חקירה

חקירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2477 מקורות עבור חקירה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

הכתב והקבלה בראשית פרשת תולדות פרק כו

 כה) ויכרו. טעמו כמו ויחפרו, וכן וכי יכרה איש בור, ולשון כרי' הוא עשיית גומא בקרקע, וממה שמצאנו בור כרה ויחפרהו, נראה כי החפירה עמוקה יותר מן הכרי', ואפשר לחפור אחר הכרי' וא"א לכרות אחר החפירה. ונראה עוד כי כל לשון חפירה עיקרו לשון חקירה ודרישה דוגמת ויחפרו לנו את הארץ, ובעבור כי הכורה צריך להיות מרגל ולדרוש המקום הנאות לחצוב לו באר מים לכן הוציאו בלשון חפירה (רוו"ה), ועל הבאר הזה אשר כרו בבאר שבע, ר"ל אשר החלו לחפור, אמר (פ' ל"ב) ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו, ר"ל שהגיעו לעמקה הראוי' ויאמרו לו מצאנו מים, כמ"ש הרמב"ן

42

הכתב והקבלה ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 ידי חפירת וחקיקת העפר מתוכה (גרובע), כמו תורידם לבאר שחת, ויורה גם על הפירוש והביאור הנעשה על ידי חפירת וחקיקת דבר מדבר, והוצאתו על ההתבוננת (ערקלארען), כמו באר את התורה, והמכוון אם כן במלת בחקותי החקירה והדרישה לעמוד על עומק כוונת מצותי; וכבר יאמרו מן המפרשים ששם תורה הוא לשון חקירה ועיון, מן התרים את הארץ, לתור את הארץ, והוא חלק העיון שבה הנצרך אל החקירה והעיון, ובד"ז הבינו גם רבותינו לאוקמה הך. אם בחקותי תלכו, על תלמוד תורה, כי אמרו בספרי אם בחקותי תלכו מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה רצה לומר לעמוד על עומק כוונת מצות התורה

43

הכתב והקבלה במדבר פרשת שלח פרק טו

 עצמו למיתה (כבסנהדרין מ"א וברמב"ם י"ב מסנהדרין), וענין זה נכלל גם כן בלשון המוצאים אותו, מלת אותו יבואר לפי"ז מלשון יאותו לנו האנשים (וישלח ל"ד ט"ו) ששרשו אות כמבואר שם, ומזה וקשרתם לאות על ידך (בא י"ג ט"ז) שטעמם לשון התרצות, (איינווילליגען) ולשון מוצא ישמש גם על הוית דבר ע"י חקירה, כמו ומוצא אני מר ממות, וטעם המוצאים אותו לפי"ז, חקרו ומצאוהו מתרצה להיות מקושש אף שנתודע לו ענשו, ודע דבמדרש איתא דהמקושש לשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהם שלא לכנוס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחוייבין במצות עמד וחלל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים (תוס' ב"ב

44

העמק דבר הקדמה

 הטבע הגלויה לכל. כסבורים שהוא מקרה יוצא מן הטבע. ולא חקרו על עומק הדבר כדי לעמוד ולדון מזה למקום אחר. משא"כ אחרי שעמדו על החקירה ונודעו שאינו אלא סתרי הטבע והוא פשט הבריאה. שוב למדו מזה עוד ענין רב לתועלת העולם ומלואו. וכך הוא ספר מכתב אלהים. קודם שבאים לידי חקירה טבע לשון התורה וכללותיה. אם נראה מקרא משונה בלשונו כסבורים שהוא מקרה ודבר ריק ח"ו. ואם כן אי אפשר ללמוד מזה למקום אחר. אבל אחרי שנעמוד על החקירה. ויהיה נודע שכך הוא טבע הלשון והוא פשט הספר. שוב נלמוד מזה ענין רב לכמה מקראות וידיעות בהלכות או באגדה. והנה

45

העמק דבר בראשית פרשת מקץ פרק מב

 העמק דבר בראשית פרשת מקץ פרק מב(א) וירא יעקב. היינו ששמע, וכתיב וירא, היינו על פי חקירה ודרישה הבין דבר שהיה עדיין בלי פרסום כ"כ, ופירוש וירא על ראיית השכל מצוי במקרא:למה תתראו. הוא שורש המתהפך בבנין התפעל הדומה בהוראתו לבנין נפעל, (כמו ונברכו והתברכו), וכמו ויאנש (שמואל ב' י"ב ט"ו) פירושו יצא מגדר אנושי מרוב חלי, וכן כאן גער בבניו למה אינם רואים עצה לשבור את הרעבון:(ב) כי יש שבר. היינו תבואה, דירקות ושאר דברים אשר המון העם יכולים לאכול היה בארץ ישראל, אבל יעקב ובניו לא היו יכולים לחיות בכך:ונחיה ולא נמות. כבר ביארנו

46

העמק דבר שמות פרשת שמות פרק ה

 נא דרך ג' ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו, והם אמרו שמש"ה אנו מבקשים לילך דרך ג' ימים, וכדי שלא יאמר פרעה היאך אפשר לסכן עצמכם כ"כ לילך בהמון רבה במדבר במקום ציה ושממה על משך איזה ימים, ומאין יהיו ניזונים בכל משך הזמן, ע"כ אמרו שמחוייבים לבטוח בה' ולילך בלי חקירה שיראים פן יפגענו וגו'. והנה היה ראוי לכתוב נקרא עלינו לכו נא דרך שלשת ימים וזבחו לה' ועתה נלכה נא וגו', אלא שהכתוב מקצר ומובן שהדבור נלכה נא וגו' קאי גם על דבר אלהי העברים, גם על דבר משה ואהרן לפרעה פן יפגענו וגו', ומזה למדנו כמה מקראות בתורה

47

העמק דבר שמות פרשת כי תשא פרק לב

 הוא פרוע בלי שום מורא שמים ומורא בית דין, וקרוב להגיע לע"ז ולכל דבר תועבה כשיעלה על רצונו, ואם כן ראוי לעשות דבר נפלא להרוג ביום אחד הרבה אנשים ויפול בזה פחד בית דין עליהם, וכמו שמצינו [סנהדרין מ"ה ב'] בשמעון בן שטח שהרג שמונים נשים מכשפות ביום אחד ובלי חקירה רבה כראוי ע"פ ד"ת, אלא לצורך השעה. שנית ראה כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. שמטילים מורא על גדוליהם שיהרגוהו אם לא ישמע להם, והרי הם רבים והוא יחיד, על כן רצה משה להראות בזה המעשה שאין מורא לעובדי ה' מהמון רבה, כמו שלא נגע אדם רע בלוים שהלכו במסירות

48

העמק דבר שמות פרשת כי תשא פרק לד

 דכמו מטע שורש העץ הוא עיקר גידולן לדור דור ככה חקיקה על הלוחות ונתינתן לישראל היא השרשה בלבם, עד שנעשה טבע ישראל לכך, והבא להפר אמונת ה' הוא כמו מעשה עקירה מן הלב ושורש עץ החיים שמכבר, אמנם בלוחות הראשונות לא היה הברית כי אם על האמונה ודתי התורה בלי חקירה ועיון בדקדוקיה, אלא לשמוע המקובלות מפי משה ולדמות מסברא כמש"כ לעיל, אבל הברית שנכרת בשניה בא על עיון ועמל תורה לדקדק על כל קוץ וקוץ, על כן צוה הקב"ה למשה שיכתוב הוא כל התורה כפי שנמסרה על הלוחות, וכמבואר בירושל' שקלים פ"ו ה"א בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה

49

העמק דבר ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 בתר טעמא לחוד, מש"ה הזהירה תורה ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי, הדרשות שבא על ידי חקים שהתורה נדרשת בהם והדינים היוצאים מהם, שאחר שגזרה תורה אין לנו לדעת עת ומשפט, כי אם חקי תורה בלבד, כשומר מצוה אשר אין עליו לדעת כי אם רצון המצוה ופקודתו בלי שום חקירה, וכמש"כ במצות כיבוד אב בספר שמות וספר דברים ולעיל י"ח ד':ועשיתם אותם. מתפרש בשני אופנים, א' על מעשה המצות וקיומן, ב' על עשיית הדינים היינו לשמור מה שלמדנו מכבר ולחדש בכל דור, וזה מיקרי עשיה כמש"כ לעיל י"ח ה', ועי' להלן כ"ב ל"א וכ"ו ג':

50

העמק דבר במדבר פרשת שלח פרק טו

 של תורה כדאיתא בנדרים דף ל"ח לא ניתנה תורה אלא למשה וכו', ומסיק ההיא לפלפולא בעלמא, ואהרן היה ראש סנהדרין בהוראה כדכתיב אצלו בפרשת שמיני ולהורות את בני ישראל, וכאשר היה ספק בדין המקושש בפירוש המקרא כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת, הביאו הספק לפני משה אולי יגיד בדרך חקירה מי"ג מדות ותלמוד, גם אל אהרן אולי יתברר לו על פי סברא, וע' מש"כ בספר דברים י' מקרא ו' על פסוק ובני ישראל נסעו וגו'(א):ואל כל העדה. היינו סנהדרין תלמידי משה, אולי על ידי פלפול תלמידים המחכימים את רבם יעלו דבר ברור, וכדאיתא בתענית דף ז' מה

1234567891011121314151617181920