חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

משנה מסכת תמורה פרק ו

 עליהם עופות שאין המום פוסל בהן אינו בדין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר (שם /דברים כג/) לכל נדר להביא את העוף:משנה ה[*] כל האסורים על גבי המזבח ולדותיהן מותרים ולד טרפה רבי אליעזר אומר לא יקרב על גבי המזבח וחכמים אומרים יקרב רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה פסולה מעל גבי המזבח כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין אותם שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים:

22

תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק יא

 תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק יא הלכה אפשוט שכתב עדיו מאחריו מקושר שכתוב עדיו מתוכו שניהן פסולין ר' חנניה בן גמליאל אומ' מקושר שכת' עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט השיב ר' על ר' חנינא בן גמליאל והלא זמנו של שטר מוכיח עליו אם פשוט הוא אם אינו פשוט אי זהו מקושר כתב שם המלוה ושם הלוה מקום המוכר מקום השדה מקום המעות מקום הזמן קושרו מלמעלה והעדים מלמטה כשר הלכה בגופו של שטר ביום פל' בשבת פלנית בחדש פל' בשנה פל' ובמלכות פל' לא כתב שם היום בו ידו על התחתונ' כל אותה שבת לא

23

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ד

 מה עור ופסח המיוחדין מום שבגלוי ואין חוזר: הלכה יאאמר ר' יוסי בן המשולם אמלה היה מונה מומין ביבנה ואמרן לפני חכמים והודו לו ועוד שלשה הוסיף אמרו לו לא שמענו אלא את שגלגל עינו עגול כשל אדם ופיו דומה כשל חזיר ושנטל רוב הלשון ור' חנינא בן אנטיגנוס אמר רוב המדבר בלשון בית דין שאחריהן אמרו הרי אלו מומין: הלכה יבשפתו התחתונה עודפת על העליונה הרי זה מום רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היתה עליונה עודפת על התחתונה כשל חזיר הרי זה מום: הלכה יגפיו בלום ורגליו מוהלמות מחמת עצמו ישחט מחמת הרוח לא ישחט

24

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג

 לולב ומנענע מגלה וקורא בה וכשיגיע זמן קרית שמע קורא היה משכים לישב בקרון או בספינה הרי זה מתפלל לכשיגיע זמן קרית שמע קורא הלכה כהיה עומד ומתפלל בסרטיה ובפלטיה הרי זה עובר פני חמור פני חמר פני קדר (עולה) ואין מפסיק אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד ולא הפסיק הלכו תלמידיו ומצאוהו מת על פי חורו אמרו אילו לאדם שנשכו ערוד אילו לערוד שנשכו לבן דוסא הלכה כאאין עומדין להתפלל לא מתוך סיחה /שיחה/ ולא מתוך השחוק ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים של חכמה וכן לא יפטר אדם מחבירו לא

25

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ט

 הלכה ההרובע והנרבע המוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן שעלו לגבי מזבח ירדו מפני שלא היו פסולין בקודש זה הכלל כל שהיה פסולו בקדש הקדש מקבלו לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו חוץ מבעל מום שר' שמעון אומר משום ר' עקיבא בעל מום בעוף כשר ר' חנינא סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מלקרב מפני מה אמרו הלן והיוצא והטמא שעלו לא ירדו מפני שהלן כשר ושלמים והיוצא כשר בבמה והטמא כשר בצבור: הלכה והקמוץ והלבונה מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שעלו לגבי מזבח ונמצאו פסולין הרי אלו לא ירדו

26

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ה

 במקום שזו מטמאה זו מטהרת ובמקום שזו מטהרת זו מטמאה: הלכה יאנבלת העוף הטמא כחצי פרס לפסול את הגויה כזית טהור אבית הבליעה וזה אחד משלשה עשר דברים שנ' בנבלת העוף הטהור כביצה לטמא טומאת אוכלין דברי ר' יהשע ר' אליעזר אומר זה וזה כזית ור' חנינא אומר זה וזה כביצה: הלכה יבהאוכל אבר מן החי ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות טהורין כל שהוא ומן הטמאין עד שיהו בו כזית האוכל אבר מן החי ומן העוף טמא הרי זה סופג שמונים דברי ר' יהודה ור' אלעזר וחכמים אומרים אינו סופג אלא ארבעים:

27

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ג

 את אחת מהן ועשה טהורות כל הטהרות שנעשו בטהרה עד שלא יטביל שנייה טמאות שהיד מטמא את חברתה לטמא בקודש דברי ר' ר' יוסה בר' יהודה או' לפסול בקודש הלכה יאאוכלין אוכלין נגובין בידים סואבות ובתרומה אבל לא בקודש הלכה יבאמ' ר' חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובין בקודש אלא תוחב את החררה בכוש או בקיסם ואוכל עמה זית או בצל בתרומה אבל לא בקודש הלכה יגחומר בקודש מבתרומה ומבחטאת שהכל נאמנין על החטאת ואין הכל נאמנין לא על הקדש ולא על התרומה הלכה ידחומר בחטאת שהטהור לקדש ולתרומה טמא לחטאת הלכה טויש מנין לקודש

28

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק א

 הלכה ומצות כהן גדול להיות גדול מאחיו בנוי בכח בעשר בחכמה ובמראה אין לו מניין שיגדלוהו אחיו שנ' והכהן הגדול מאחיו שיגדלוהו אחיו אמרו עליו על פנחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו אחריו גזברין ואמרכלין מצאוהו כשהוא חוצב ומילאו עליו את המחצב דינרי זהב אמ' ר' חנינא בן גמליאל לא סתת היה והלא חתנינו היה ומצאוהו כשהוא חורש כמה שנ' באלישע שנים עשר צמדים והוא בשנים העשר הלכה זמשרבו מלכים התקינו להיות מעמידין כהנים והיו מעמידין אותן בכל שנה ושנה הלכה חלמה פורש ובוכה מפני שצריך להשביעו למה פורשין ובוכין מפני שצרכו להשביעו ולמה

29

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ח

 תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ח הלכה אאמ' ר' יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וארוסה אשתו ונשואה אשתו מה זו מוכרה בטל אף זו מוכרה בטל אמ' להם בחדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים אמ' ר' חנינא בן עקביא לא כך השיבן רבן גמלי' אלא כך אמ' להם לא אם אמרתם בנשואה שהוא זכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה תאמרו בארוסה שאין זכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה אמרו לו הרי שנפלו לה נכסים עד שלא נשאת ונשאת אמ' להם אף זו לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזו אשתו וזו אשתו

30

תוספתא מסכת נדה (צוקרמאנדל) פרק ג

 זו חוששת משום זוב ואם לאו אינה חוששת משום זוב דברי ר' מאיר ר' יהודה בן אגרא אומר משום ר' יוסי בין כך ובין כך הרי זו חוששת: הלכה דאמר ר' נראין דברי ר' יהודה בן אגרא בזמן שלא בדקה ודברי ר' מאיר בזמן שבדקה ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר בין כך ובין כך אינה חוששת תלת כתמה באחרות דין הוא שתתלה כתמה בעצמה: הלכה הפעמים שהכתמים מביאין את האשה לידי זיבה כיצד לבשה חמשה חלוקין הבדוקין לח וראת עליהן שלש טיפין לשלשה ימים או שראת כתם ואחר כך ראת שני ימים טמאין הרי זו חוששת משום וסת

1234567891011121314151617181920