חשבון

חשבון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7585 מקורות עבור חשבון. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 הכתוב לכללו בפירוש. ואת שתי הכליות כדלעיל. והקטירו הכהן כדי שלא יערב חלבו בחלבין. היינו דאמרי במסכת פסחים על אגריפס המלך שנתן עיניו לידע כמה אוכלוסי ישראל וקבצו כל הכליות של פסחים תשובתו בצדו וכי תימא דמקטר להו. והקטירו. שלא יערב חלבין בחלבין זה בזה אלא תפיסה בעלמא כלומר תופסין חשבון הפסחין ומן הפסחין ידע רוב ישראל. לחם אשה לה'. לימד על החלבים שהן קרוין לחם. ואע"ג דאליה קרויה חלב לגבי הקטרה ואינה קרויה חלב לגבי אכילה שהרי אמרה תורה (ויקרא ז) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. חלב השוה בשור וכשב ועז לא תאכלו. יצאת האליה שאינה בשור

152

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בהר

 רשות לגאול פחות משתי שנים אחר היובל. במספר שני תבואות ימכר לך לא שנת שדפון ולא שנת ירקון ולא שביעית עולה לו מן המנין לפי שאין ראויות לתבואה:[כה, טז] לפי רוב השנים וגו'. מלמד שבין סמוך ליובל בין מופלג הוא מן היובל הוא גואל אלא הכל לפי חשבון השנים. כי מספר תבואות הוא מוכר לך. להודיע מה גרם:[כה, יז] ולא תונו איש את עמיתו, כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מה היו מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשה אבותיך. היו חלאים באין עליו יסורין באין עליו לא יאמר

153

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 פונדיון הזה קולבון לפרוטרוט שהרי סלע לסלע של הקדש מ"ח פונדיון שהסלע ארבעה דינרין שש מעה כסף דינר. מעה שני פונדיונין:[כז, יז] אם משנת היובל יקדיש שדהו. כלומר זה האמור שיהא ארכו חמשים שקלים בזמן שמשנת היובל יקדיש שדהו שאם הקדישו מופלג מן היובל. בערכך יקום. לפי חשבון של זרע חומר שעורים:[כז, יח] ואם אחר היובל יקדיש שדהו. שאם הקדישו מופלג מן היובל. שדהו. שאם היו שם נקעים פחות מעשרה טפחים או סלעים נמוכין מעשרה טפחים הרי הן נמדדין עם השדה אבל יותר מכן אין נמדדין עמו (וכו') לענין מקח וממכר. וחשב לו הכהן את הכסף על פי

154

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת במדבר

 מאחוריו. שנאמר (שם) ואם לא תפדה וערפתו ואחר שעורפו קוברו. ולמה עורפו אמרו חכמים הוא רוצה לאבד ממון הכהן לפיכך יאבד ממונו. שדה אחוזה. שהמקדיש שדה אחוזה שירש מאבותיו ורוצה לפדותה קודם היובל כל שדה שנזרעת כור שעורים היה פודה בחמשים שקל כסף ואם פחותה אם יתירה היה נותן לפי חשבון זה ואם עבר היובל ולא פדה (נעשה) לכהנים. שדה חרמים. שאם היה אחד מישראל אומר [דף פד עמוד ב] שדה זה יהיה בחרם שוב לא היה לו למכרה או לפדותה שנאמר (במדבר יח) כל חרם בישראל לך יהיה. ונאמר (ויקרא כז) כל חרם אשר יחרים איש לה' מכל אשר

155

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת חקת

 במדבר היוצא מגבול האמורי מיד שמחו. אמרו אע"פ שאמר לנו הקב"ה שלא להתגרות במואב הותרנו ליקח את הארץ מיד האמרי וכן אמרו רבותינו עמון ומואב טהרו בסיחון ובעוג. כיצד לפי שאמר הקב"ה למשה (דברים ב) וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם. אבל כיון שבא סיחון ולקח את חשבון ממואב הותרה ארצם לישראל לכבשה. ומנין שכבשה סיחון דכתיב כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי. (פירוש) ויקח את כל ארצו מידו. כלומר כל ארצו של סיחון היא שלקחה ממואב. גם שמצאנו למואב היתה ארץ הוא ממה שלקח סיחון. אלא את כל ארצו מוסב לסיחון. שמידו של מואב לקחה. עד

156

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן

 החסדים ומכל האמת. לאלף דור. וכן אמר דוד (תהלים קה) דבר צוה לאלף דור. דבר שאין לו הפסק. מלמד שבריתו של אברהם אבינו יהיה לעולם. כימי השמים על הארץ. בשורה והבטחה לישראל שלא יבטלו לעולם. ואומר (שמות לד) נוצר חסד לאלפים. ללמדך שאין על אלף ואלפים ממש. אלף על רוב חשבון דבר שאין לו סוף. והוא בלשון בני אדם. כענין שנאמר (ישעיה ס) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. (בראשית כד) אחותנו את היי לאלפי רבבה:ומשלם לשונאיו אל פניו. בעולמו וכן הוא אומר (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. להאבידו. לעולם הבא. וכן הוא אומר (תהלים

157

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 אתכם בלחם ובמים. מיכן אמרו אפילו המלך באכסניותו צריך עזרה שהרי ישראל היו אוכלין את המן ושותים מי הבאר ואעפ"כ כתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. בוא וראה כמה בין בני עשו לבני לוט כתוב בפרשת אלה הדברים (דברים ב) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון. אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי וכתיב (שם) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר. ולא אבה סיחון וגו'. מלמד שבני עשו עשו להם שווקים ומכרו להם. אבל בני לוט לא די להם שלא נתנו להם בחנם וגם לא הקדימו להם בכסף כמו שעשו בני עשו

158

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה

 גד ובני ראובן וגו'. ואומר (שם) עטרות ודיבון (הם דיבון) בתחלה. לכך נאמר וירא ראשית לו. כי שם חלקת מחוקק ספון וגו'. זה קברו של משה שנתונה בחלקו של גד לפיכך בחרו להם בני גד בארץ סיחון ועוג. ואם תאמר בחלקו של ראובן הוא שנא' (שם) ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו. וכתיב (דברים לב) עלה אל הר העברים הזה הר נבו. ומהו חלקת מחוקק ספון זה קברו של משה שניתנה בחלקו של גד. מלמד שמלאכי השרת סבלוהו לארבעת מילין מחלקו של ראובן לחלקו של גד והם סופדין יבוא שלום ינוח על משכבו הולך נכוחו.

159

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ז

 בו. [זמרי] שנלכד בכזבי בת צור:ס"א מר ממות את האשה. זו מינות שמתעה את העולם להדיחם מתחת כנפי השכינה, וכן כל דת רע שהוא חוץ מתורת משה איש האלהים ומחכמי ישראל נקראו מר ממות.סימן כז(כז) ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון. אמר ר' יצחק אדם נכשל בחטא ונתחייב מיתה, מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו ניקף אצבעו בשוק ויצא ממנה טיפת דם מקצת נפש בכל הנפש הוא, הדא היא דכתיב אחת לאחת למצא חשבון, למצות החשבון למרוק עונותיו, כמו כי מיץ חלב (משלי ל, לג): ס"א אחת לאחת. מצוה אחר מצוה עד שנעשה חשבון

160

בראשית רבתי פרשת בראשית

 שלשה, ד' ארבעה, ה' חמשה, ו' ששה, ז' שבעה, ח' שמנה, ט' תשעה, י' עשרה הרי נ"ה. כ"ל מ"נ ס"ע פ"ץ ק"ר ש"ת הרי אלף ת"מ. חזור לך לאותיות הפשוטות, ך' פשוטה ת"ק, מ"ם סתומה ת"ר, נו"ן פשוטה ת"ש, ף' פשוטה ת"ת, ץ' פשוטה תת"ק, הרי ג' אלפי' ות"ק. נמצא חשבון כל האותיות ה' אלפי' פחות ה', ועדיין חסרי אלף וה'. נקוט בידך א"לף ראש האותיות הוא עצמו אלף, הרי ו' אלפים, ועדיין חסרים ה', אלא כיון דכתיב כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כ"ו ד') בב' אותיות הללו נבראו ב' עולמים, ועדיין אין אנו יודעים באיזה נברא העוה"ז, אלא

1234567891011121314151617181920