חשוד

חשוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4554 מקורות עבור חשוד. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת בכורות פרק ד

 פשתן ואפילו סרק אבל לוקחין ממנו טווי ואריג:משנה ט[*] החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין אין לוקחין ממנו אפילו מים או מלח דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר כל שיש בו זיקת תרומות ומעשרות אין לוקחין ממנו:משנה י[*] החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו:

2

משנה מסכת מעשרות פרק ה

 ב[*] העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גרנן בצלים משהשרישו בעליה טהרו מלטמא נפלה עליהם מפולת והם מגולים הרי אלו כנטועים בשדה:משנה ג[*] לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית ואם בכרו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר:משנה ד[*] לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה שהתורם בלבו על הקטועים על הצדדים ועל מה שבתוך התבן:משנה ה[*] הלוקח שדה ירק בסוריא

3

משנה מסכת שבועות פרק ז

 משנה מסכת שבועות פרק זמשנה א[*] כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פנקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הוא נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת דינר זהב:משנה ב[*] הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות הוא אומר כליי נטלת והוא אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שתהא שם

4

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ג

 לכלל קדושה מעולם: הלכה יאר' שמעון אומר החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין אין לוקחין הימנו דבר שיש בו זיקת תרומה ומעשרות וחשוד הוא על הטהרות ועל הטומאות שבתורה: הלכה יבהחשוד להיות מטמא למתים נאמן הוא על ציון קברות החשוד על השביעית חשוד על המעשרות יש חשוד על המעשרות אין חשוד על השביעית חשוד על זה על זה חשוד על הטהרות יש חשוד על הטהרות ואין חשוד לא על השביעית ולא על המעשרות חשוד על עבודה זרה חשוד על כל מצות שבתורה ולא למפרע אלא מכן ולהבא שנ' למן היום אשר צוה י"י והלאה לדורותיכם: הלכה יגכל

5

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ב

 על עצמו אינו נאמן יהא נאמן עלי אמ' לו מימיהם של בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלין זה אצל זה ואע"פ כן פירותיהן שבתוך בתיהם מתוקנין הלכה געם הארץ שקבל עליו דבר חבירות ונחשד על דבר אחד נחשד על כולן דברי ר' מאיר וחכמים אומ' אין חשוד אלא על אותו דבר בלבד הלכה דגר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד אפי' על כל התורה כולה הרי הוא כישראל משומד הלכה העם הארץ שקבל עליו כל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו [גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין

6

תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק א

 ספר יווני/ אמר להן ילמד בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה שנ' והגית בו יומם ולילה: הלכה כאמכולן היה מוכר להן חבילה וכמה היא חבילה ר' יהודה בן פתירה אומ' בלבונה אין פחות משלשת מנין מוכר לתגר ואין מוכר לבעל הבית ואם היה תגר חשוד אסור למכור לו מוכר לו חזירים ואינו חושש שמא מזבחן לעבו' זרה מוכר לו יין ואינו חושש שמא מנסכו לעבודה זרה ואם פירש לו אפילו מים או מלח אסור למכור לו מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין אמ' ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שא' לו מכור לי תרנגול סתם אבל אם

7

תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק ז

 שמן ושל דבש ביד הגוי אם היה מכיר חותמו ושתמו מותר ואם לאו אסור יין אצל גוי השתם אסור משום יין נסך אבל הציר והמורייס והשמן והדבש אם ראה אותן גוי שמנסכן אסורין אם לאו מותרין: הלכה טוישר' החשוד שותין ממרתיפו ואין שותין מלגינו אם היה חשוד על השתימה אף מרתיפו אסור: הלכה טזגוי שהיה חייב לישר' אף על פי שמכר יין נסך והביא לו עבודה זרה והביא לו מותר ואם לאו אסור אבל אם אמ' לו המתן עד שאמכור יין נסך עבודה זרה ואביא לך אסור: הלכה יזהפוסק יינו לנכרי ופסק ומדד אף על פי שעתיד

8

תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק ו

 ר' יהודה היה קורא אותה חביבאי כל זמן שהן חובבין זה את זה הרי אילו נשבעין ונוטלין היה נשוך מקום שאין יכול לישוך את עצמו נוטל שלא בשבועה לאחר זמן זה אומ' חבלתה בי והוא אומ' לא חבלתי בך הרי זו כשאר כל הטענות: הלכה גשכנגדו חשוד על השבועה כיצד שכנגדו נשבע ונוטל היו שניהם חשודין פטורין שנ' שבועת י"י תהיה בין שניהם בזמן שאחד מהן חשוד ולא בזמן ששניהם חשודין בין שניהם אינה יוצאה מבין שניהם אם הנשבע נשבע לשקר סוף שהשבועה חלה עליו שנ' ולנה בתוך ביתו וכלתו את וגו' בוא וראה שאף דברים שאין האש אוכלתן

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק א

 בון מכיון דתימר דטעמא חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נחתם היקלתה עליה בסוף שאם בא וערר עררו בטל. הווי לא שנייא הוא ערר שחוץ לגופו. הוא ערר שבגופו. הוא ערר שאין בו ממש הוא ערר שיש בו ממש. וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין. א"ר אבון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בבית דין הוא חשוד לקללה שמתוך שהוא יודע שאם בא וערר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרין. היה כתוב בו מתנה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנ'. [דף א עמוד ב] או מאחר שעררו בטל אצל הגט

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ב

 חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפ"נ: גמ' ולא מפיה אנו מאמינין אותה. שאילו לא אמרה בפני נכתב ובפני נחתם אף אתה מתירה להינשא א"ר יוסי בי ר' בון כיי דמר ר' אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בב"ד הוא חשוד לקלקלה. שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרים. הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת. אמר רבי יוחנן מתני' כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני:הדרן עלך פרק המביא תיניין

1234567891011121314151617181920