טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

ספר אבודרהם ברכת הריח

 ספר אבודרהם ברכת הריחהשער השביעי: לבאר הברכות שמברכין על הריח:רז"ל כללו ברכת הריח עם ברכות הנהנין לפי שהנפש נהנית מריח הטוב כמו שנהנה החיך במאכלים הטובים כדאמרינן בפ' כיצד מברכין (מג, ב) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח הטוב שנא' כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח. המריח ריח טוב אם היה זה שיש לו הריח עץ או מן העץ מברך עליו בורא עצי בשמים ואם היה עשב או מן העשב מברך עליו בורא עשבי בשמים. ואמרינן בירושלמי (ליתא לפנינו) כל שתמרתו נשארת

192

ספר האגור הלכות ברכות סימן קיט

 אחד שלא שמע קדיש וברכו פורסין על שמע אפילו אחד שכבר יצא וכן איתא במסכת סופרים ולזה הסכים הרא"ש לשון הטורים. וגאון אחד כתב שצריך ז' שלא שמעו וכ"כ מהר"ם ז"ל אבל הרב אביגדור כהן כתב שא"צ רוב. וראיתי גדולים בצרפת ואנשי מעשה עושים כר"ת. ע"כ משיבולי הלקט. ואומר רבינו טוביה שרבים נהגו להתפלל אפילו בשביל יחיד וראיה מאבל וחתן. וכן הוא במחזור ויטרי ובשאלתות דרב אחאי סמ"ק. וכן הוא ברוקח ובאשכנז נהגו בכ"מ לפרוס על שמע אפילו על אחד שלא שמע ואפי' שמע הפורס.

193

ספר האגור הלכות חול המועד סימן תרפה

 לו צורך כלום ושלו' בעולם אסור. ואף רבינו מרדכי ז"ל התיר. ורבינו אביגדור כתב על דברי אגרת אם כותב על עסק פרקמטיא שאינה נמכרת או שאר משא ומתן אין היתר במה שעושין דרך שנוי בעגול. וכן כתבו תלמידי רבינו ברוך בר אשר בתוספתא דמועד קטן וכן ראיתי בכתב ששאל הר"ר טוביה את ה"ר שלמה שפירא ז"ל שבה"ל.

194

ספר האגור הלכות איסור והיתר סימן אלף רנט

 ספר האגור הלכות איסור והיתר סימן אלף רנטהורה רבינו טוביה מפי"ינא שאם שמו פלפלין בקדרה של איסור שאינה בת יומא הכל אסור. דאגב חורפיה משויא ליה לשבח. מרדכי קטן.

195

ספר אור זרוע חלק א - הלכות תפילה סימן פח

 מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין שזו מצוה תדירה וזו אינה תדירה ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואח"כ של מנחה שזו מצוה עוברת וזו אינה עוברת א"ר יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין ר' זירא כי הוה חליש מגירסי' הוה אזיל ויתיב אפתחא דר' נתן בר טוביה אמר כי חלפי ואתי רבנן איקום מקמייהו ואקבל אגרא נפק ואתא ר' נתן בר טובי' לאפי' אמר לי' מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל ר' יוחנן מאי היא א"ל מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין תנא מיני' ארבעין זמנין א"ל חדא היא לך או חדת' היא לך אמר לי'

196

ספר אור זרוע חלק א - הלכות סעודה סימן קסב

 פי' רב היי גאון ושאר הגאונים שמברכין עליו שהכל ובספר הנקרא בשר על גבי גחלים פי' שאין מקדשין על יין מבושל ר"ל דאשתני לגריעותא מיהו יכול להיות שספר בשר ע"ג גחלים סובר שמברכין עליו בפה"ג ואפי' הכי אין מקדשין עליו כדא' פ' המוכר פירות בבבא בתרא אמר רב זוטרא בר טוביה אין אומר קדושת היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח ופי' רשב"ם זצ"ל דביין הראוי לברך עליו בפה"ג קאמר ואפי' הכי לקידוש היום לא חשוב והכי מוכחא סוגיא התם כדבריו. מיהו א"כ קשה אמאי לא קאמר התם למעוטי יין מבושל שאע"פ שמברך עליו בפה"ג אפ"ה הואיל ואין

197

ספר אור זרוע חלק א - שאלות ותשובות סימן תשנ

 ספר אור זרוע חלק א - שאלות ותשובות סימן תשנאשר שאלת על דבר השידוכין שבינך ובין ר' טוביה מבתך לבנו לא רצית לעשות עד שיתן לבנו ק' זקוקים (לפנים) [לפנינו] לבד מירושה ושוב בקשו (שהיתה) [שתהיה] לוקח ע' זקוקים ואמר לך ר' טוביה אני רוצה לשלוח לך ר' משה ור' יוסף וושולט וכל מה שיאמרו לך ממני ע"ז תסמוך ותאמין להם ואותו יום עצמו באו אליך ר"מ ור' יוסף וושולט ואמרו לך ר' טוביה שלחנו אליך וכן אמר לך ר' טוביה שאותו פקדון שלו שיש בידך תתפוס בע' זקוקים ואל תחזיר לו עד שיתן לך ע' זקוקים והולכת אותם לפני

198

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות שבת סימן סז

 מעמיד התפירו' ואם קשרם קש"ק מיחייב שתים. ודווקא תופר שתי תפירות דהיינו בחדתי אבל נשמטו היינו עתיקי ושרי להחזירם וכדתניא מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין ואמר שאם לא כן אפי' כשלא נשמטו היאך מהדקין ומותחין הרצועה בשבת לקשור המקטורן הא אמרי' בס"פ כלל גדול אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת. אלא ה"ט שתי תפירות שעיקר תקונו להתפר שלא יפרד עתה כשנפרד ומהדק לכתחילה ומכוין למתח החוט להתקיים כן. הו"ל כתופר מעיקרא וחייב שכל תפירה ענינה להיות כל שעה מהודקת מה שאין כן במקטורן ובמנעל שלנו שמהדק לפי שעה. הלכך נמי

199

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן שנט

 והבריחה את נכסיה שלא יהא לבעלה רשות בהן וכתבן לאחד מקרוביה ולא נישאת וכשראתה שלא תינשא רוצה לחזור. אם לא שיירה כלום חוזרת דמדכתבה הכל גליא דעתה שלא גמרה למתנה אלא לאברוחי בעלמ'. אם שיירה כל שהו לעצמ' מתנתה מתנה. א"נ מברחת כדאמרי' לקמן בההיא שמעתא. אימיה דרב זוטרא בר טוביה כתבינהו לניכסה לרב זוטרא בר טוביה דקא בעי לאינסובי לרב זביד אינסבה ולבסוף איגרשה. אתא לקמיה דרב ביבי בר אביי אמר משום אינסובי הא אינסבי ואע"ג דהשתא איגרשה הואיל ומשום אינסובי כתבינהו ניהליה ואינסבית נכסי דיליה נינהו. ואוקמא רב ביבי לרב זוטרא בניכסיה. א"ל רב הונא בריה דרב יהושע

200

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא מציעא סימן קכד

 ובא בחתימת זקן דומיא דאחי יוסף אבל היכא שיצא בלא חתימת זקן ובא בלא חתימת זקן אי נמי יצא בחתימת זקן ובא בחתימת זקן מיחזי כרשע ומדקדקין בדינו טפי. אבל אין מוציאין מידו אלא בעדות ברורה או בהודאה שיודה שהוא אחיו. וההיא דפ' הכותב ההוא דאמר נכסיי לטוביה ושכיב ואתא טוביה אמר ר' יוחנן הרי בא טוביה. התם טעמא אחרינא הוא דההוא טוביה לא טעין שהמת צוה ליתן לו אלא שאמר טוביה סתם איזה שיבוא בראשונה ואני הקדמתי לבוא הילכך תנו לי וזכה בדין:[שם] א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את א"ל אית לי סהדי ודחילי מיניה דהוא גברא אלמא

1234567891011121314151617181920