חתן

חתן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5698 מקורות עבור חתן. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת בלק מאמר הינוקא

 עד לא קריב, אהדר לאחורא. א"ל לאמיה, לא בעינא לקרבא לגבייהו, דהא יומא דא לא קרו ק"ש, והכי אולפי לי, כל מאן דלא קרי ק"ש בעונתיה, בנדוי הוא כל ההוא יומא.[אות ל] שמעו אינון, ותווהו, ארימו ידייהו ובריכו ליה. אמרו ודאי הכי הוא. ויומא דא אשתדלנא בהדי חתן וכלה, דלא הוה לון צרכייהו, והוו מתאחרן לאזדווגא, ולא הוה ב"נ לאשתדלא עלייהו, ואנן אשתדלנא בהו, ולא קרינן ק"ש בעונתיה, ומאן דאתעסק במצוה, פטור מן המצוה. אמרו ליה, ברי, במה ידעת. א"ל, בריחא דלבושייכו ידענא, כד קריבנא לגבייכו. תווהו. יתבו, נטלו ידייהו וכריכו רפתא.[אות לא] ר' יהודה הוו ידוי מלוכלכן,

192

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר תלת צלותין

 אלא צלותא. צלותא דערבית, לקבל אמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה. הה"ד, ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. ולית פגיעה, אלא צלותא.[אות רח] אדהכי דאנן באתר דא, אמאי כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא, וכי לא הוו ליה כרים וכסתות למשכב. אלא הואיל ואתא חתן לגבי כלה, אע"ג דלא הוה ארחוי למשכב אלא בכרים וכסתות, ואיהי יהיבת ליה אבנים למשכב, יקבל כלא ברעותא דלבא, והא אתמר. ואוף הכי אתמר בחבורא קדמאה. מ"ד ויאמר יעקב כאשר ראם, אר"ש תיב. ואימא קרא. (ע"כ רעיא מהימנא)[אות רט] אמר רבי פנחס, מסתכל הוינא, שמירה בלב איהו ודאי, וע"ד שמור

193

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר פגיעה איהי פיוסא

 זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר פגיעה איהי פיוסא[אות רלח] (רעיא מהימנא) (דף רכ"ה ע"ב) אלא פגיעה איהי פיוסא, דכד ייתי חתן לגבי כלה, לית ארח לחתן לייחדא בכלה, אלא בפיוסא. ולבתר יעבד עמה לינה. והיינו כי בא השמש.[אות רלט] אמר רעיא מהימנא, אי הכי מאי ניהו כי בא השמש דהא ארח דרשא אוקמוה, לשון כבייה, והיינו כי בא השמש. אלא מהכא אוליפנא, מאן דמייחד באתתיה, צריך בליליא למכבי שרגא, וביממא לאו ארח דרבנן לשמש מטתן, אלא בלילה, ארח צנעא. ובגין דא, מתי אתעביד לינה. כי בא השמש, דאתפני שמשא מעלמא.[אות רמ] ובגין דא, אוף הכי

194

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר קשת תפלין ציצית תכלת לבן וק"ש

 תפלין ציצית תכלת לבן וק"ש[אות שלד] תקונא שביעאה, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. אמרו רבנן, מן וארא עד כמראה הקשת הן הן מעשה המרכבה. ואמרו חכמים, כשהיה ר"ע דורש במעשה מרכבה, ירדה אש מן השמים, וסבבה האילנות. והיו מתקבצין מלאכי השרת כבמזמוטי (דף ר"ל ע"ב) חתן וכלה. בגין דלית יחודא וקשורא ומרכבה, לשם ידו"ד באדנ"י, אלא בצדיק. דאיהו קשת, דביה מרכבתא שלימתא דלעילא, יאהדונה"י.[אות שלה] שכינתא איהי מעשה בראשית, ואוקמוה, אין דורשין במעשה בראשית בשנים. בגין דענפין דאילנא, אינון פרודות מלמעלה בכנפי חיון, ידו"ד לימינא, אדנ"י לשמאלא. חתן לימינא, כלה לשמאלא. כד אתיין לה לחופה, בכמה

195

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר מעשה מרכבה ותפלה

 כל חד מצלי בחשאי, דלא אשתמע צלותיה לגבי חבריה. כגון מאן דדריש לחבריה, וישתיק דבור לגביה, לא צריך למעבד אלא דבור בחשאי, דלא ישמע חבריה. ובג"ד אוקמוה רבנן, כל המשמיע קולו בתפלתו, ה"ז מקטני אמנה.[אות שלט] ובג"כ חיוון אשא לעילא, ממללן כענפין דאילנא, דהוו מתקבצין תמן, במזמוטי חתן וכלה. באן אתר. בק"ש, דתמן ואשמע את קול כנפיהם. דאינון ס"ד לד' גדפין, ד' זמנין ס"ד, סלקין רנ"ו. והאי איהו, רנו ליעקב שמחה. אימתי. לבתר דנטיל נוקמא משנאוי, ויוקיד טעוון דלהון, הה"ד ובאבוד רשעים רנה.[אות שמ] ותליין ס"ד, מן תמניא א"ז. והכי ס"ד מתמניא א"ז לד' סטרין, רנ"ו. וכד מטי

196

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר הקרבנות

 אל תשב פני משיחך. תקונא דאנא תקינת, לא תשנה ליה. א"ל, דוד, הואיל וזמינת לי, אית לי למעבד רעותך, ולאו רעותי. וילפינן מהאי, אורחא דעלמא, דמאן דמזמן לאחרא, ההוא דאתי לגביה, אית ליה למעבד רעותיה, אע"ג דלאו אורחיה בכך.[אות תקנז] כך ויקח מאבני המקום וגו', הואיל ואתא חתן לגבי כלה, אע"ג דלאו אורחיה למשכב. אלא בכרים וכסתות, ואיהי יהבה ליה אבנין למשכב, כלא יקבל ברעותא דלבא. הה"ד, וישכב במקום ההוא, על אינון אבנין, אע"ג דלאו אורחיה בכך.[אות תקנח] אוף נמי הכא, אכלתי יערי עם דבשי אע"ג דלאו ארחוי בכך, בגין רחימו דכלה. ועכ"ד בביתא דכלה ולא באתר אחרא.

197

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר ביאורי המלכות

 עובדא.[אות תתנה] פקודא חד סר, איהי אתקריאת צלותא דשחרית מנחה ערבית, מסטרא דתלת אבהן, ואיהי תפלת כ"ל פ"ה, לית כל, אלא צדיק דכתיב כי כל בשמים ובארץ, ותרגם יונתן בן עוזיאל, דאחיד בשמייא ובארעא. פ"ה כחושבן מילה. ומה ברית ביה מתיחדין דכר ונוקבא דלתתא, אוף ביסוד, מתייחד חתן וכלה דלעילא, הוא חי עלמין כליל ח"י ברכאן, הה"ד ברכות לראש צדיק.[אות תתנו] ובג"ד, כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. דא שכינתא, בשם דידו"ד, ביה צריך לזקפא שכינתא. ההיא דאתמר בה, נפלה לא תוסיף (דף רנ"ז ע"ב) קום בתולת ישראל, ע"י דרגא אחרא, ובג"ד ביום ההוא אקים את

198

זוהר מהדורת הסולם - דברים פרשת ואתחנן מאמר ואהבת את ה' אלקיך

 דהא ברחימותא שריא עליה, ולא מתפרש מניה לעלמין. ה', הא אוקמוה, דיוד לא מתפרש מנה, ואשתכחו כחדא בחביבותא, לא אתפרשן דא מן דא. כגוונא דא ה' והא אתמר, כמה דכתיב, ונהר יוצא מעדן, יוצא תדיר לעלמין, בחביבותא אתדבקן.[אות קמז] ו"ה כד אתדבקן דא בדא, אתדבקן בחביבותא כחדא, חתן בכלה, דארחייהו תדיר בחביבותא אשתכח. י' בה', ה' עם ו', ו' עם ה'. ודא בדא אתקשר בחביבותא. וכלא אהבה אקרי. וע"ד מאן דרחים למלכא, הא אתקשר בההוא אהבה. ובג"כ, ואהבת את יי' אלהיך.

199

זוהר מהדורת הסולם - דברים פרשת כי תצא מאמר ושמח את אשתו

 זוהר מהדורת הסולם - דברים פרשת כי תצא מאמר ושמח את אשתו[אות מג] כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא וגו'. ושמח את אשתו אשר לקח. פקודא דא, חתן למחדי באתתיה שתא חד, דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה. דהא שנה איהי כלה, ולית כלה בר בי"ב ירחין, דכתיב עומד על שנים עשר בקר. והואיל ולית תקונא דכלה, בר בי"ב, אצטריך חתן למחדי לה, ולביתה, לה ולתקונהא, כגוונא דלעילא. וע"ד יעקב כתיב ביה, ויקח מאבני המקום. אבני המקום י"ב הוו, ומאן דחדי לכלה, חדי לעולימתהא, (דף רע"ח ע"א) ועולימתן י"ב הוו. וכלא איהו רזא

200

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר מצות מזוזה

 זו, ומלאך המשחית זז משם וניצול האדם מכל נזק. מנלן. ממאי דכתיב מזוזת, מאותיותיו משמע, ז"ז מו"ת. שלא ניתן לו רשות לחבל, וזז מפתחו.[אות תסא] בשבת דכתיב לדרתם, מ"ט. מפני שכיון שקידש היום, דירתם של ישראל צריכה להיות בנר דלוק, ושלחן ערוך, ומטה ממוצעת ודירתן מתוקנת כדירת חתן לקבל בו הכלה. ומאי ניהו. שבת היא כלה. ולעולם אין מכניסין אותה אלא בדירה מתוקנת לכבודה, כפי הראוי לה. וע"ד כתיב, לעשות את השבת. וכתיב, לדרתם, להכניס בה כלה קדושה לדירתה ולהיות בתוכה.[אות תסב] בשעה שקידש היום, וכלה זו באה, ואינה מוצאה דירה מתוקנת, ושולחן ערוך, ונר דלוק. כלה זו

1234567891011121314151617181920