חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

מסכתות קטנות מסכת ספר תורה פרק ד

 דכי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים, הראשון קדש והשני חול. ואדני האדנים, הראשון קדש והשני חול. אלהי אברהם, קדש. ואלהי נחור, חול. אלהי אביהם, חול. אלהים לא תקלל משמש קדש וחול, רבי ישמעאל אומר קדש. הלכה הכל שמות האמורים באברהם קדש, חוץ מן הראשון, רבי חנינא בן אחיו של רבי יהושע אומר קדש. בלוט חול, חוץ מן האחרון. במיכה חול, אפילו יהוה. בנבות קדש, אפילו אלהים. הלכה ואלהים נצב בעדת אל, קדש. בקרב אלהים ישפוט משמש קדש וחול. יסגירני אל אל עויל, הראשון קדש והשני חול. כי אל אל האמר, הראשון חול והשני קדש. ואל יהי מקום

62

מסכתות קטנות מסכת ספר תורה פרק ה

 את יהודה, רבי יהודה אומר יחזור עליו הקולמוס ויחדשנו, אמרו לו אין זה מן המובחר. הלכה ההכותב את השם וטעה אות אחת יתלנו מלמעלן. טעה את השם כולו יתלנו בין השיטין, רבי יוסי אומר מוחק מה שלפניו וכותב את השם וחוזר ותולה כל מה שמוחק, רבי חנינא בן עקשיא אומר צריך לגנוז את כל היריעה. הלכה וטעה וכתב יסגירנו אל אל עויל מוחק את הראשון ומקיים את השני. הלכה זהכותב את השם אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים או שלשה שמות הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב. הלכה חהטובל את הקולמוס לא יתחיל מאותו

63

מסכתות קטנות מסכת עבדים פרק א

 אשור והגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. הלכה בעבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בשנים וביובל, יתירה עליו אמה העבריה שהיא קונה את עצמה בסימנין. הנרצע נקנה ברציעה, וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון. הלכה גהכותב שטר גירושין לשפחתו, רבי חנינא בן גמליאל אומר אינה בת חורין, וחכמים אומרים הרי היא בת חורין. ואם אמר לה רצוני שתהיי בת חורין, אמרו חכמים שאינה בת חורין. הלכה דמי שמת ואמר פלוני עבדי בן חורין, הרי זה בן חורין. כתב לו שטר של שחרור הרי זה בן חורין, ייחוש לעצמו. הלכה המוכר אדם את בתו מאישות

64

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ג

 לרע, יתר מיכן חיים של צער. הלכה טהמת ליום אחד מיתה של זעף, לשנים מיתה של בהלה, לשלשה מיתה של מגפה, לארבעה או לחמשה מיתה דחופה, לששה זו היא מיתה האמורה בתורה, לשבעה מיתה של חיבה, יתר מכאן מת ביסורין. הלכה ירבי חנינא בן אנטיגנוס אומר זקן שאכל את החלב או שחלל את השבת מת בהכרת, וכי מודיענו שמיתתו בהכרת, אלא שמת בשלשה מת בהכרת, לארבעה וחמשה מיתה הדופה, המת לששה מיתה האמורה בתורה, לשבעה מיתה של חיבה, יתר מכאן מת ביסורין. הלכה יאאמר רבי יהודה חסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים בעשרה ועשרים יום לפני מיתתן,

65

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח

 גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שלסוף פורעניות גדולות עתידות לבוא לעולם, ולפיכך נסתלקו אלו מן העולם, הצדיק אבד ואין איש שם על לב, יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. הלכה טוכשנהרג רבי עקיבא בקיסרין באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנינא בן תרדיון, עמדו וחגרו את מתניהם שקים, ואמרו אחינו ישראל שמעונו, לא נהרג רבי עקיבא על הגזל, ולא על שלא עמל בתורה בכל כחו, לא נהרג רבי עקיבא אלא למופת, שנאמר והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה וידעתם כי אני ה' אלהים, מכאן ועד ימים קלין לא ימצא מקום

66

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יב

 חוץ מאביו, וחמיו, ובעל אמו, ורבו שלימדו חכמה, רבי יהודה אומר אם היה אביו זקן או חולה נכנס ומרחיצו, שכך כבודו. הלכה יגאין מוציאין את המת במטה אלא אם כן היה ראשו ורובו קיים, רבי יהודה אומר השדרה והגולגולת הן הן רובו. ומעשה בבנו של רבי חנינא בן תרדיון שיצא לתרבות רעה, תפשוהו ליסטין והרגוהו, ונמצא תפוש לאחר שלשה ימים, נתנוהו בכרכדות, והניחוהו על גבי המיטה, והכניסוהו לתוך העיר, והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו, וקרא עליו אביו המקרא הזה, ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך, ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי, ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי

67

מסכתות קטנות מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק ג

 ושתים זו היא מיתתו של שמואל הרמתי, ששים זו היא מיתת כל אדם, אמר מר זוטרא מאי קראה, תבא בכלח אלי קבר, בכלח בגימטריא הכי הוו, שבעים שיבה, שמנים גבורה, שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמנים שנה, אמר רבא מחמשים ועד ששים זו היא מיתת כרת, ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר זקן שאכל חלב או שחלל שבת, מי מודיענו שמת בהכרת, אלא המת לשלשה מת בהכרת, לארבעה וחמשה מיתה דחופה, לששה מיתה האמורה בתורה, לשבעה מיתה של חיבה, יתר מיכן ביסורים, ר' יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתיסרין לפני מיתתן בחולי מעים כעשרה כעשרים יום, כדי למרק

68

מסכתות קטנות מסכת תפילין פרק א

 ושאין צורך המטה בהם חייבין. עמדו להספד, המספידין פטורין, והרואים את הפנים חייבין. הלכה ההאומר בא וקרי על בני שהוא מתבעת, כתוב או תן עליו ספר, תן עליו תפילין, הרי זה לא ישמע לו. הלכה והתפילה מקבלת טומאה. מזה ושונה ומטביל, רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך הוא להתירה. נפלה לתוך המים ושהתה כדי שתימחק צריכה בדיקה. הלכה זרצועות תפילין נלקחין מכל מקום, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל עור שנעשה בו מלאכה אסור. הלכה חאין לוקחין תפילין אלא מן המומחה, ואם אין שם מומחה נותן זוג אחד ובודק, לא שיתן לו המוכר אלא שיטול הוא

69

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ג

 שמואל אמר זו דברי ר' ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים קציר שלשה שנים בציר שלשה שנים מסיק. רב אמר זו דברי רבי ישמעאל ור' עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים מעת לעת. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו [א"ר חנינא שני ערלה בניהון]:הלכה גמתני' שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת:[דף ט עמוד ב]

70

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ב

 מאיר חד בר נש פתח פומיה דרב ושמע דדמך ובזע עלוי. ר' יוחנן כרבי יודה רבי יוחנן הוה סליק מטיבריה לציפורי חמא חד בר נש [דף י עמוד א] נחת מן תמן א"ל מה קלא במדינתא. א"ל חד רבן דמך וכל עמא פריין מיטפלא ביה. ידע ר' יוחנן דהוא רבי חנינא. שלח ואייתי מאנין טבין דשובתא ובזעון. ולא כן תני כל קרע שאינו של בהלה אינו קרע. רבי יוחנן בעה מיעבד דרבה ומוקריתיה. ולא ידעין אין משום דהוא רביה אין משום שמועות הרעות. מילתיה דרבי חייה בר ווא בציפורי חמא כל עמא פריי א"ל למה כולי עלמא פריי. א"ל רבי

1234567891011121314151617181920