טבריה

טבריה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 779 מקורות עבור טבריה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת מכשירין פרק ו

 ש"ז אינה מכשרת ר"א בן עזריה אומר דם הנדה אינו מכשיר רש"א דם המת אינו מכשיר ואם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה:משנה ז[*] אלו לא מטמאין ולא מכשירין הזיעה והליחה סרוחה והראי והדם היוצא עמהם ומשקה בן שמונה רבי יוסי אומר חוץ מדמו והשותה מי טבריה אע"פ שיוצאין נקיים דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות הטמאים ודם הקזה לרפואה ר"א מטמא באלו רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור:משנה ח[*] חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר"ע ק"ו הדברים מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא

2

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ח

 בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום ואין נמנעין בראשונה שהיו שבטים כתקנן אמרו אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבירו אבל צדין בחכין ובמכמרין בכל מקום ואין נמנעין ובלבד שלא יפרוש את הקלע ויעמיד את הספינה הלכה יחאין השבטים צדין דגים מימה של טבריה מפני שהוא של נפתלי ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם לדרומה של ים שנ' ים ודרום ירשה דברי ר' יוסה הגלילי ר' עקיבא או' ים זה ימה של סובכי דרום זה ימה של טבריא ירשה זה ים הגדול ר' שמעון בן לעזר אומ' תלושין שבמדבר הרי הן של כל

3

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ז

 חמש בכפר חנניה וחמש בצפורי אין מצטרפות עד שיהיו לו אפילו אחת בציפורי היו לו בעבר הירדן מכאן ומכאן כגון השולמי ונמירי ושתי אבטיניות אין מצטרפות זו עם זו ואין צריך לומר בארץ וחוצה לארץ: הלכה דנהר היוצא ממערת פמייס ועובר בימה של סופני ובימה של טבריה אף על פי ששמו ירדן אין מתחשב עם הירדן איזהו ירדן מבית יריחו ולמטה: הלכה האיזהו ליקוח כל שמכרו לו וחוזר ולקחו הימנו או שנתנו לו במתנה וחוזר ולוקחו הימנו אבל הלוקח עובר פרתו של חברו אף על פי שילדה אצל בעלים נכנסת לדיר להתעשר: הלכה והכל נכנס לדיר להתעשר

4

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ג

 נהוראי אומ' אחד לשלשים יום היה מגלח שנ' והיה מקץ ימים לימים וגו' ר' יוסה אומ' כל ערב שבת היה מגלח שכן דרך מלכים לגלח מערב שבת לערב שבת כמה שנ' בכהנים וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וגו' ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך מה שאין בני טבריה ובני צפורי מגלחין כן ולפי שבא על עשר פלגשי אביו לפיכך נתלו בו עשר לונכיות שנ' ויסבו עשרה נערים וגו' הלכה יזולפי שגנב שלש גנבות לב אביו ולב בית דין ולב כל ישראל לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים שנ' ויקח שלשה שבטים בכפו וגו' הלכה יחסנחריב לא

5

תוספתא מסכת סוכה (ליברמן) פרק ג

 שיט יכול לא יעברנו בספינה גדולה אבל יעברנו בבורני גדולה ת"ל וצי אדיר לא יעברנו ואומ' ביום ההוא יצאו מים מירושלם הלכה טיכול יתערבו במי מעיינות אחרות ת"ל ביום ההוא יהיה מקור נפתח וג' מקור אחד הוא לחטאת ולנדה לאן הולכין לים הגדול לימה של טבריה ולימה של סדום כדי לרפות את מימן שנ' ויאמר אלי המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה וירדו אל הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה זה ימה של סדום וירדו אל הערבה זה ימה של טבריה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים זה הים הגדול

6

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ה

 ה הלכה אהנותן את עירובו בתוך אלפים אמה של תחום אם היה ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס נתנו חוץ לתחום אמה אחת אם היה בתוך אלפים אמה שלו עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב הלכה בבראשונה היו בני טבריה מהלכין את כל חמתה ואין בני חמתה באין אלא עד מקום הכיפה עכשיו בני טבריא ובני חמתה חזרו להיות עיר אחת הלכה גאנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין בני עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה אימתי בזמן שהיו בתוך אלפים אמה שלהן לא היו בתוך אלפים אמד שלהן אין להן

7

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טז

 הלכה ידאין סכין את הכלים בשביל לייפותן אם לנאותן להתעטר בהן מותר לא יתן אדן שמן על גבי טבלה של שיש להתעגל עליה לפי שאין סכין ואין נופחין ואין מדיחין את הקרקע ביום טוב ואין צריך לומר בשבת הלכה טוהרוחץ במערה ובמי טבריה מסתפיג אפי' בעשר לנטיאות ולא יביאם בידו וכן עשרה בני אדם כמידה הזאת ואם צריך להן ממתין להן עד שיגובו ונוטלן ובא לו הלכה טזלא יתן אדן שמן על גבי ראשו וילך למרחץ אבל סך כל גופו ומקנח כל גופו אבר אבר הלכה יזמוליך אדן שמן הרבה באלנטיאות הרבה למרחץ וסך כל גופו

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ה

 לעזר בי רבי יוסי בשם ר' תנחום עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע ורועין בחורשין. אפי' שבט יהודה בשבט נפתלי. ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים שנאמר [דברים לג כג] ים ודרום ירשה דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבה אומר ים זה ים של סמכו ודרום זה ים של טבריה. ומסתלקין לצדדין. רב יהודה בשם רב אפילו שדה מליאה כרכום מה נותן דמים או לאו. מן מה דמר רב יהודה אפילו מליאה כרכום הדא אמר נותן דמים. א"ר לא מכיון דמר רב יהודא אפילו לשדה מליאה כורכום הדא אמרה אין נותן דמים. ואינו יכול לרחוק את עצמו יותר מדאי.

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 לשון תורה. ומניין שכל הדברים קרויין מזון. רבי אחא בר עולא אמר [בראשית מה כג] ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון. מה תלמוד לומר ומזון. אלא מיכן שכל הדברים קרוין מזון. הנודר מן המבושל מהו שיהא מותר מן המעושן. מהו שיהא מותר במטוגן. מהו שיהא מותר בתבשיל שנתבשל בה מי טבריה. רבנן דקיסרין שאלון מעושין מהו שיהא בו משום בישולי גוים. מהו שיהא בו משום תבשילי שבת. מהו שיהא בו משום בשר בחלב. מהו שיטבל למעשרות. הנודר מן המעושן מהו שיהא מותר בתבשיל. רבי בא בר יהודה בשם דבית רב אחי חביצא אין בו משום בישולי גוים ויוצאין בו משום

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק כב

 מחטאת:הלכה דנותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שייצנו ואת הצונין בחמין בשביל שייחמו. מי שנשרו כליו בדרך מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם:הלכה ההרוחץ במי מערה ובמי טבריה ונסתפג אפילו בעשר לונטיות לא יביאם בידו. אבל עשרה בני אדם מסתפגין בלונטית אחת פניהן ידיהן ורגליהן ומביאין אותו בידם:הלכה וסכין וממשמשין בבני מעיין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין. אין יורדין לפילומא ואין עושין אפיקטפיזין בשבת ואין מעצבין את הקטן ולא מחזירין את השבר. מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל

1234567891011121314151617181920