חרש

חרש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6872 מקורות עבור חרש. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 כה עמוד ב] שיבוטא. ודגים היאך גלו ר' חונה בר יוסף אמר דרך התהום גלו ודרך התהום חזרו. א"ר יוחנן אשרי מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד שהיא היתה שותפת בחרבן הבית ראשון ובחרבן הבית השני בחרבן ראשון העמידה שמונים אלף קשטים ובחרבן השני העמידה שמונת אלפים קשטים: ונחרשה העיר. חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל:הלכה ומתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה שבת שחל ט' באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין רשב"ג אומר ישנה רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה ולא

162

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק א

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק אהלכה א[דף א עמוד א] מתני' חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות ר"י אומר תרומתו תרומה רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה: גמ' חמשה לא יתרומו כו'. ר' שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא [שמות כה

163

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ה

 מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ה והיה לכם למשמרת וגו' מפני מה הקדים הכתוב לקיחתו של פסח לשחיטתו ארבעה ימים היה רבי מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים (יחזקאל טז ח). הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וגו' (שם /יחזקאל טז/ ז) ערום מכל מצות נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגומר (שם /יחזקאל טז/ ו) ואומר

164

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ז

 להשבע, הריני לך לדיין, שנאמר כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא; אי אפשר לומר לא ינקה, שכבר נאמר ינקה, ואי איפשר לומר ינקה שכבר נאמר לא ינקה, אמור מעתה, מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. מפני ארבעה דברים אלו הלך ר' מתיא בן חרש אצל ר' אלעזר הקפר ללודיא. אמר לו, רבי שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש. אמר לו, כתוב אחד אומר +ירמיה ג כב+ שובו בנים שובבים, הא למדת שתשובה מכפרת, וכתוב אחד אומר +ויקרא טז ל+ כי ביום הזה יכפר עליכם, הא למדנו שיום הכפורים מכפר, וכתוב אחד אומר +ישעיה

165

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ד

 את השוגג], איש, להוציא את הקטן; איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. - איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו; באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים. להרגו בערמה, להוציא חרש שוטה וקטן, שאינן מערימין. - להרגו בערמה, להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמודו /ובתלמידו/ ואף על פי שהיו מזידין אינן מערימין. מעם מזבחי תקחנו למות. מגיד שמבטלים העבודה מידו, ויוצא ליהרג. מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב ללמדך על רציחה שתדחה את העבודה; שהיה בדין, ומה אם שבת

166

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ה

 הרי דיין כהרי נשיא, ולא הרי נשיא כהרי דיין, הצד השוה שבהן, שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו; אי מה הצד השוה שבהן, שהם גדולים ובעמך וגדולתן גרמה להן, לפיכך אתה מוזהר עליהם על קללתם, תאמר באביך, ת"ל +ויקרא יט יד+ לא תקלל חרש, דבר הכתוב באמללים שבאדם. הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתן, לא הרי דיין כהרי נשיא, ולא הרי נשיא כהרי דיין, ולא זה וזה כהרי חרש, ולא הרי חרש כהרי זה וזה, הצד השוה שבהן, שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך, אתה מוזהר על קללתו.

167

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יג

 לב בית דין בידן, שנאמר +דברים ה כו+ מי יתן והיה לבבם זה להם; ואם תאמר שאין הכל גלוי וידוע לפניו, תלמוד לומר +תה' /תהלים/ עח לו - לח+ ויפתוהו בפיהם - ולבם לא נכון עמו ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון, ואומר +משלי כו כג+ כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע; למעלה מהן גנב אסורי הנאה פטור מלשלם, כסות ופירות וכלים בהמה חיה ועוף משלם תשלומי ארבעה חמשה, עבדים ושפחות שטרות וקרקעות והקדשות, אינו משלם אלא קרן, הגונב פטר חמור ישלם תשלומי כפל, אע"פ שהוא אסור עכשיו, יש לו התר לאחר זמן, תחת השור ישלם חמשה,

168

מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א

 את השבת לעשות את השבת לדורותם, חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה. כי אות היא ביני וביניכם. ולא ביני ובין אומות העולם. - לדורותיכם. שינהוג הדבר לדורות. לדעת כי אני יי' מקדשכם. למה נאמר, לפי שהוא אומר, ושמרו בני ישראל את השבת, שומע אני אפילו חרש שוטה וקטן במשמע, תלמוד לומר לדעת כי אני יי', לא אמרתי אלא במי שיש לו דעת. - כי אני יי' מקדשכם. לעולם הבא כגון קדושת שבת בעולם הזה, נמצינו למידין שהיא מעין קדושת העולם הבא, וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת, לעולם שכלו שבת. ושמרתם את השבת. זה הוא שהיה ר' שמעון בן

169

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טז

 פסוק לג(לג). ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת צנצנת זו איני יודע שלמה היא אם שלזהב אם שלכסף אם של[נח]שת ואם שלברזל אם שלבדיל ואם שלעופרת ת"ל [צנצנת] אחת לא אמרתי אלא כלי שמציין יתר מח[ברו אמור כ]לי חרש ותן שמה מלא העומר מן בה. והנח [אותו לפני ייי ר'] יהושע אומ' לאבות ר' אלעזר המודעי אומ' לדורות ר' יוסי אומ' לימות ירמיה לפי שהיה ירמיה אומ' להן ליש' התעסקו בתורה אם נתעסק בתורה מאין אנו מתפרנסין [הו]ציא להן צנצנת המן אמ' להן אבותי[כם] שנתעסקו בתורה ראו במה [נתפרנסו אף אתם אם

170

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא

 ישמרנו את שדרך שמירתו עליו לרבות שואל ושומר חנם נושא שכר והשוכר אם כן מה ת"ל ולא ישמרנו בעליו פרט לשואל תם ונמצא מועד מנין הועד בו בפני שואל שהוא מועד הרי זה מועד ת"ל ולא ישמרנו בעליו לא ישמרנו ולא ישמרנ[ו] את שיש בו דעת לשמר יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת לשמר שור חרש שוטה וקטן שנגחו הרי אלו פטורין ר' עקיבה אומ' משלם חצי נזק שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר' מאיר ור' יהודה אומ' תם חייב ומועד פטור ור' אליעזר בן יעקב אומ' זה וזה פטורין ור'

1234567891011121314151617181920