חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד

 שלשתן בכל שעה שירצה כבר פירש דוד [תהילים נה יח] ערב ובוקר וצהרים וגו' יכול יהא מגביה קולו ומתפלל פירש בחנה [שמואל א א יג] וחנה היא מדברת על לבה יכול יהא מהרהר בלב ת"ל [שמואל א א יג] רק שפתיה נעות הא כיצד מרחיש בשפתותיו אמר רבי יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ד' דברים וחנה היא מדברת על לבה מכאן שהתפילה צריכה כוונה רק שפתיה נעות מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו וקולה לא ישמע מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל ויחשבה עלי לשיכורה מכאן שהשיכור אסור להתפלל: מילתיה דחנן בר אבא פליגא דחנן בר אבא

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה

 פד יג] ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ר' חזקיהו בשם ר' אבהו יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ריב"ל אמר [שם כט ב] השתחוו לה' בהדרת קדש בחרדת קדש רבי יוסי בן חנינא אמר [שם ב יא] עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה א"ר אחא לכשיבא יום רעדה תגילו אריב"ל זה שהוא עומד ומתפלל צריך לישב שתי ישיבות אחת עד שלא יתפלל ואחת משיתפלל עד שלא יתפלל [שם פד ה] אשרי יושבי ביתך ואחת משיתפלל [שם קמ יד] אך צדיקים יודו לשמך

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ו

 יהודה אומר משום ר"ג כל שהוא ממין שבעה ואינו מין דגן מין דגן ולא אפאו פת ר"ג אומר מברך לאחריו שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת וכל שאינו ממין שבעה ואינו ממין דגן. ר"ג אומר מברך לפניו ולאחריו וחכמים אומרים מברך לפניו ולא לאחריו. רבי יעקב בר אידי בשם רבי חנינא כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ומחמשת המינין אומר עליו בורא מיני מזונות ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש וכל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ואינו מחמשת המינין א"ר יונה שלח רב זעירא גבי אילין דבית ר' ינאי ואמרון ליי לית אנא ידע מה אמרון לי מאי כדון א"ר

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ז

 הלכה במתני' נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן עד כמה מזמנין עד כזית. רבי יהודה אומר עד כביצה: גמ' ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי ר' יוסי בן שאול בשם רבי קטן עושין אותו סניף לעשרה. והתני אין מדקדקין בקטן א"ר יוסי קיימא רבי סימון ר' חנינא ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה שאם היה קטן עושין אותו [דף נג עמוד ב] ספק. ספק עושין אותו ודאי ר' יהודה בר פזי בשם ר' יוסי תשעה נראין כעשרה מה מזמנין מסוימין אלא אפי' קטן ביניהן ר' ברכיה א"ר יעקב בר זבדי בעא קומי ר' יוסי

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ח

 כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על [דף נז עמוד ב] המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת ר' יוחנן אמר יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה חנין בר בא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן. רבי חנינא אמר ינה"ק שמואל לא אמר כהדא דרבי חנינא דאמר רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. לוי אמר ינה"ק מסתברא דלוי אמר מעין שניהם אמר רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי היך עובדין עובדא אמר ליה כרב

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 אומר ברוך דיין האמת מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו אומר ברוך משנה את הבריות. הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו. מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן [דברים ז ב] לא תחנם לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא לא אמר. אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו. זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים.

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק א

 ר' יוחנן אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וריש לקיש אמר כשרין לזה ופסולין לזה. אמר ר' אלעזר מתניתא מסייעא לר' יוחנן מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף הג' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. ר' יעקב בר אחא אמר אתפלגון ר' חנינא חברין דרבנין ורבנין. חד אמר יאות א"ר לעזר. וחרנה אמר לא א"ר לעזר יאות. מ"ד יאות א"ר אלעזר נעשית עדות אחת וכאיש אחד בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ומ"ד לא א"ר לעזר יאות נעשה כשתי כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה עד שיאמר בפני נכתב ביום ונחתם ביום עד

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 להן בעידית ובעלי החוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי יוסי בי רבי בון כאן ביתום גדול. כאן ביתום קטן:הלכה גמתני' אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם המוציא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם: גמ' אמר רבי חנינא מפני שאין להן קצבה [דף כח עמוד א] גזל שדה משמעון ומכרה ללוי. ובא שמעון וטרפה מלוי. לוי גובה קרן ממשועבדין של ראובן ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין של לוי. עמד לוי והשביח. לוי גובה את הקרן ממשועבדין של ראובן וגובה את השבח מבני חורין של שמעון. רבי חייה בשם ר'

89

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ו

 הדברים מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין כו'. ופיגול ונותר המחשבה פוסלת. אמר ליה פיגול ונותר אין המחשבה פוסלת אבל אם שחטה לזרוק את דמה לע"ז ולקטור חלבה לע"ז אין המחשבה פוסלת. שחטה וזרק דמה (לע"ז) והקטיר חלבה לע"ז זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר. ר' חנינא בשם רב חסדא זאת אומרת לא חשו. אין תימר חשו היה להם להורות איסור. רבי יוסי בשם רב חסדא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו לא היה להן להורות:הלכה זמתני' אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו אמר

90

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ח

 מקשר ראשון ראשון ומחתמן. פשיטא ראשון ושני לא נמצאו חתומין בגט המקושר. מה אנן קיימין אם בשקשרו וחתמו מבפנים כל עמא מודיי שהוא יכול לעשות פשוט. אם בשקשרו וחתמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט. אלא כן אנן קיימין בשקשרו וחתמו מבפנים ואחר כך חתמו מבחוץ בדא רבי חנינא בן גמליאל אומר יכול הוא לעשותו פשוט. ורבנין אמרין שאינו יכול לעשותו פשוט. השיב רבי על דברי רבי חנניה בן גמליאל גופה של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא ואם אינו פשוט. אי זהו גופו של גט. אמר רבי בא כיי דמר רב הונא לעולם אין העדים חותמין בו

1234567891011121314151617181920