טוביה

טוביה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 921 מקורות עבור טוביה. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

מנחת שי במדבר פרשת במדבר פרק א

 במספר שמות דמנשה. [שמות].(כא) פקדיהם: אין בקו"ף מאריך בס"ס, וכן כולם, וכן נהפקדים. [פקדיהם].(כב) לבני שמעון וגו' פקדיו: מה נשתנה שמעון שנאמ' בו פקדיו, מלמד שהיו עתידין להפקד משבטו, שהרי חסרו נאבחומש הפקודים שלשים ושבעה אלף ומאה. נבפסיקתא מר' טוביה, נגומסורת. [פקדיו].לגלגלתם2 דלבני שמעון: למ"ד שלישית בלא שוא.3 בס"ס לא נשתנית למ"ד שנייה דלגלגלתם מכל למ"דין שבתורה נדכמו ששינה המדפיס.4 ובעל א"ת הרבה דברים על זה, ואין לי בהם חפץ. [לגלגלתם].(כג) מאות: כתו' נהבמסורת הדפוס מאות כלם מלאים בר מן ג' חס', וסי' נוויהיו ימי אדם,

92

מנחת שי במדבר פרשת במדבר פרק ג

 ב) בני־אהרן הבכר: הבי"ת בגעיא. [בני־אהרן].(ד) בהקרבם:7 הבי"ת בגעיא. [בהקרבם].(ט) נתונם נתונם: שניה' חס' יו"ד, מלמד שנמסרו כולם כאיש אחד, ולמה שתי פעמי', אחד למשכן ואחד לבית העולמים, בפסיקתא דר' טוביה. [נתונם נתונם].המה: המ"ם דגושה. [המה].המה לו: גקדמא' לו, דתניינ' לי, ריש פ' בהעלתך, וחשיב להו התם הבמסורת עם ז' זוגין מתחלפי', קדמ' וי"ו תניינ' יו"ד. [לו].(יב - יג) כל־בכור: הם ד', ב' ראשוני' כ"ף כל דגושה, וב' אחרונים רפים. [כל־בכור, כל־, כל־, כל־].(יז) גרשון וקהת: הגימ"ל דגושה. [גרשון].(יח) ואלה שמות בני־גרשון: הבי"ת בגעיא. [

93

מנחת שי במדבר פרשת שלח פרק טו

 השיב שאינה טענה, שהמדרש הוא אליבא דמ"ד יש אם למקרא, ע"כ. עו' כתו' מבבטור א"ח סי' כ"ד, אע"פ שהוא כתו' חס' יו"ד, מפרש מגבתנחומא ג' פעמים כתוב ציצת בפ' ציצית, וחד מינייהו לציצת, שדי ל' לכולהו, והיא משלמת המנין, עכ"ל. וכ"כ מדבסמ"ג עשין כ"ו, מהופסיקת' דר' טוביה מוובס' הזוהר פ' פינחס דף רכ"ז ברעיא מהימנא, ציצית בתרין יו"דין, ואי חס' יו"ד הא חירק באתרה. ועיין עוד בספר מזגור אריה. [ציצת, ציצת, לציצת].לדרתם: כתב מחהרא"ש בסוף פ' ואלו מגלחי' וגם מטבהל' ציצית שיש במדרש על כנפי בגדיהם לדרתם חס' וא"ו, כלומ' לדר

94

מנחת שי במדבר פרשת בלק פרק כב

 ובמקרא גדולה כתו' עליו כן דינו מלא. ועיין כדמ"ש בפ' חקת. [ושמאול].(כח) הכיתני: בס"ס התי"ו בקמץ. [הכיתני].(לא) ויקד: הקו"ף דגושה. [ויקד].(לג) גם אתכה הרגתי: חס' וי"ו ומל' ה"א, ולית כותיה. כהופסיקת' דר' טוביה, אתכה בה"א כתיב, אמ' לו אין אתה חשוב לפני אלא כמו הנקבה הזאת. [אתכה].ואותה החייתי: עיין כומ"ש ביחזקאל סי' כ"ג. [ואותה].(לד) לי: בדגש. [לי].(לח) הנה־באתי: הה"א במאריך. [הנה־באתי].

95

מנחת שי דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 ואמתך. ואלה שמות לא תנאף, לא תגנב, לא תענה, לא תחמד בית רעך, לא תחמד אשת רעך, משנה תורה ולא תנאף, ולא תגנב, ולא תענה, ולא תחמד אשת רעך, ולא תתאוה בית רעך. ואלה שמות ועבדו ואמתו ושורו וחמרו, משנה תורה שדהו ועבדו ואמתו ש ורו וחמרו. וובפסיקתא דר' טוביה ארבעה ו"וין, ולא תנאף, ולא תגנב, ולא תענה, ולא תחמד, כנגד כ"ד ספרי' שהיו עתידין לעמוד לישראל. ד"א למה ולא ולא, לפי שכשנאמרו מפי הגבורה נאמרו בהפסקות זה מזה לעשרה פרקים, לכך נאמרו בלא ו"וין, אבל משה אמרם ביחד כקורא בספר לכך נאמ' ולא תנאף ולא תגנב. זותו

96

מנחת שי דברים פרשת כי תבוא פרק כח

 מנחת שי דברים פרשת כי תבוא פרק כח(א) והיה אם שמע: פרשה פתוחה.(ב) והשיגך: הגימ"ל רפה כמשפט, אובמסורת והשיגך ג', חד חס' וי"ו, בוב' מל' וי"ו, דברכות חס', דקללות מל', כי הקללות נתמלאו, והברכות לא נתמלאו. גובפסיקת' דר' טוביה מה שנכתב בקללות מל' וי"ו על שם דעמו אנכי בצרה לרמוז כי ה' שוכן בקרבם ולא יאבדו בגלות. [והשיגך].(ד) פרי: הפ"א דגושה. [פרי־בטנך].(ז) ינוסו: המאן דמסיר ב' מל' בתורה מישתבש, דהדין בלחוד באורית' מל' וכל שאר' חס', אלא אימא ל' מל' בתורה, ואי בעית אימא ינוסו ב' מל', חד בתורה, ואידך

97

מנחת שי דברים - מקורות פרק ה

 ב כמ"ש: מ"ש שמ' כ ב.ג במסור': מ"ג - ד שמ' ח יג.ד כמ"ש: מ"ש שמ' כ ג.ה וא"ש [=ואלה שמות]... מ"ת [= משנה תורה] וכו'; ג' זוגים מתחלפי': מ"ג - ד שמ' כ ז.ו ובפסיקתא דר' טוביה: לקח טוב דברים, י ע"א.ז ותו איתא התם: לקח טוב דברים, ט ע"ב.ח ובזרע נטויה: דב' ה יד.ט ולמען ייטב לך: דב' ה טו.י ובב"ק: בבא קמא נד ע"ב.יא המדפיסי': ד, ונציה ש"ז, ונציה ש"ד.יב חטאו בשגגה בעשותם: על פי וי' ד כז.יג מה שנמס': מ"ג - ד דב' ז ט.יד החזקוני: על אתר.

98

מנחת שי דברים - מקורות פרק כח

 מנחת שי דברים - מקורות פרק כחא ובמסורת: מ"ק - ד על אתר.ב וב' מל' וי"ו: עכ"ל המסורה.ג ובפסיקת' דר' טוביה: לקח טוב דברים, מח ע"ב (לדב' כח טו).ד עמו אנכי בצרה: תה' צא טו.ה מאן דמסיר: מ"ק - ד על אתר.ו ואיש אל ארצו: יש' יג יד.ז והתם נמי נמס': מ"ק - ד יש' יג יד.ח בשבעה דרכים: פסוקנו.ט חס' יו"ד בליש': מ"ג - ד על אתר.י ובמסו': מ"ק - ד דב' ל ט.יא דנצבים: דב' ל ט.יב כל הפרשה: דב' כח א, טו.יג ריקאנטי: דברים, נד ע"ב.יד סוף פ' הקורא

99

מצודת דוד זכריה פרק ו

 הוא פרס שיצא לארץ בבל להשחיתה:הניחו את רוחי - הם הניחו את כעסי שהיה לי בארץ בבל כי בהנקם שעשו בה נח כעסי:(י) לקוח - הוא נדבת כסף וזהב האמור במקרא שלאחריו:מאת הגולה - מאת הבאים מהגולה מבבל וחוזר ומפרש ממי ואמר מחלדי ומאת טוביה וגו':ביום ההוא - מוסב על סוף המקרא לומר שיבוא ביום ההוא אשר יבואו מבבל ועל שאמר ובאת אתה הוצרך לפרש בראשונה להיכן יבא ואמר ובאת לבית יאשיה וגו' כי שם יבואו הבאים מהגולה:(יא) ולקחת כסף וזהב - מה שהביאו הבאים מהגולה לנדבת בה"מ:ועשית עטרות - אחד מהכסף ואחד מהזהב:ושמת בראש יהושע - לרמז שכתר כהונה

100

מצודת דוד נחמיה פרק ו

 ה' אבל הכוונה להכשילני בעבירה:כי הנבואה - כי אמר אשר הנבואה דבר עלי ללכת אל ההיכל והנה הרבה ריוח והצלה לפניו ומדוע א"כ יצוה לעבור מצותו כי אם אמרו מדעתו היה מקום לומר מפני פיקוח נפש הותר הדבר אבל ה' לא יצוה כזאת ובזה הכרתי שאין עצתו אמונה רק טוביה או סנבלט שכרו להכשיל אותי בעצתו:(יג) למען שכור הוא - בעבור שהוא שכור אמר כן:למען אירא - מסנבלט ואעשה כן כדבריו לבוא אל ההיכל ואחטא בזה:והיה להם - ויהיה לסנבלט ואנשיו עלי דבר שם רע שאני זר ובאתי אל ההיכל למען יחרפוני בזה השם הרע זהו עצם כוונת העצה היעוצה:

1234567891011121314151617181920