חקירה

חקירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2477 מקורות עבור חקירה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

כלי יקר בראשית פרשת וירא פרק יח

 מציאותו לכל בריה, והרשעים אשר לא ידעו ולא יבינו אל פעולת ה' ומעשה ידיו לא ראו, דינם גרמו לבוקר, כי הבוקר מחייבם ומקטע רגליהון דרשיעי, על כן אמר שאברהם נראה אליו ה' שנאמר וירא אליו ה', והוא יושב פתח האוהל כחום היום, כי היה מחשב במהלך השמש המחמם היום ומתוך חקירה נראה אליו ה', אבל אנשי סדום אשר לא ידעו את ה' נדונו כצאת השמש, לכן נאמר כחום היום כי זה הדבר אשר עליו נחתם גזר דין של סדום. דבר אחר לכך הזכיר כחום היום. כי כל דיין צריך שיראה כאילו הגיהנום פתוח תחתיו (זוהר שמות קיז א), וכבר ידעת

72

כלי יקר דברים פרשת כי תבוא פרק כח

 אלהים לב לדעת וגו' עד היום הזה וכתיב (משלי ב ג - ד) כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. ודרשו בזה מ"ט מונים שתי פעמים דהיינו ארבעים ותשעה פנים טהור ארבעים ותשעה פנים טמא (ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב). ולא יכול האדם לבוא לידי חקירה זו כי אם מתוך בינת הלב המשכיל בארבעים ותשעה שערי בינה, שהרי הקדים לומר כי אם לבינה תקרא, כי הבינה כפל מן החכמה כי הנבון מבין דבר מתוך דבר, והכתוב אומר שלא היה להם לב לדעת דהיינו הבינה עד היום לפיכך דוקא ביום הזה נתיעדו תשעים ושמונה קללות על

73

מלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק א

 גם הארץ נתחדשה מה' או נעשית אח"כ מפסולת העולמות ועפושיהם וכדומה דרושים הרבה אשר חברו ע"ז אלפים ספרים, וגם אלה שעלה אצלם דעה אמתית בא' מדרושים אלה, קדמו לו תחלה כמה דעות שקריות עד שישיגו דעה אמתית אחר עמל רב, והתורה הניחה בכל דרוש מדרושים אלה דעה אמתית ולא ע"י חקירה בין האמת והשקר, רק ראש דברה אמת, בשאלה אם העולם קדמון אמרה בראשית, זה מבאר שיש להעולם ראשית ושגם הזמן מחודש, שלכן לא אמר בתחלה. בשאלה אם נברא מחומר קדום אמר ברא שמורה יש מאין. בשאלה אם נברא ע"י עלות ועלולים אמר ברא אלהים, שהוא לבדו השופע הכחות בכל

74

מלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק ב

 שתהיה עזר גם בהנהגת הבית עד שתעמוד תמיד כנגדו שמשניהם יבנה בית נאמן:(יט - כ) ויצר ה' אלהים, ויבא אל האדם. התורה תלמדנו בזה כמה דברים. א] הנה נחלקו החוקרים מאז עד עתה, אם הדבור הראשון בא אל בני אדם ע"י אמצעי או בזולת אמצעי, ונתחברו על חקירה זו כמה ספרים כ"א מביא ראיות לדעתו, אולם עדות ה' נאמנה כי הדבור הראשון נשתל באדם מאת ה' בדרך נס, וכמ"ש למעלה (פסוק ח'), שדבר שלא היה יכול האדם להתקיים בלעדיו נשתל בקרבו תיכף בהבראו, ועתה עלינו רק להשיב דבר נגד החולקים. הנה שילמד ה' לאדם שפה ולשון יצויר ע"י נס א'

75

מלבי"ם אילת השחר פרק נג

 הקצת מלת כל מרבה כולו, וכשמלת אלה מורה על כולו כל מרבה מקצתו. (אחרי סי' קמ"ז). וכן במלת כל שבא עם השם. אם משמעות השם על כולו מלת כל שבא אצלו מרבה מקצתו ואם משמעות השם על מקצתו מלת כל מרבה כולו (בהר סי' רמ"ז):תקפב. ויש בזה חקירה אם רובו ככולו, (ויקרא סי' רמ"ב וסי' רמ"ג):תקפג. מלת כל בא על מספר פחות משלשה (ויקרא סי' קצ"ו שמיני סי' ח' מצורע סי' קפ"ח אחרי סימן פ"ז):תקפד. וכן מלת רבים לא בא על פחות משלשה. ותמיד ישוער הריבוי לפי ערך הדבר שידובר בו (מצורע סימן קפו):

76

מלבי"ם דברים פרשת ראה פרק יג

 ובכ"ז כפי הנראה מלשון הספרי כאן ובפרשת שופטים (פסקא קמ"ט ופסקא ק"צ) שלמד בדיקות מן והנה אמת נכון הדבר מבואר שהוציאו זה גם בדרך הפשט, כי עיקר החקירות הוא על הזמן ועל המקום, שאם א"י באיזה זמן או באיזה מקום הוא עדות שאי אתה יכול להזימה, ובמקום לא יש רק חקירה אחת באיזה מקום, ובזמן יש שש חקירות, ועז"א ודרשת וחקרת ושאלת שכ"א מוסיף על חברו, הרי שלש חקירות ומוסיף היטב ר"ל ודרשת היטב וחקרת היטב ושאלת היטב, הרי יש בכל א' ב' חקירות, שהם ו' חקירות בשאלת הזמן, ועם שאלת המקום שלא תמצא בה רק חקירה א' הם ז'

77

מלבי"ם ישעיהו פרק מ

 על עצמותו, וכמו שעצמותו נעלם תכלית ההעלם, כן ידיעתו, וכמו שאין היקש ודמיון בין מציאותו למציאות זולתו, כן אין להקיש בין ידיעתו לידיעת זולתו. ולכן אם הידיעה הנודעת אצלנו א"א לציירה בשלא יסולק עמה טבע האפשר, אין לדון ממנה על ידיעתו הנעלמת מאתנו תכלית ההעלם, וז"ש אין חקר לתבונתו, אין חקירה אנושית משגת את תבונתו, ואין לחקור ולדרוש בה כי נעלמת ממדע בעל חומר. ואם תשאל, וא"כ מדוע מאלהי משפטי יעבור ומדוע לא יושיע את עמו, משיב כי הוא:(כט) נתן ליעף כח. ישראל שהם עיפים עתה, יתן להם כח, אבל:(ל) ויעפו. הנערים החזקים עתה בכחם ייעפו, וזה תלוי

78

מלבי"ם תהלים פרק עג

 הזאת, יאמר, בבואי לברר השאלה הזאת, ראיתי שאם אומר לספר ולהציע השאלה הזאת כמו שהיא, הלא הנה דור בניך בגדתי, עי"כ יבגדו הדור בה' ויצאו לידי כפירה ואהיה מחטיא את הרבים, וכן אם.(טז) אחשבה לדעת זאת, אם לא אספר לרבים רק אני בפ"ע אחשב ואעיין על חקירה זאת לדעתה, גם זאת עמל הוא בעיני, גם זאת אחשב לעמל ואון, שנראה כאילו אני מסתפק בעקרי האמונה:(יז) עד, ובהיותי נבוך בשאלה זאת ולא יכלתי לא לספרה לזולתי ולא לחקור עליה בפני עצמי, באתי בעיוני אל מקדשי אל, היינו שהשכלתי מקומות המקודשים לאל שבם תקבל הנפש גמולה ועונשה אחר המות, והשכלתי

79

מלבי"ם תהלים פרק קמה

 דומיה תהלה, רק מצד הברכה המושפעת ממנו שעל ידה יוכר תהלתו, ואחר שהברכה מתחדשת תמיד כן תתמיד התהלה לעולם ועד:(ג) גדול ה', הגדולה אצל ה' מורה שהוא ראשית כל הסבות ואחרית כל המסובבים שהכל מאתו ועי"כ הוא מהולל מאד, ובכ"ז לגדולתו אין חקר, לא תספיק שום חקירה להכיר גדולתו מצד עצמו, וכל שאנו מוסיפים לחקור בגדולתו, נדע שלא נדע, עד שאמרו החוקרים שהתוארים והמהללים הם שוללות לא מחייבות, ורק.(ד) דור לדור ישבח מעשיך, אחר שאין אנו משיגים גדולתו מצד עצמו ישבחו רק מעשיך, שרק על ידם אתה ניכר, ויש הבדל בין שבח ותהלה, שגדר השבח שהדבר משביח יותר

80

מלבי"ם משלי פרק ל

 בראשית, וכפי המבואר מתשובתו חקרו ע"ז החכמים האלה בדרך הפילוסופיא, ורצו לדרוש מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור, והעלו בזה סברות ע"פ שכלם כמו שחקרו ע"ז הפילוסופים דור דור והעלו חרס בידם, והשיב להם אגור שאיך ידרשו ממנו דעת קדושים שהם הידיעות הרמות האלה אשר לא יודעו ע"י חקירה אנושית רק ע"י הופעת אלהית לקדושים, שהדברים שיודע להם מסוד אלהים ליראיו באלה העמוקות נקראים דעת קדושים, איך אדע ידיעות כאלה אחר שבער אנכי מאיש וכו'. וכבר התבאר אצלנו שסדר ומדרגות הידיעה היא חכמה בינה דעת, שהראשון היא החכמה שהיא לא תודע ע"י מופת הדעת, רק מאלהים לבדו שהוא

1234567891011121314151617181920