ונשמע הדבר כשתי

33

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 מוזהרין עליו שלא פשט איסורו אלא בישראל, שהן נהגו בו איסור, שכל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני, כגון שבת מילה וע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי ופריה ורביה ושבועת שוא ודינין, לזה ולזה נאמרו, פירוש שגם בני נח מוזהרין עליה, ואליבא דר' יודא, וכן פסק ר' טוביה בחיבורו: ומהו על כן. זכר להם שנתנוסס אביהם, ודומה זכור את היום הזה אשר [יצאתם] ממצרים וגו' ולא יאכל חמץ (שמות יג ג), וכתיב זבח פסח הוא לה' (שם יב כז), ולמה על אשר פסח על בתי בני ישראל (שם שם). בסכת תשבו (ויקרא כג מב), למה כי בסכות

34

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לו

 להחביא פסלותו, שודד זרעו ואחיו ושכניו משלשלת היוחסין, ואיננו מתיחס עם בני יעקב, וכמה ממזרים העמיד, רב אמר שלשה, ר' לוי אמר ארבעה, א"ר בנימין הדין קרח דהכא ממזר הוא: עדה בת אלון. היא בשמת בת אלון, שמתעדן כבושם: אהליבמה, היא יהודית שמתייחדת במה טלואה: ענה. הוא בארי, פי' ר' טוביה כי עין ובאר דבר אחד הוא:סימן גג) ואת בשמת בת ישמעאל. היא מחלת: אחות נביות. וכבר דרשנו:סימן דד) ותלד עדה לעשו את אליפז. שניבא בימי איוב ריעו: ובשמת ילדה את רעואל. לא זו בשמת בת אלון, אלא בשמת בת ישמעאל:סימן הה) ואהליבמה. זו

35

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו. תני ר' ישמעאל זה אחד מעשרה קל וחומר האמורין בתורה: ויאמר יהודה מה נאמר לאדני. למלך מלכי המלכים הקב"ה במעשה תמר: ומה נדבר. במעשה בלהה: ומה נצטדק. בדינה. ד"א מה נאמר לאדוני. בארץ כנען ביוסף: ומה נדבר. בשמעון: ומה נצטדק. בבנימין. ראיתי דרשת ר' טוביה בלקחו הטוב, מה נצטדק מלשון ערמומיות, כלומר מה נוכל להערים מעתה שהרי אלהים מצא את עון עבדיך, ודימוהו להא דאמרינין בב"ק בנזיקין לענין בהמה שקשרה בחמה וברחה, כל טצדקי דיכולה למיעבד עבדא, כלומר כל ערמומיות שיכולה לעשות עושה, ואע"פ שדבר חכמה הוא, אין הדבר נראה לי כפתור ופרח, שאין

36

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש פרק מה

 אפיקרסיות ואורסקין, היינו חלוק שעל הבשר ומכנסים שדרכן של בני אדם להחליף, ודומה לדבר הוא שמלתו לעורו (שמות כב כו), זו חלוק הטפל לעורו, ולהכי חלפת שמלת כתבן חסירין, והיינו ערך בגדים (שופטים יז י), האמור בנער הלוי, ותרגם יונתן בן עוזיאל לבושין: ולבנימין נתן שלש מאות כסף. כתב ר' טוביה בלקחו הטוב לפי שצפה ברוח הקודש שעתיד לצאת מבנימין מרדכי שעולה מניינו רע"ד, הוסיף שמו עליו, הרי רע"ה, הוסיף עליהן אותיות אבותיו, בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני (אסתר ב ה), שהן ק"ה, הרי שלש מאות. חמש חליפות שמלות כנגד ה' בגדי מלכות שלבש מרדכי, שנא' ומרדכי

37

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 לאלהי אביו יצחק. כך אמר יעקב יצחק ברכני ברכות מובחרות, שנאמר יעבדוך עמים (שם כז כט), סבור אני שהקב"ה מברכני מאותן הברכות. ר' ברכיה אמר לפי שאין הקב"ה מייחד שמו על אדם חי אלא על בעלי ייסורין, ויצחק אבא היה בעל יסורין, שנא' ותכהין עיניו מראות (שם כז א). ור' טוביה כתב בלקחו הטוב לפי שהיה יצחק אביו מצטער במכירתו של יוסף, שנא' ויבך אותו אביו (שם לז לה), [זה יצחק] לפיכך אמר לאלהי אביו יצחק, ומניין שחיה יצחק במכירתו של יוסף, וחיה אחר שנמכר יוסף י"ב שנה, שהרי אמר יעקב לפרעה כשבא למצרים ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה

38

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ז

 הדיוט משום דהואי ליה מכה גבירתנית שקירקורן של צפרדעים קשה בגופות מצריים כחצים. והנך דלגבי הקב"ה משום דסיעתיה מעליא וגברתנית, ואלו הן: כי בכה ארוץ גדוד (ש"ב כב ל), בכה ה' חסיתי אל תער נפשי (תהלים קמא ח), בכה ה' חסיתי אל אבושה (שם לא ב), והאי דהכא: כתב ר' טוביה בלקחו הטוב ובכה מלא ה', לפי שכל מכה ומכה היתה של חמש מכות. ד"א לפי שבכיה היתה לפרעה ולעמו שקירקורם של צפרדעים היתה קשה עליהם:

39

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ח

 מצרים, אמר לו ר' אליעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל ההגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן והן באו:סימן גג) ויעשו כן החרטומים בלטיהם. באחיזת עינים: ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים. הוסיפו אבל לא גירעו. כתב ר' טוביה בלקחו הטוב מה לשון צפרדע, צפור היה בנילוס בעל דיע ושרק להם ובאו, ועל זה נקרא צפרדע, כלומר צפור דיע על שם הצפור ההוא:סימן דד) ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ה'. בפ' ואלה תולדות יצחק דרשתי מהו לשון עתר. וזה הרשע אתמול אמר מי ה' (שמות ה ב). ועכשו

40

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ט

 אלא בניסן, ובמצרים היתה אביב בתחלת שבט, שבו היא המכה לדעת רבותינו שדרשו שביו"ד חדשים לקו המצריים יו"ד מכות, אבל לדעת רבותינו שדרשו כי ביו"ד שבועות לקו י' מכות וההתחלה היה בר"ח שבט, נמצאת מכת ברד בשבוע שלישי של אדר, ואפילו הכי אין ניסן אביב במצרים לגבי שעורה: כתב ר' טוביה והפשתה ו' מוסיף על ענין של מעלה של ברד. והשעורה כי השעורה, במלה שפסק בה התחיל, ודומה לו במשנתינו במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש וכו': והפשתה גבעול. היינו פקולין שהזרע כנוס בתוכו. ויש כמה בלשון גבעול בדברי רבותינו אפס כי חלוקין דברי רבותינו מן התרגום

1234567891011121314151617181920