טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

שפתי כהן שמות פרשת כי תשא

 וטבעותיהם וארבעה עמודים והכלים של המזבח והשולחן הכל היה זהב וזהב היה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלושים שקל ודאי שלא היה בו חצי שיעור של חצי הכלים, אלא שהזהב שהביאו עשו פירות, וכן אמרו פרק בא לו (יומא ל"ט ב) ויבן את בית יער הלבנון אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער לבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב, וכן הוא אומר (שיר השירים ג', ז') הנה מטתו שלשלמה ששים וגו', של שלמה של מלך שהשלום שלו זה בית המקדש, ולמה נמשל בית המקדש למטה מה מטה אינה אלא לפריה ורביה אף בית המקדש

112

שפתי כהן דברים פרשת שופטים

 והזמינך כדי שיתבזה וכדי שתוכיחהו, ואם לא יקבל סופו לחטוא על פי שני עדים ויעידו בו ויהרגוהו, זהו אשר יחטא, על פי שני עדים או שלושה עדים שהוא לא נזהר מאחד ה' הזמין לו שנים והוא עמהם, הראשון שראה קודם וכו':עוד אשר יחטא, כמו שאמר בגמרא (פסחים קי"ג ב) טוביה חטא ובא אדם אחד ששמו זיגוד והעיד עליו לפני רב פפא והלקהו אמר טוביה חטא וזיגוד לקי, אמר ליה אין לחודך לא תסהיד עליה דקא מפקת עליה שם רע. זהו אשר יחטא שמעלה עליו שם רע, על פי שנים עדים ראשי תיבות פשע, פי ש

113

תורה תמימה בראשית פרשת וישב פרק לח

 כוכבים בבית דינו של שם גזרוכה) [ע"ז ל"ו ב']:(כה) היא מוצאת - היא מתוצאת מבעי לי'כו), אמר רבי אלעזר, לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל ורחקן ובא גבריאל וקרבןכז) [סוטה י' ב']:לאיש אשר אלה לו - ותימר לי' מימרכח), אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, מלמד שנוח לו לאדם להפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברביםכט) [שם שם]:ותאמר הכר נא - א"ר חמא ב"ר חנינא, בהכר בישר לאביו - הכר נא הכתונת בנך היא, בהכר בשרו אותו, הכר נא למי החותמת והפתיליםל) [שם שם]:ותאמר הכר נא - אין נא אלא לשון בקשה,

114

תורה תמימה שמות פרשת שמות פרק ב

 ותהר האשה ותלד - והא הוי מתעברא ביה תלתא ירחי מעיקראח), א"ר יהודה בר זבינא, מקיש לידתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לידתה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוהט) [שם שם]:כי טוב הוא - תניא, ר' מאיר אומר, טוב שמו, ר' יהודה אומר, טוביה שמו, ר' נחמיה אומר, הגון לנביאות הוא, אחרים אומרים שנולד מהול, וחכמים אומרים שנתמלא כל הבית אורה כשנולד, כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם (פ' בראשית) וירא אלהים את האור כי טובי) [שם שם]:ותצפנהו שלשה ירחים - דלא הוו מנו מצרים אלא משעה דאהדרה עמרם, והיא

115

תורה תמימה הערות שמות פרק ב

 ותרא אותו כי טוב הוא, דלשון ראיה יונח רק על דבר המוחש, אבל על לשון טוב יונח יותר לשון ידיעה, ולכן דרשו כל אחד כונה אחרת המכוונת ללשון טוב, ר' מאיר דריש טוב שמו, ור"מ לשיטתיה דדייק בשמא (יומא פ"ה ב'), ויתכן שכך קרא לו אביו, ור' יהודה הוסיף שקראוהו טוביה, שמפני שנבאו עליו שיושיע את ישראל כמבואר בסמוך בפסוק ד', לכן הוסיפו לשם טוב שתי אותיות משם הקודש על שם כי שמי בקרבו (פ' משפטים), וכמו שקרא נתן הנביא את שלמה בשם ידידיה, וכן השמות מתתיה, עזריה, פתחיה, וכדומה.ור' נחמיה דריש שכונת הלשון ותרא אותו כי טוב הוא

116

תורה תמימה במדבר פרשת פינחס פרק כח

 כאן טעון ביקור ד' ימים קודם שחיטהד) [פסחים צ"ו א']:תשמרו להקריב - תניא. צדוקים היו אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד, שהיו דורשים את הכבש אחד תעשה, ואהדרו להו רבנן את קרבני לחמי לאשי תשמרו - שיהיו כולם באים מתרומת הלשכהה) [מנחות ס"ה א']:להקריב לי - אמר רב טוביה בר מתנה א"ר יאשיה, מניין למוקצה מן התורהו) שנאמר תשמרו להקריב לי, לי ולא לאדון אחר, ואיזהו אחר שמקריבין לו הוי אומר זה עבודת כוכביםז) [תמורה כ"ט א']:במועדו - במועדו ואפילו בשבת, במועדו ואפילו בטומאהח) [פסחים ע"ז א']:(ג) שנים ליום - מהו ליום - כנגד היוםט), או אינו

117

תורה תמימה דברים פרשת כי תצא פרק כה

 בישראל - אמר רבא, אין הגר רשאי להיות דיין לחליצה ואפילו אמו מישראל, שנאמר ונקרא שמו בישראל, עד שיהיו אביו ואמו מישראלקסט) [שם ק"ב א']:בית חלוץ הנעל - מי שהיה נשוי שתי נשים ומת, ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה, ונחלוץ לתרווייהו, אמר מר זוטרא בר טוביה, אמר קרא בית חלוץ הנעל, בית אחד הוא חולץ ואינו חולץ שני בתיםקע) [שם מ"ד א']:בית חלוץ הנעל - בישראל בית חלוץ הנעל, כיון שחלץ בה נעל הותרה לכל ישראל, מכאן ליבמה שקונה עצמה בחליצהקעא) [קדושין י"ד א']:חלוץ הנעל - ותהא יבמה יוצאת בגט מק"ו, ומה אשת איש שאין

118

תרגום יונתן במדבר פרשת קרח פרק יח

 ואתחשב לכון אפרשותכון הי כעבורא מן אידרא והי כחמרא דמליתא מן מעצרתא:(כח) היכדין תפרשון לחוד אתון אפרשותא קדם יי מכל מעשריכון דתסבון מן בני ישראל ותתנון מניה אפרשותא קדם יי לאהרן כהנא:(כט) מכל מתנתיכון תפרשון ית אפרשותא קדם יי מן כל שפר טוביה מיניה וביה:(ל) ותימר להון לכהניא באפרשותכון ית שפר טוביה מיניה וביה ויתחשב לליואי הי כאפרשות עבורא מן גו אידרא והי כאפרשות חמרא מגו מעצרתא:(לא) ותיכלון יתיה אתון כהניא בכל אתר אתון ואינש בתיכון ארום אגרא הוא לכון חילופי פולחנכון במשכן זמנא:(לב) ולא תקבלון עלוי חובא בזמן אפרשותכון ית שפר טוביה מיניה וביה

119

תרגום יונתן ישעיהו פרק א

 לא זכון להון לאגנא עליהון:(ז) ארעכון צדיא קרויכון יקידת נור ארעכון לקבליכון עממיא מחסנין יתה ובחוביהון צדיאת מנכון אתחלפת והוה לנוכראין:(ח) ואשתארת כנשתא דציון כמטללתא בכרמא בתר דקטפוהי כערסל מבתותא במקשיא בתר דאבעיוהי כקרתא דצירין עלה:(ט) אלולפון מותר טוביה דיי צבאות אשאר לנא שיזבא ברחמוהי אית עמנא חובין דכאנש סדום פון אבדנא וכיתבי עמורה אשתיצנא:(י) קבילו פתגמא דיי שלטוניא דעובדיהון בישין כשלטוני סדום אציתו לאוריתא דאלהנא עמא דעבדיהון דמין לעם עמורה:(יא) לא רעוא קדמי בסגיאות נכסת קודשיכון אמר יי שבעית מסת עלות דכרין ותרב פטימין ודם תורין ואמרין וגדין דכאלין לא רעוא קדמי בהון:(יב

120

תרגום יונתן ישעיהו פרק לג

 ישראל נכסי עממיא סנאיהון כמא דכינשין ית זחלא ואזן במאני זינא כמא דאזן בזירקתא:(ה) תקיף יי דאשרי שכינתה בשמי מרומא דאמר לממלי ציון עבדי דין דקשוט וזכו:(ו) ויהי מא דאמרת לאוטבא לדחלתך איתיתא וקימתא בעידנה תקוף ופורקן חוכמתא ומדע לדחליא דיי אוצר טוביה עתיד:(ז) הא כד אתגלי להון יצוחון במסר איזגדי עממיא דאזלו לבסרא שלם תבו למהוי בכן במריר נפש:(ח) צדיאו כבשיא פסקו עדי אורחא על דאשניאו קימא איתרחיקו מקרויהון לא חשיבו בני אנשא דבישתא אתיא עליהון:(ט) איתאבלת חרובת ארעא יביש לבנן נתר הוה שרונא כמישרא צדי מתנן וכרמלא:(י) כען אתגלי אמר יי כען

1234567891011121314151617181920