חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 עיקר פטור. מן מה דרב תני מתניתין ופתר לה אי זהו שאינו יודע עיקר שבת קטן שנשבה בין העכו"ם. הדא אמרה הוא הדא הוא הדא. הא אמר ר' יוחנן כל שאינו יודע עיקר שבת. הא אינו יודע ושכח חייב. מן מה דמר רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא כל הדא הילכתא כרבי ליעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא היא הדא. בעון קומי בריה דר' יסא את מה שמעת מן אבוך מן דרבי יוסי. [דף מ עמוד ב] אמר כרבי יוחנן. אמר לון רבי חזקיה לא אמר כן. אלא ר' סימון בר זבדא

182

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ח

 תאיר פניו. רבי אבהו נחת לטבריא חמוניה תלמידוי דר' יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי ר' יוחנן אשכח ר' אבהו סימה. אמר לון למה. אמרין ליה אפוי נהירין. אמר לון דילמא אוריתא חדתא שמעתה סליק לגביה א"ל מאי אוריתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקתא וקרא עליו חכמת אדם תאיר פניו. א"ר חנינא לוגא דאורייתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. א"ר יונה חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני חצי שמינית טברנית הישנה. אר"י הדא דידן הוות ולמה לא אמר עתיקתא בגין דהוות ביומוי. אית דאמרי דהוות זעירא ורבת וזערת ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו של כוס.

183

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק י

 לזרע לדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו: גמ' ר' ירמיה אמר ר' יוסי בי רבי חנינה בעי מתניתין דר"י דר' יהודה אמר אומן באומנתו חייב. אתא רבי יודה בר פזי בשם רבי יוסי בי רבי חנינא דר' יהודה היא. א"ר יוסי ברבי חנינה לא אתיה אלא לדוגמא שכבר נתפייס הלוקח. אבל לזרע ולרפואה אפי' כל שהוא חייב. הצניעו זה והוציאו זה פטור. ר"ש בן אלעזר מחייב. מה אנן קיימין אם בשהוציאוהו מדעת השני דברי הכל פטור. אם בשהוציאוהו מדעת הראשון דברי הכל חייב. אלא כאן

184

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 יוחנן מותר לשבר ואסור לקבץ. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שום ששחקו אם היה מחוסר שחיקה אסור. ואם לערב את שומנן מותר. תמן תנינן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום שהיה רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך. ר' עקיבה אומר לא יגמור. ר' יעקב בר אחא ר"ש בר אבא בשם ר' חנינא לא נחלקו אלא בחולין הכהנים נהגו בתרומה כרבי ישמעאל:הלכה גמתני' אין אוכלין איזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקים הוא שותה חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי

185

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק טו

 דף עז עמוד ב] מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה. אמר רבי פינחס מתופרי יריעות למדו נפסק היה קושרו. חזר ונפסק לעשותן קשרים קשרים אי אפשר אלא חוזר ומתיר את הראשון. אמר רבי חזקיה ההן חייטא אומנא מבלע תרין רישיה. והיידא אמר דא דאמר ר' יוסי בן חנינא מאורגי יריעות למדו. מה טעמא [שמות כו ב] אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה אחת. נפסק היה קושרו מכיון שהיה מגיע לאריג היה שרי לה ומעיל לה. ר' תנחומא בשם רב חונה אפי' ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת. תני רבי הושעיא חותל של תמרים ופטיליא

186

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יח

 אותו המין מצוי בשוק דברי הכל אסור. אלא כינן קיימין בשיש לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק. רבנן אמרין מכיון שאין אותו המין מצוי בשוק כמי שאין לו מאותו המין. ורשב"ג אמר מכיון שיש לו מאותו המין כמי שאותו המין מצוי בשוק. א"ר זעירה לא אתייא אלא כרבי חנינא דאמר עולין היינו עם רבי לחמת גרר. והיה אומר לנו בררו לכם חלוקי אבנים ואתם מותרין לטלטלם למחר. א"ר יוסה שנייא היא הכא שהוא ככסא:הלכה במתני' חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלים אותן כופין את הסל לפני

187

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 מתני' אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה אינו אוכל בתרומה אם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל: גמ' אלו ציצין המעכבין את המילה. ר' אבינא בשם ר' ירמיה בחופה רוב גובהה של עטרה. רבי יוסה בן חנינא אומר בחופה רוב גובה עטרה. רבי טביי בשם שמואל בודקין אותו בשעה שמתקשה: מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. תני וענוש כרת. ר' אחא בשם ר' אבהו הדא דתימר בשאין בו כדי למרק. אבל אם יש בו כדי למרק ממרק ואינו חושש. תני [דף צ עמוד ב]

188

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ב

 רבי שמעון בן לקיש אומר הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן לא עוד היא משום שבועת תקנה: תני הראשונים נופלים לתיקלין חדתין והשניים נופלים לתיקלין עתיקין. אלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס בי ר' חייא (חנינא) ור' אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר תחילה וחרנה אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחילה:הלכה ב[דף ח עמוד ב] מתני' הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה התרומה מעל השוקל שקלו מן ההקדש ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה מעל ממעשר שני

189

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ד

 אין לך מעכב את הקרבן אלא הכיור והכן בלבד ולא כן א"ר אליעזר ור' יוסי בן חנינה תריהון אמרין כל הן דכתיב נכח מעכב צלע אינו מעכב ואמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן ואפילו צלע מעכב ואמר ר' אילא בשם ר' שמואל בר נחמן ואפי' שימה מעכב א"ר חנינא כאן בעבודות שבפנים כאן בעבודות שבחוץ אמר רבי חנינא שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב (ס"א כסף) היו מוציאין בה שהיה כבשה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו אלא סותרו ובונה אותו משלו התיב רבי עולא קומי רבי מנא

190

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ה

 היו באין לידי חולי המעים והוה ידע האי דין חמר טב למעייא והאי דין חמר סמם למעייא: נחוניא חופר שיחין: שהיה חופר שיחין ומערות והוה ידע האי דין כיף מקורר מיא והאי דין כיף אית ביה שרברובי ועד היכין שרברובותיה מטייה אמר ר' אליעזר (אחא) ומת בנו בצמא אמר רבי חנינא מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרון בני מעויי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה א"ר אחא כתיב [תהילים נ ג] וסביביו [דף כב עמוד א] נשערה מאוד מדקדק עמהן כחוט השערה א"ר יוסי (בר אבין) לא מטעם הזה אלא מן מה דכתיב [תהילים פט ח] ונורא הוא על כל סביביו מוראו

1234567891011121314151617181920