חקירה

חקירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2477 מקורות עבור חקירה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

העמק דבר במדבר פרשת פינחס פרק כז

 שם תתייבם אמנו, ולפי זה אין הטענה אלא כשלא היו להם בנים זכרים כשמת, דאם היה בשעת מיתת האב, אי אפשר להתייבם אפילו אינן בני הקמת שם:(ד) כי אין לו בן. מיותר לגמרי, וגם שנוי לשון הקודם לא היו לו, אלא שהראו לדעת כי משפטן פירוש חקירה שלהן הוא אפילו היו לו בנים בשעת מיתה ומתו אחר כך, ואם כן אין כאן ממה נפשך של יבום, מכל מקום מגיע הירושה להבנות, ואף על גב שלא היה בזה נפקא מינה להן, מכל מקום הראו לדעת תועלת לבנות אחרות שמתו אחיהם בלי זרע קיימא אחר מות האב, והיינו דאיתא שם בנות

52

העמק דבר דברים פרשת דברים פרק א

 אלא כשהגיע לקברות התאוה אז אמר לישראל שני דברים הללו. ולפי דעת ר"ח צריך לפרש ענין בעת ההיא לכאן דמיירי בחורב, וגם להלן כתיב ונסע מחורב, דגם בעת שעמדנו בחורב והיינו ראוים ליכנס בדרך נס, כל המהלך עד שבאנו לקדש ברנע, מ"מ לא הייתם נגררים אחר דעת משה בלי שום חקירה, עד שהגיע שצעקתי אח"כ מנהמת לבי לא אוכל לבדי וגו', ומשמעות בעת ההיא כל המשך שהיו בתור אנשי המעלה להתנהג במעמד נסיי:טרחכם ומשאכם וריבכם. יפה כ' הרמב"ן ז"ל שהוא נגד שלשה דברים שאמר ליתרו שהוא עושה לעם, אבל לא כמו שמפרש הוא ז"ל טרחכם למוד תורה והלכות, ומשאכם

53

העמק דבר דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 הלז שיהיו הכל זוכים לנבואה, היה בשביל שיראו ויאמינו שני דברים הנראים לנמנע בשכל אנושי, שהיו שניהם גם יחד אמתים, היינו אם כח אלהים הוא בלי תכלית וגבול, מן הנמנע שיהיה דבק עם האדם נוצר מאדמה, וא"כ או שיש גבול ח"ו למעלה או שזה שקר שהקב"ה מנבא את האדם, אבל חקירה זו אינו אלא שכל אנושי, והאמת אינו כן, שאע"ג שהקב"ה הוא בלתי תכלית, מכ"מ יכול לצמצם כחו כביכול ולדבר עם האדם כמש"כ בס' שמות י"ט ט' בעבור ישמע העם וגו' ע"ש, ובזה המעמד הראנו ה' שני הדברים, היינו כבודו וגדלו שהוא נפלא בלי תכלית, וגם שמענו קולו, הרי שני

54

העמק דבר דברים פרשת עקב - ראה פרק יא

 תשתה מים. אפי' לשתות נדרשים למטר השמים:(יב) ארץ אשר וגו'. הוסיפה תורה לומר דגם בזה אינו שוה לכל מדינות, אע"ג שנדרשים לגשם להשקות השדות, מכ"מ אין להם דאגה מזה, בטבע המדינה להיות גשם בעתו, משא"כ ארץ ישראל ה' אלהינו דורש אותה, אינו נותן גשמים אלא עפ"י חקירה לפי המעשים:תמיד עיני ה' וגו'. ולא עוד אלא אפילו כבר היה גשם ותבואת השדה כבר בא לברכה, מכ"מ עדיין השגחת ה' שולטה בה:מראשית השנה ועד אחרית שנה. דכמה מאורעות מזדמנים, וכדאי' ברבה פ' זו דבימי רבי פינחס בן יאיר היה מקום א' שהעכברים אכלו התבואה שבגורן עד שעשרו כראוי, ובירושל'

55

העמק דבר דברים פרשת שופטים פרק יז

 אחת, [וכמש"כ בשם רבינו בחיי בפי' ועשית שנים כרובים, שיהיו נדמות זכר ונקבה, ובזה הויין אחד], וכן י"ל כאן עפ"י הירושלמי סנהדרין והובא ברא"ש שם, דכי דבריהם מכוונין ביותר הוי בדיק אחריהן, נמצא הניגוד שביניהן עושין אותם אחד, ומ"מ אינו אלא לכתחילה. וכתיב לשון זה בדיני נפשות, דמפורש ביה מצות חקירה:או שלשה עדים. עי' להלן י"ט ט"ו:לא יומת על פי עד אחד. הוא מיותר, ומש"ה דרשו חז"ל במכות ד"ו עפ"י עדות מיוחדת. אך לפי הפשט הוא לפי דכתב בסמוך ובערת הרע מקרבך, ואיתא בסנהדרין דע"ח דטריפה שהרג את הנפש בפני ב"ד חייב, שנאמר ובערת הרע מקרבך, ומשום לא

56

העמק דבר דברים פרשת כי תצא פרק כה

 בהשגחה נסתרת, ג"כ הראו לדעת שקשה עליהם לישא משא נסי, באשר נדרש לזה הנהגה גבוה, ובאמת כן היה הדבר כמו שביארנו בפ' שלח באורך, והיינו ויגע ממשא דבר ה' בהנהגה נסית:ולא ירא אלהים. קאי על ישראל, שאלו יראו לא היית עיף ולא יגע, אלא מתהלך בתום בלי שום חקירה ורצון עצמי:(יט) תמחה את זכר עמלק. היינו מלוכת עמלק, ולא כמו שפירשנו בפ' בשלח בהבטחת ה' כי מחה אמחה את זכר עמלק, דשם הכוונה שהקב"ה הבטיח שיסלק הנהגה טבעית שלא יהיה בהשגחה כלל, אבל אזהרה זו אינו ענין להנהגת הטבע אלא למחות המלוכה:לא תשכח. אפילו בשעה שאין בידינו

57

העמק דבר דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 ההוראה:ושמרת. היינו משנה כדאי' בספרי דברים בכ"מ ובקדושין דל"ז על משמעות תשמרון, והיינו כל שנחקר באיזה דור נעשה משנה לדור הבא אחריו, כמש"כ בפי' המשנה להרמב"ם בהקדמה בד"ה וכאשר מת יהושע. וזהו פי' מאמרם ז"ל עירובין פ"ה [נ"ג א'] דוד גלי מסכת, היינו מה שהעלה חידוש הוראה עפ"י חקירה ועיון התלמוד נעשה משנה, ואח"כ, ועשית אותם. להוסיף לחקור הוראה אחרת, והוא תלמוד שבכל דור:בכל לבבך. בכל חשק הלב:ובכל נפשך. במסירת נפש וכדאי' בפ' ר"ע [שבת פ"ג] אין התורה מתקיימת אלא במי שנותן נפשו עליה:(יז) את ה' האמרת. ת"א חטבת, והוא לשון הגמרא ברכות ד"ו אתם עשיתוני

58

העמק דבר דברים פרשת נצבים פרק ל

 אפי' לא הכירו זה את זה, מכ"מ כשמזדווגין יחד נמשכים איש לרעהו בידיעה קלה משום שהטבע מסייע לזה. וביאר הכתוב תחלה כמה גבוה היא מטבע האדם, שלא נטעה להיפך לחשוב כי באמת קלה היא ע"י השתוקקות לזה, על כן פירש הכתוב תחלה מה שראוי לחשוב, כי היא בשמים, היינו ע"י חקירה בגובה שמים וגלגלים, ומזה באמת יש תקוה להשיג אהבה, כמש"כ הרמב"ם בהל' יסה"ת, ובשלהי הל' תשובה כ' עוד דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם כו' לפיכך צריך האדם להבין ולהשכיל בחכמות כו', או רחוקה לילך למקום שגורם אהבה והתדבקות כמו בבהמ"ק. ומש"ה התפלל שלמה בשה"ש

59

הרחב דבר בראשית פרשת וירא פרק כב

 הנפש שאין גבוה ממנו, וכמאמר הכתוב תהלים מ"ד כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר, הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, ואם נפרש כי עליך בשביל כבודך ועבודתך, מה צריך לזה חקירה ותעלומות לב, הלא הכל רואים ויודעים, אלא משמעות עליך דבקים באהבתך בלי תרעומות ומשא, אלא ברצון פשוט. ופי' נחשבנו כצאן טבחה, היינו נחשבנו בעינינו ובלבנו כאלו אנו צאן טבחה. וליתר ביאור דישראל נמשלו לצאן קדשי ה', כמאמר יחזקאל הנביא [ל"ד ל"א] ואתן צאני צאן מרעיתי, כפל לשון, צאן הוא

60

הרחב דבר בראשית פרשת וישב פרק לז

 נענש איוב חנם, והקב"ה אל אמונה ואין עול, וכל דבר הסתה לא היה אלא לפנים כמלכותא דארעא.והנה למדנו מזה דלעשות ענין שאינו ראוי לאדם גדול נדרש לאכילה ושתיה, וע"ע מש"כ בס' במדבר כ"ב מ' שכך היה בבלעם ובלק, מעתה שבטי יה שדנו משפט יוסף למיתה היה בלא ספק ע"פ חקירה ומשפט צדק בעיניהם, וכאשר יבואר לפנינו מקרא י"ח, אבל מ"מ לא מצאו בצדקתם לב לעשות דבר רצח בידם, אם לא באכילה ושתיה שהלכו לרעות את עצמם, והקב"ה בהשגחתו להסב הדבר התעה אותם לילך באותו יום לרעות את עצמם, ומש"ה בבוא יוסף לידם עשו דבר זר לפי כבודם וצדקתם, וה"ז

1234567891011121314151617181920