טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

הגהות אשרי מסכת כתובות פרק ד

 קבורתה לפי כבודה ולא לפי רצונו ואפי' אם החזיק הבעל נידונית אשתו וגם נהנית ממנה ועד זמן ב"ד ל' יום. ומצאתי בתשובת ר"ב ורבינו דוד ממגינצ"א שהקהלות עשו תקנה על כל איש ואשה שיעשו נישואין ויפר אחד מהם לעולמו בלא זרע בתוך שנתים שיחזירו חצי הנידוניא שנתן ליורשי המת. וה"ר טוביה מבונ"א אמר היכא שאשתו בבית אביה ואוכלת משל אביה ואפי' נהנית משל בעלה אפילו שתים ושלש שנים שהיתה אצל בעלה ומתה הכל של אביה וכן משמע בספר הישר ושמעינן שיש מנהג אפי' בב' שנים להחזיר מחצה אבל אם עדיין ביד האב לית דין ולית דיין היכא דקיימא תיקום ולא

142

דברי חמודות מסכת חולין פרק ג

 לדעת עצמה אינה מתרסקת כ"כ שתטרוף מחמת [ריסוק] איברים הר"ן. ובתר מימרא דהני דכרי דפתקי גנבי כו' כתב הר"ן דבכל מאי דאתמר בשמעתין אין חוששין משום ריסוק איברים אין חוששין כלל קאמר ואפילו בדיקה נמי לא בעיא:(קסב) ההוא אימרתא דהוות משגרא וכו'. ובהגהות מרדכי דחולין שהשיב הרב ר' טוביה מווינ"א לא' שקנה אווז ותרנגולת מן הכותים ולא יכלו לעמוד דנ"ל היתר כיון שלא ראינוה שנפלה אין לאסרה מספק ואימא שיגרונה נקטה:(קסג) הא ודאי שגרונא נקטה. וכתב הרשב"א בד"א שלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה חוששים שמא עם נפילתה נפסק חוט השדרה ולכך גוררת רגליה שפסיקת חוט השדרה

143

דברי חמודות מסכת נדה פרק א

 במס' נדה פ"ק מאימתי ראויה לראות משהביאה ב' שערות וזה מבואר כדברינו עכ"ל הרשב"א והוי יודע דבהטור השמיט יום אחד ולא כתב אלא י"ב שנים ונמשכו אחריו בעלי הש"ע ולישנא קטיעא הוא ולאו בדוקא קאמרי:(י) אבל אם ראתה ג"פ כו'. גרסינן בגמ' דף י' אמר רב חלקיה בר טוביה תינוקת שלא הגיע זמנה לראות [אפי'] שופעת כל שבעה אינה אלא ראיה אחת אמר רב שימי בר חייא מדלפת אינה כפוסקת אלא כשופעת ופירש"י מדלפת טיף אחר טיף וכתב הב"י דנראה מדברי רש"י שם שאם פסקה מעט וחזרה וראתה ופסקה וראתה כן ג"פ ביום הרי זו מוחזקת בדמים וכתמה טמא

144

פלפולא חריפתא מסכת בבא קמא פרק ח

 הם דברי הרמב"ם והטור:[א] דת"ק בעני שבישראל קאמר. אע"ג דת"ק דר"ע דלקמן בעשיר שבישראל קאמר:[ב] דמייתי להו סתמא דגמרא לפשוט בעיא כו'. קשה לי דאי משום הא אדרבה הך דהכא סתמא דתלמודא דבעיא להו אי מנה צורי תנן מייתי עובדא דרבי יהודה נשיאה. ואילו התם רב טוביה בר מתנה בעי מר' יוסף אי סלע צורי תנן ואע"ג דאמרי' מאי הוה עלה היינו אההוא עובדא בעי מאי הוה עלה ותדע דבעובדא גופיה איירינן דהא בתר הכי אמרינן א"ל ההוא גברא כו' ומקודם דפשטה עדיין היה בספק ולא איפסק ליה מידי וצריך לומר דמשום דהתם לא הות דוכתא דמתניתין אלא

145

קרבן נתנאל מסכת יבמות פרק ח

 צ"ל דלא כתב כן אלא הראה לדעת רבינו ז"ל: כתב מהרש"ל גם הב"י וב"ח על מה שכתב הטור א"ה סי' קע"ב לדעת ר"י הרי הוא כזכר גמור. פי' וחולץ ומייבם. תימה גדולה דאע"פ שהוא כזכר גמור מ"מ אינו מוליד כמו סריס חמה שלא מצינו מעולם שהוליד ואני מצאתי בספר מעשה טוביה מאמר עולם קטן פ' ה' שכתב בשם כמה חכמי רופאים שהעידו על כמה אנדרוגינוס שילד בנים מאשתו. ואח"כ נישאת היא לזכר ותלדנה בנים כנקיבה גמורה:סימן ט[ז] והכי עבדינן לחומרא. ועוד מדקאמר ור' יהודה מאי עביד משמע דלית הלכתא כוותיה דר' יהודה מהרש"ל: הדרן עלך הערל

146

מרדכי מסכת בבא בתרא הגהות מרדכי פרק ראשון

 לך לשלמו לו והוא יביאהו אל בית האוצר [*אם] לא פירשו בתקנתם שיפרישו מעשר מכל מה שירויחו [*בין יבא לידם] בין יבא לידי אחרים והכי נמי נ"ל במלוה מעות לחבירו למחצית שכר שיש לו לשלם חצי המעשר לבעל המעות והוא חייב להביאו אל האוצר הואיל ומחצית השכר שלו ושלום כנפש טוביה בר' אליהו:פני"ם מעשה באחד שהיו נושים בו מנה כו' עד הואיל ויצא הנודר ידי נדרו:הגה"ה וההוא דפאה דאין פורעין כו' מיירי כל זמן שהם ביד בעל ורבינו דוד ממישבנור"ק הביא ראיה דהא תרומה ובכורים קדשי טפי ואמרי' פרק הזרוע דנכסי כהן בע"ח נוטל בחובו ואשה בכתובתה ול"נ

147

מרדכי מסכת בבא מציעא פרק איזהו נשך

 הבאה מלוה למלוה והעובד כוכבים הוא דלוה מישראל והישראל אחר לוה מן העובד כוכבים עכ"ל ומצאתי דברי גדול דפליג על ר"ת וראייתו מדתניא בתוספתא עובד כוכבים שמינהו ישראל סנטר או אפוטרופוס אסור ללוות ממנו ברבית ול"נ דיש לדחות דסנטר או אפוטרופוס דבר מפורסם הוא כדפי' לעיל בריש פירקין כתב ה"ר טוביה וז"ל לפי המסקנא משמע שאסור ליטול רבית מישראל ע"י עובד כוכבים כשיודע מתחלה שבא אחריות החוב על הישראל אבל אם לא ידעו מתחלה על זה כתב רש"י בתשובה הנמנע ליקח רבית מישראל בענין זה הרי זה חסיד שוטה ועוד מצאתי בתשובת רש"י דשרי לישראל למימר לחבריה ישראל לך ולוה

148

מרדכי מסכת בבא קמא פרק הגוזל ומאכיל

 היה נושא ונותן באלו מעות (*אלא) [*של] העסקא לא היה נתפס כמו שאר עניים שאין להם ומי גרם תפישתו ונתינת פדיון נפשו מעות הללו של העסקא וא"כ אי לא [דרי נותן] בהדיה בהפסד זה [*א"כ] הוה דרי ליה מקבל טפי מפלגא בהפסד ושלום מאיר בר' ברוך [רמז קצב] נשאל לר' טוביה אם יש לאדם מעות משל אחרים ומלוה בשבילו אם יעכב מעשר המעות או יתנם לבעל המעות והשיב אחי ר' יחזקאל דע כי יש [לך] לשלם לזה העלם אברהם בר' יוסי מעשר מעותיו שהלוית עבורו בטובת הנאה כי הוא מושבע עליו להביא [*המעשר] אל בית האוצר בעירו הואיל והריוח שלו

149

מרדכי מסכת חולין הגהות מרדכי פרק שלישי (א)

 הבשר לאחר השחיטה יצא לחוץ וכשרה ולא חיישינן שמא עבר מחיים לצד חוץ וחזר ונכנס לפנים. מעשה בא לפני רבינו שמחה במחט שנמצאת בחלל הגוף ואסר דלא עדיף ממחט שנמצאת בחיתוכא דכבדא ודאישתכח בחיתוכא דריאה דטרפיה מחמת דרובא דנבלעין דרך וושט וכן כתב בשם ר"י הזקן. ורב שמואל נשאל להר"ר טוביה מוינא קנה אווז ותרנגולת מן העובד כוכבים ואינה יכולה לעמוד על רגליה והשיב דנ"ל היתר בדבר כיון שלא ראינוה שנפלה אין לאוסרה מספק ומה שאינה יכולה לעמוד יש לתלות בשיגרונא כי ההיא דפרק אלו טריפות גבי ההיא אימרתא וכו' וקאמר רב יימר שגרונא נקטיה ואע"ג דמתקיף התם ודלמא חוט

150

הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת חולין פרק אלו טרפות

 נקט מב' צדדים טריפה כיון שלא בא התנא לאשמועינן כי אם ההיתר דהא בזה הם שוין ההמסס ובית הכוסות אבל לפרש"י לא קשה דנקיט מב' צדדים טרפה לאשמועינן דבהמסס מצד אחד טריפה]: [רמז תרכח] * [כאן שייך מעשה בא לפני רבינו שמחה כו' כמו שהוא בהגהות וכן נשאל לר' טוביה כו' כמו שהוא בהגהות]:** [שי"ח טריפות הלכה למשה מסיני הם]:*** [הקשה רבינו ברוך הרבה פעמים אנו רואין חתול נלחם עם התרנגולים בבית ומכה אותם בסחופי' וא"כ תאסור משום דרוסה ותירץ דקי"ל במקום שאין מצילין אין חוששין לדרוסה. מהר"ף הג"ה במ"י]: [רמז תרכט] * [אבל אם מחפין רגלי הנץ וצפרניו בכסף שרי דאז

1234567891011121314151617181920