חקירה

חקירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2477 מקורות עבור חקירה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

כתר יונתן ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 יט) את חוקותי תשמרו בהמתך לא תרביע עירבובים שדך לא תזרע עירבובים בגד עירבובים כלאי צמר ופשתן לא יעלה עליך:(כ) ואיש כי ישכב עם אשה תשמיש זרע, והיא שפחה ומשוחררת, מאורסת לאיש משוחרר, ונפדת כולה, עד עתה לא נפדתה בכסף, או שטר שיחרורה לא ניתן לה, חקירה תהיה בדינה, ללקות הוא מחויב ולא היא, אך סדר הרוגים אין הם חשובים כי לא השתחררה כולה:(כא) ויביא איש ששימש עמה ולא היא, את קרבן אשמו לפתח אוהל מועד איל לאשם:(כב) ויכפר עליו הכהן באיל של אשם לפני יי בשביל חטאתו שחטא ויסלח לו מחטאתו שחטא:(כג) וכי תבואו לארץ

172

מלאכת שלמה מסכת אבות פרק א

 איצטריך למיהדר ולימתני מלת והוי דליסגי דליתני וזהיר ואפשר דאי לא הדר תנא והוי הוי אמינא דוקא כשהוא מרבה לחקור את העדים צריך שיהיה זהיר שמא מתוך רבוי החקירה יכשל בלשונו וילמדו העדים או הבעל דין לשקר לזה חזר ושנה והוי זהיר כלומר בין שתרצה לחקור בין שלא תצטרך להרבות חקירה מ"מ הוי זהיר בדבריך כנלע"ד:משנה יאהוב את המלאכה ביד בהלכות ת"ת פרק ג' סי' יו"ד:ושנא את הרבנות ונקדו הר"ר יהוסף ז"ל והר"ר מנחם דילונזאנו ז"ל ושנא הנון בקמ"ץ:משנה יבאוהב שלום וכו' ביד בהלכות דעות פ' חמישי סימן ז', ועיין על פי' משנה זו בפי'

173

מלאכת שלמה מסכת יבמות פרק יד

 כדין מי שנשתתק וכן ג"כ העתיק רבינו הגדול מהרי"ק שם בספר שלחן ערוך שוב חפשתי ומצאתי שבבית יוסף שם אה"ע סי' ק"כ האריך במי שנשתתק וכתב בכתב ידו שיכתבו ויחתמו ויתנו גט לאשתו אם צריך לבודקן אם לאו וגם בכסף משנה פ"י דה"ג, שוב מצאתי שכתב באה"ע בסי' קכ"א בב"י חקירה זו מבוארת וז"ל ומפשט המשניות דפ' חרש והניזקים נראה שחרש גמור שנשא כשהוא חרש ברמיזה סגי ליה לגרש ואינו צריך בדיקה דבדיקתו אינה מוציאה אותו מחזקת דעתא שגישתא דהא אם נשאה כשהוא פקח ונתחרש אינו מגרש אפי' ע"י בדיקה והיכא דנשאה כשהוא חרש מש"ה שרינן ליה לגרש אע"ג דדעתיה

174

מלאכת שלמה מסכת עדויות פרק ה

 בכולן אדם חשוב בחכמה וביראת חטא כעקביא ובודאי שלא נידוהו, ודוגמא השקוה שאמר הוי כמו שפירש רבינו האיי גאון ז"ל וה"ק עקביא לא השקוה מי סוטה אלא היו כמיראין אותה שמא תודה שנטמאת והראוה כאילו מי סוטה הן כדרך שאמר שלמה גזרו את הילד החי ושלא לעשות כן אלא דרך חקירה כדי שיתגלה הסוד ע"כ מפני שהיה הקול שעמד אדם רשום בירושלם בנדוי בימי הבית הוצרך ר' יוסי לומר מי היה שעמד בנדוי שהיה אלעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים שזלזל והיינו שלא היה נוטל מרביעית א"נ שלא היה נוטל עד הפרק וקיימא לן דכל המזלזל באחד מד"ס צריך נדוי:

175

ר' עובדיה מברטנורא מסכת סנהדרין פרק ה

 בן זכאי. ותלמיד דן לפני רבו היה באותה שעה, לכך קוראו בן זכאי:בעוקצי תאנים - שהיו מעידים אותו שהרגו תחת התאנה. ובדק בן זכאי, תאנה זו עוקציה דקים או גסים. עוקץ, זנב הפרי מקום חיבורו לאילן:אמר אחד איני יודע עדותן בטלה - דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה, וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים, כל העדות בטלה, ואפילו הן מאה, דאין העדים נעשים זוממים עד שיזומו כולן:בדיקות - אפילו אמרו כולן אין אנו יודעים, מצות הזמה ראויה להתקיים, דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:עדותן בטלה - כל עדותן בטלה [

176

הקדמת הרמב"ם למשנה

 שם ועבר ושאחריהם שלא היתה הלכה בלי ספק שלא היה להקב"ה בעולמו כלום. אבל אם תתבונן בדברים אלו התבוננות מעמיקה, תמצא בזה חכמה נפלאה, ותמצאהו כולל הרבה מן המושכלות, והנני מבארו לך כדי שיהיה לך זה דוגמא לכל מה שיזדמן לך ולכן התבונן בו היטב.דע שהקדמונים חקרו חקירה נפלאה כפי ידיעתם וטוב שכלם, והתאמת אצלם שכל נמצא מוכרח להיות לו תכלית שלמענה היתה מציאותו, כי אין שום דבר שמציאותו לבטלה, וכאשר התאמתה אצלם הנקודה הכללית הזו נגשו לפרטי כל המציאות לדעת תכלית כל מין ומין, וראו שכל נמצא מלאכותי מטרתו ידועה ואין צורך לכך חקירה, כי אין האומן עושה

177

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כתובות פרק יא

 קב, הרי המכר בטל. וכבר ביארנו בכמה מקומות בסדר זרעים כי הסאה ששת קבין. ושתשבורת בית סאה אלפים וחמש מאות אמה. ושתשבורת בית קב ארבע מאות ושבע עשרה אמה פחות שליש. ובית רובע, הוא רובע בית קב. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.[ה] אגרת בקרת, אגרת חקירה ודקדוק, והיא שהיתה שם שומה והכרזה וכותבין שהם הרבו להתישב ולדקדק כפי יכלתם, וגם זה דברי תנא קמא, והלכה כמותו.[ו] כבר ביארנו הלכה זו בפרק התשיעי דיבמות, ונחזור על פירושה כאן כדי שלא ישאר בה ספק. ונבאר דיניה אחד אחד, תחלתן ממאנת ושניה ואילונית שלא הכיר בה אין להן כתובה, כלומר

178

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י

 שאין הדג מכיר יסוד האש מפני שהוא שרוי בהפכו, כך לא יודע בעולם הזה הגשמי תענוגי העולם הרוחני, לפי שאין אצלינו כלל עונג זולת עונג הגופות בלבד והשגת החושים מן המאכל והמשתה והתשמיש, וכל שהוא חוץ מזה הרי הוא אצלינו בלתי מצוי ולא נכירהו ולא נשיגהו בעיון ראשון אלא אחרי חקירה מרובה. והדבר כך לפי שאנו בעולם הגופני ולא נוכל להשיג אלא תענוגיו, אבל התענוגות הנפשיים הם תמידיים בלתי נפסקים, אין בינם ובין אלו התענוגות שום יחס בשום אופן כלל ואין נכון לנו לפי התורה ולא אצל האלהיים מן הפילוסופים לומר שהמלאכים והכוכבים והגלגלים אין להם תענוג, אלא יש להם

179

שושנים לדוד מסכת אבות פרק ג

 פירוד:בא"ד שנינו בריש פרק ה' דחגיגה וכו'. יש לדחות דל"ד, דהתם אותם החקירות מה למעלה וכו' הם דברים דאתו ממילא, התעוררות ההרגש בלב כל אדם החכם יהיה או סכל, ולפיכך יפה עשה התנא לסגור דלת בפניהם, משא"כ הכא שחקירה זו אינה עולה על דעת ההמוניים אלא ללומדים, שהיא חקירה פלוסופית ושכלית, וא"כ בכה"ג נימא לעולם דשתיקותו יפה מדבורו שלא להעיר לב המעיין כלל. ושוב ראיתי להרמ"ז ז"ל שגם הוא דחה ראיה זו בטענה אחרת ע"ע, אלא דמ"מ ניכרים דברי אמת, דה"נ ממשנתנו כיון התנא למ"ש הרמב"ם וכדברי התי"ט דלקמן בסמוך:משנה טזוהיד. היינו ידו של אדם ממש כדכתיב

180

שושנים לדוד מסכת סנהדרין פרק ה

 שושנים לדוד מסכת סנהדרין פרק המשנה אבשבע. מניינא לאפוקי מברייתא דאיתא בגמ', דקתני בשמנה חקירות דמוסיף באיזה יובל ותנא דידן לא ס"ל הכי, וא"נ למעוטי בכמה בשעה כדאיתא נמי בש"ס.תי"ט ד"ה חקירות וכו' לפי וכו'. ועי"ל דלשון דרישה ישנו בכלהו תלתא קראי, משא"כ חקירה דליתה אלא בחד, ובאידך אתא מדרשא דהיטב, וכיון דאתי מדרשא חביבא ליה.ד"ה בשבע וכו' ואתו נחנקים וכו'. כתב הרמ"ז קשה ל"ל ק"ו למילף נחנקים או נשרפים, תיפוק לי דבעדים זוממין כתיבי שבע חקירות מכח הג"ש, ועדים זוממין מוכנים לכל אחת מארבע מיתות, וי"ל דאין ללמוד מעדים זוממין דחדוש הוא כדאמרינן בכמה מקומות

1234567891011121314151617181920