חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ז

 נוצר מן האדמה וישוב אל האדמה. דכת' וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה זה שאמרו חכמי' ולפני מי אתה עתיד ליתן את דין וחשבון לפני ממ"ה ב"ה שאין לפניו לא עולה ולא שכחה וגו'. דכת' כי יוי אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו': ר' חנינא בן תרדיון אומ' שנים שיושבין ואין ביניהן ד"ת מושבן מושב לצים. שכך הזהיר יהושע מפי הגבורה לא ימוש ספר התורה מפיך וגו'. מכן שצריך ישר' להגות בד"ת לילה ויום כדי שלא ימושו מפיהם. דכת' מה אהבתי תורתך. ואם יושבין ואינן עוסקין בד"ת מושבותם מושב לצים שנ' אשרי האיש אשר לא הלך

52

מסכתות קטנות מסכת גרים פרק ב

 רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הקרבן מעכב, כך היה רבי אליעזר בן יעקב אומר גר שנתגייר צריך להפריש רביעית לקינו, רבי שמעון אומר אינו צריך.הלכה הנפרעין מן הגרים דברי רבי יוסי, רבי יהודה אומר אין נפרעין ממנו, אלא הרי הוא כבן יומו. אמר רבי חנינא בן גמליאל מפני מה הגרים מעונין, מפני שהן מחשבין, קודם לשנה וקודם לשתים, שאגבה את חובי ושאעשה את צרכי. אמר לו רבי יוסי אלו ממון הן נחסרין, הרי הוא כדבריך, אלא שהם קוברים בנים ובני בנים וחלאים רבים וייסורין באין עליהן, מפני מה מעונין, מפני שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח.

53

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות

 לו. הלכה גזה מדרש דרש ר' יוסי בן כיפר משום ר' אלעזר בן שמוע, כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן אין צריכות ממנו גט, חוץ מאחות אשתו ואשת אחיו ואשת איש, שיש להן היתר אחר איסורן. הלכה דזה מדרש דרש ר' חנינא בן אורי לפני חכמים משום ר' נתן, כל שהוא בלא יבא הולד פסול, ופוסל בביאה, ואלו הן עמוני, ומואבי, מצרי, ואדומי, עבד, ממזר, נתין, כותי, חלל. בת חלל כשרה אף על פי שהוא בלא יבא. הלכה הכל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן מותר בקרובותיהן, הבא על אשת איש מותר בבתה. הלכה וזו

54

מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א

 אומר ישמחנה בשעת תשמיש בדבר מצוה, שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע. הלכה כגהרוצה שיהיו בניו בעלי חכמה ימשמש במעשיו, ר' אליעזר בן יעקב אומר אין תלמיד חכם רשאי למשמש במעשיו וליתן מעותיו לארנקי של צדקה של עמי הארץ, אלא אם כן ממונה עליה כר' חנינא בן תרדיון. הלכה כדר' אליעזר אומר הנותן שלום לרבו חייב מיתה. בן עזאי אומר כל הנותן שלום לרבו, ומחזיר לו, וחולק על ישיבתו, חייב מיתה, וכל האומר דבר מפי חכם שלא גמרו ממנו גורם לשכינה שתסתלק מישראל, וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

55

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב

 לב חכם. והרוצה שיהיו לו בנים בעלי חכמה, יפשפש במעשיו.מאי יפתה, אילימא לספר עמה, והא איכא דר' יוחנן בן דהבאי, אלא לאהבה ולחשקה. הלכה יבר' אליעזר אומר אין אדם רשאי ליתן מעותיו לתוך ארנקי של צדקה, אלא אם כן תלמיד חכם ממונה עליהם כר' חנינא בן תרדיון.מאי עובדיה, דתניא אמר ליה כלום בא מעשה לידיך, אמר ליה מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים, אמר ליה מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי. הלכה יגאמרו עליו על ר' טרפון שעשיר גדול היה, ולא היה נותן מתנות רבות לעניים, פעם אחת אמר לו ר' עקיבא,

56

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ט

 אינו רואה סימן ברכה.משום דשלטא בהו עינא, הילכך בשמן, אבל לא ביין. הלכה כבפעם אחת היה ר' עקיבה דורש מפני הסכנה תחת הזית, ואומר, מגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובים, ומלמדי תינוקות שאין עושין מלאכתן לאמתן, אינן רואין סימן ברכה.איני, והאמר ר' חנינא, אם היה מעולה בדמים מותר, התם בשאר אילנות, הכא בזית, דיקא נמי דקתני, היה יושב תחת הזית, מאי טעמא משום דברכתא נפיש, ואתא אהוא וקצצה. אימא רישא, מגדלי בהמה דקה, ואי משום ברכה, אמאי אין רואין, שוחטי איתמר. הלכה כגהתיר מנעלו ויצא לשוק, הרי זה מגסי הרוח.אלא מאי ליעבד, הכי קאמר, נעל

57

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק ד

 כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים, הרי זה חול; מחנה אלהים, הרי זה קדש; נשיא אלהים אתה, קדש. הלכה יכל השמות האמורין באברהם קדש, חוץ מאחד שהוא חול, שנאמר ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, ויש אומרים, ויהי כאשר התעו אותי אלהים; ר' חנינא בן אחיו של ר' יהושע אומר, קדש, שאילולי אלהים כבר התעו אותי. הלכה יאכל השמות האמורין בלוט חול, חוץ מן האחרון, ויאמר לוט אליהם אל נא י"י. הלכה יבכל השמות האמורין במיכה חול, ר' יוסי אומר ביו"ד ה"י קדש, באל"ף למ"ד חול, חוץ מבית האלהים בשילה. הלכה יגוכל השמות

58

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק ה

 ר' שמעון שזורי אומר שם כולו תולין, אות אחת אין תולין. טעה את כל השם, יתלנו בין השיטין דברי ר' יהודה, ר' מאיר אומר מוחק משלפניו, וכותב את השם על מה שמחק, ר' שמעון בן אלעזר אומר בשמו אין תולין את השם, ואין כותבין את האזכרה על מקום הגרר, ר' חנינא בן עקיבא אומר יגנוז את כל היריעה. הלכה וטעה וכתב יסגירני אל אל עויל, מקיים את הראשון, ומעכב את האחרון. הלכה זהכותב את השם, אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו. היה כותב שנים או שלשה שמות כאחת, מפסיק ביניהם ומשיב. הלכה חהטובל את הקולמוס, לא יתחיל

59

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יג

 סופרים פרק יג הלכה אמגילת אסתר צריכה שירטוט כאמיתה של תורה, ספר נקראת. הלכה בעשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה, כל בניין דכן לא קאים, מאי כדון למצוה או לעיכוב, אמר ר' יוסי לר' חנינא בר אחוי דרב אושעיא נהיר את כדי דהוינן קיימין קדם חנותה דרב אושעיא חביבך עבר ר' אבא בר זבדא, ושאילנא ליה, ואמר בשם רב לעיכוב. ר' חייא בריה דרב אדא דיפו, ר' ירמיה בשם ר' זעירא וצריך לאומרן בנפיחה אחת, ועשרת בני המן עמהן. הלכה גאמר ר' יוסי ב"ר אבון בכתבן צריך שיהא איש

60

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טז

 כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו, בזקנותו מהו אומר, עוד ינובון בשיבה דשינים ורעננים יהיו. הלכה באמר ר' יהושוע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק לעולם הבא, והדורשה מתחרך, והשומעה אינו מקבל שכר. הלכה גתני ר' חנינא בר פפא, פנים בפנים דבר י"י, פנים תרי בפנים תרי, הא ארבעה אפין, פנים של אימה למקרא, פנים בינוניות למשנה, פנים שוחקות לתלמוד, פנים מסבירות לאגדה. ר' נחמיה בשם ר' יעקב בר' ינאי, כמים הפנים לפנים. בנוהג שבעולם, יש לך רב רוצה ללמד, ותלמיד אינו רוצה ללמוד, תלמיד רוצה ללמוד, ורב אינו רוצה ללמד, ברם

1234567891011121314151617181920