חתן

חתן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5698 מקורות עבור חתן. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה ו

 אותן השנים שהיה משה בביתו של יתרו וראה את כל מעשים שעשה ולא עשה לו כל דבר, עד שבא למצרים ובא לידו דבר גדול, אמר, אלו כל אותם המעשים שעשה זה בתוך ביתי והן מביאין אותי לחיי העולם הבא, ואני איני יודע מה, עמד ועשה דבר גדול מעצמו, ויקח יתרו חתן משה וגו' ואת שני בניה (שמות י"ח ב' וג'), שיגר אצלו שליח, אמר לו, משביע אני עליך בשני בניך, שהיו אומרים לך, מפני מה אתה קורא שם האחד גרשום, (אמרתי) [אמרת] גר הייתי בארץ נכריה (שם /שמות י"ח/), ומפני מה אתה קורא האחד אליעזר, (אמרתי) [אמרת], כי אלהי אבי

122

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 אספו עוללים [וגו'] (יואל ב' ט"ז), אין זקנים אלא תלמידי חכמים, שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר י"א ט"ז), עוללים, אין עוללים אלא תינוקות של בית רבן, יונקי שדים (יואל שם /ב'/), אין שדים אלא תורה, שנאמר למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה וגו' (ישעיה ס"ו י"א), ואומר יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה (יואל שם /ב'/), מיכן אמרו, אפילו חכם מישראל שהוא כמשה רבינו וחסיד כאהרן אחיו לא יאמר, הואיל והריני בתוך ביתי, שלום עליך נפשי, אלא יצא ויכנס עם הציבור בצער, עליו הוא אומר יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. בין האולם ולמזבח וגו' (יואל שם /ב'/ י"ז), מקום

123

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יט

 הקב"ה נראה לך, שנאמר הנותן בים דרך (ישעיה מ"ג ט"ז), אומר להם מיום שיבש אותי והעביר [את] בניו בתוכי (שגם) [שוב] לא ראיתיו, הולכים אל הר סיני (אומר) [ואומרים לו] הקב"ה נראה לך, שנאמר ה' מסיני בא (דברים ל"ג ב'), אומר להם מיום שנגלה עלי ונתן תורה לעמו והוא [היה] חתן ומשה שושבין ותורה כלה שוב לא ראיתיו, הולכין אצל ציון ואומר' לה נגלה לך הקב"ה, שנאמר כי בחר ה' בציון (תהלים קל"ב י"ג) אמר' להם מיום שסילק שכינתו מתוכי והחריב את ביתו ושרף את היכלו שוב לא ראיתיו, אמר להם ישעיה את מי אתם מבקשים, אמר' לו [את] הקב"ה,

124

משנת רבי אליעזר פרשה טו

 ושותין מבעוד יום, כענין שמוסיפין מחול על הקדש. קראו עצרה, מיכאן שאסורין בעשיית מלאכה. אספו עם, [עמוד 291] מיכאן שאסורין במשא ומתן. קהל, מיכאן שנאספין כל החברים כאחד. קבצו זקנים, מיכאן שמסבבים אותן לשליח ציבור. אספו עוללים, מיכאן שעושין אותן שניים להן. יונקי שדים, מיכאן ששומטין דד מפי התינוקות. יצא חתן מחדרו, מיכאן שאסורין בתשמיש המטה. וכלה מחפתה, מיכאן שאסורין בנעילת הסנדל.וכי מי גדול, השומר או הנשמר. שכן דרך עבדי המלך להיות משמרין את אדוניהם, וכת' בצדיקים, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. הוי שהצדיקים גדולים מן המלאכים. ר' יהודה אומ', תדע לך שהצדיקים גדולים מן המלאכים. וכי

125

משנת רבי אליעזר פרשה טז

 כאלו יגע בתורה כל שנותיו, שנ' לכה אתנו והיטבנו לך כאחד ממנו, וכיון שבא יהושע והפריש את ירחו ואת כל תבואתה לבית יוי, אמ', אי זה שבט עולה בית המקדש בתחומו, יהי נוטל את זו תחת מקום בית המקדש. ומי הוא אוכלן כל אותן השנים, בני יתרו, שנ' ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה. מלמד, שהיו יושבין שם כל זמן שהיה יהושע קיים, שהיו מוצאין ללמוד תורה. לאחר מיתתו, עמדו ופנו משם, שנ' עלו מעיר התמרים, והיו מחזרין ושואלין על מי שילמדם תורה. מצאו את יעבץ וישבו אצלו, [עמוד 305] שנ' ומשפחת סופרים יושבי יעבץ [תרעתים

126

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 בורא פרי הגפן, שהכל ברא לכבודו, בא"י יוצר האדם, ברוך אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנה בנין עדי עד, ברוך יוצר האדם. שוש תשיש ותגל עקרה, בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. בא"י משמח ציון בבניה. שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך מקדם בגן עדן, ברוך משמח חתן וכלה. בא"י אהמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורינה דיצה וחדוה אהבה אחוה שלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה. א"ר יצחק א"ר יוחנן

127

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק לא

 בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי. תני בש"ר חנינא בר יצחק קפדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים, שהרי יעקב חרה לו בלבן, והוא מדבר עמו דברי פיוסים:סימן לזלז) כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך. א"ר סימאי חתן שהוא דר אצל חמיו, אפשר לו שלא לקחת אפילו כלי אחד, ברם מה מצאת מכל כלי ביתך, אפי' מחט ואפילו צנורא. וענוותנותן של בנים, דכתיב ויברח דוד מניות ברמה (ש"א כ א), ומזכיר שפיכות דמים, שנא' כי מבקש את נפשי (שם), ברם הכא כי דלקת (עלי) [אחרי]:סימן לחלח) זה (לי) עשרים

128

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק ד

 עני ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים, ולפי שירדו מנכסיהן נקראים מתים. וי"א אלו משפחות המצרי:סימן ככ) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור. זה אחד מן הדברים ששינו רבותינו לתלמי המלך: החמר חסר ו', לפי שנסתכן ברמ"ח אבריו שבו, כמפורש למטה, חתן דמים למולות, (פסוק כד): ויקח משה את מטה האלהים בידו. אמרו בגנו של יתרו נמצא מטה זה נמסר מדור לדור מאדה"ר:סימן כאכא) ויאמר ה' אל משה בלכתך. חזר עוד להזהירו, שאין מזרזין אלא למזורזין: ועשיתם לפני פרעה. אל תיראו ממנו: ואני אחזק. ואם תאמר היאך הקב"ה מחזק לב האדם להכשל בו,

129

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת ויקהל פרק לה

 לפי שנאמר והיה אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם (במדבר לה כט), יכול שאם חייב שריפה לבית דין ישרף בשבת, ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, אין הבערה אלא בידים, וכה"א ובער עליה הכהן עצים (ויקרא ו ה), ואם תאמר והרי נאמר מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני (שופטים טו ו), פירושו כל שמכח הגרמה אינו אסור בשבת, שהרי אדם זורע חטים בקרקע ביום ששי והם נשרשין בשבת, אדם משים עורות בארץ בעפץ בערב שבת ומתעבדין בשבת, וכן הרבה עבודות נשלמות בשבת, ולא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת, למדנו שאם מבעיר האש מערב שבת והוא דולק

130

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת צו

 מדרש [ז, יב] אם על תודה יקריבנו:רבי פנחס ורבי לוי בשם רבי מנחם אמרו עתידין כל הקרבנות ליבטל לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל שנאמר (ירמיה יז) ומביאי תודה בית ה'. כל התפלות בטלות וההודאה אינה בטלה שנא' (שם לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו לה' כי טוב. הודו לה' זו הודאה ומביאי קרבן תודה וכן אמר דוד (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך. ולמה השלמים הזכירם באחרונה שיש בהן (מנין) הרה הדם ואימורים למזבח. חזה ושוק לכהנים. והבשר והעור לבעלים:[ז, כא] ונפש כי תגע. לפי שאמר והנפש אשר תאכל

1234567891011121314151617181920