טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

ים של שלמה מסכת כתובות פרק א

 החופה, ובני החופה, וכן עמא דבר ע"כ. וכן אנו נוהגים, דסעודה מוכח עליהם, וגם אי אפשר שלא יבא גם השמש שמשמש בבית החתן וישמש מעט בבתים אחרים, אבל שמשי הסעודה שאוכלין אחר כך ביחד, אפילו הם עשרה, אין מברכין כלל ז' ברכות, וכן כתב הכל בו (סימן כ"ה), ולא כר' טוביה, שאמר שמברכין, אכן שהשמחה במעונו נראה לברך, (דכוס קבועין) [דכולם קרואי] הילולא הן:כא. דין שצריך ב' כוסות לז' ברכות, ולא לאשר ברא, וכן תמצא איך יתנהג המברך בב' כוסות:כתבו התוספות בפרק ע"פ (פסחים ק"ב ע"ב ד"ה שאין), יש נהגו בחופה ליקח כוס אחר לז' ברכות, ולא לברך

172

ים של שלמה מסכת קידושין פרק ד

 דינין עומדין לפניו, אבל אין בעלי דינין עומדין לפניו, אין נאמן, ופריך, ולחזי זכות מאן נקיט, פי', פסק דין של זכות, לא צריכא דקרע לזכותיה, וליהדר ונדייניה, בשודא דדייני, פי', בדין שאינה תלויה בטעם, אלא הכל לפי רצון של הדיין, כההיא דכתובות (פ"ה ע"ב) דאמר כל נכסי לטוביה, ואתו שני טוביה, והיו שניהם שכינים, שניהם קרובים, דאמרו שודא דדייני, ושם פירשתי, והא דאין נאמן הדיין כשאין בעלי דינין עומדין לפניו, בחד דיין, אבל בשני דיינים, נאמנים לעולם, כאשר כתבתי פרק קמא דסנהדרין סימן ו', תו מסיק, אמר רב יהודא אמר רב נחמן, ג' נאמנים על הבכור, ואלו הן, חיה, ואביו,

173

מרומי שדה מכתבים ותשובות מבוא

 רפאל משה הי"ו, והבת הנחמדה ויקרה שרה תחי'. להאריך ימים ושנים, דשנים ורעננים, בשבע שמחות, כי יגביר ה' חסדו עליהם כל ימי חלדם, והיה זכרם כיין לבנון לדור דורים.וכן קובע אני ברכה מיוחדת, נובעת מקרב לב, רצוף הערצה ויקר, לכבוד יקירי נעלה ומרומם, דגול במדותיו התרומיות מר טוביה הי"ו, בן כבוד דודי הרה"ג המופלא ר' מאיר ז"ל, בן הגהמ"ח מרן זצ"ל, אשר הראה פרי מעשהו ברב מרץ, להדפסת תורתו של זקנו הגהמ"ח מרן זצ"ל, יברכהו אדון הברכות ית"ש משמי מרום, בשפע רב ברכות עד בלי די, ויהי נועמו עליו, בכל אשר תדרוש לו נפשו ומשאלו.ועל הטוב יזכר בני

174

קובץ שעורים חלק ב סימן ל

 מיהו כיון דמחיי' מדרבנן מחויב בדבר קרינן ביה ומוציא רבים ידי חובתן, וא"ת בקטן שהגיע לחינוך הא לא אמר הכי ההוא אפילו מדרבנן לא מחייב דעליה דאבוה הוא דרמי לחנוכיה עכ"ל. והגרע"א תמה ע"ז הא אמרינן דאם נשים בבהמ"ז דרבנן אינן מוציאות לאנשים. ובמרדכי פרק הקורא את המגילה נשאל לה"ר טוביה מוינא איך סומא פוטר בני ביתו בקידוש לר"י דסומא פטור מדאורייתא, היכי אתי דרבנן ומפיק דאורייתא והשיב דאשכחן דכוותיה גבי קידוש גופא, מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קידוש אע"ג דתוספת שבת לפניה היא דרבנן ואע"ג דגבי נשים בבהמ"ז דרבנן אינן מוציאות אנשים, יש לומר דשאני נשים שלא

175

שיירי קרבן מסכת סנהדרין פרק ו

 מיותר דהמ"ל קם קדש את העם למחר אלא הכי קאמר ואמרת אתה ולא אני משום לה"ר שיש אנשים שהיה להם ידיעה בדבר אבל אינן חייבין מיתה ואם אני אומר לך צריך אני לגלות כולם שלא יאמרו שח"ו נעלם ממני דבר וכיון שאין להם חיוב מיתה ה"ל לה"ר כדאמרינן בעלמא כביכול טוביה חטא כו' לכך אמר הטל גורל וממילא יתברר הדבר:ולא עוד אלא למשה רבן לית מידמוך אלא תלתין או ארבעים יומין כו'. כתב בי"מ וקשה הא כיבוש יריחו היה חמשים יום אחר מיתת משה ועוד וכי מספקא ליה כמה הוא ממיתת משה ע"ש ונראה דה"ק בתר שלשים יום שמת

176

פני משה מסכת מעשר שני פרק ד

 הלכה ימתני' המוצא כלי וכתוב עליו קוף. הוא סימן למה שבתוכו הוא קרבן להקדש ואם מ"ם הוא מעשר וכו' שבשעת הסכנה שגזרו על המצות היו נוהגין לעשות סימנים כאלו:כולן שמות בני אדם הן. ונרשם האות של ראשי השמות כגון ק' קהת ד' דניאל ט' טוביה מ' מיכאל ת' תנחום וכיוצא בזה והכל מה שבתוכו חולין:אמר ר' יוסי. ולא עוד אלא אפי' מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה כמשמעה אעפ"כ הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד היתה מלאה תרומה ופינה ממנה ושכח למחוק הסימן וחכמים סברי דשמא פינה לא אמרינן דאי איתא היה נזהר למחוק הסימן

177

תוספות הרי"ד (על הירושלמי) מסכת יבמות פרק א

 עבירה ואין מסייעין בידי עוברי עבירה וכיון שכן פסק דרש"י ז"ל הוא דין גמור בדיני ממונות בין לאדם לחברו דקי"ל דלהוציא מידי המוחזק צריך ראי' גמורה דהמוציא מחברו עליו הראי' אבל כשאין שניהם מוחזקין קי"ל במקום דליכא למיקם עלה דמילתא לעולם שודא דדייני כמו בב' שטרות היוצאין ביום אחד וב' טוביה עיין במסכת ב"ב דף ל"ה ע"א עיי"ש דכיון דאין שניהם מוחזקין הכח ביד ב"ד למידן שודא דדייני כדפירש רש"י ז"ל לראות עיני הדיין כשניכרים הדברים דהי' אוהב אחד יותר מחברו מעמידין בחזקתו אע"ג דלהוציא מיד המוחזק לא מהני מה שניכר לב"ד אבל כשאין שניהם מוחזקין וליכא למיקם עלה דמילתא

178

ידיד נפש ברכות פרק ד

 רצו בני הישיבה לומר, כל זה נאמר רק כשאין ביום כדי להתפלל שניהם שאם יתפלל מוסף יעבור זמן תפילת מנחה אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת שהרי זמנה קודם. ר"ז אמר בשם ר' יוחנן, אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת. רבי נתן בר טוביה אמר בשם רבי יוחנן, אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.ושואל והתני והרי למדנו בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים יצא לשעבר בדיעבד הא בתחילה לא בדא כלומר, אבל אין פוסקים לכתחילה לעשות כך! ועונה פתר לה יסביר לך ר' יוחנן שהברייתא מדברת בשלא הגיע זמן

179

ידיד נפש שבת פרק ב

 ערב שבת עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה אף שאין מדליקין נר שבת בשמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן חול כל שהוא ומדלקת כי כל האיסור הוא משום גזרת חכמים שגזרו שמן תרומה אטו שמן קדשים, אבל אם הוסיפה שמן חולין לא גזרו. א"ל ר' זעירא ומה הוה טוביה? שאל מה טיבו של ר' יונתן שמסרת הלכה בשמו, האם אפשר לסמוך עליו? א"ל אדם גדול היה ובקי במשנתינו היה ופירשה רבי חייא דכפר תחמין קומי רבי כלומר, רבי חייא היה חוזר על שמועה זו לפני רבי ומניתיה חכים ומינה אותו לחכם בשל כך.במשנה ולא בחלב. רב ברונא

180

עלי תמר ביכורים פרק ג

 לסדר מועד בבלי בימי הגאונים כמ"ש בריש שקלים אעפי"כ נראה שלא בכל הנוסחאות של סדר מועד בבלי היה מצורף מסכת שקלים ומפני כן מראה רש"י המקום למדרש תנחומא פרשת כי תשא ולא להירושלמי שקלים המצורף לתלמוד בבלי סדר מועד.מ"ד לשבח מיחמי צדיקי ומזכי. ביפ"מ, וכ"ה בשקלים פ"ה ה"ב, טוביה דזכה למיחמי יתיה. פירוש, אשרי שזכינו לראותו כי זכות היא לראות בצדיקים כדאמרינין בעירובין פ"ה ה"א המקביל פני חברים כמקבל פני שכינה, ע"כ. ומבואר שאף שלא ראו פניו אלא מאחוריו הוא בכלל המקביל פני רבו, ונ"מ שמי שלא היה יכול לקבל פני רבו ברגל מפאת הדוחק אלא ראהו מאחוריו הר"ז

1234567891011121314151617181920