חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ד

 עד יתפני תענית' מנהג. יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג. א"ר זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג. שבו פסקה אבן שתייה מה טעם [תהילים יא ג] כי השתות יהרסון. א"ר חיננא כל הדברים מנהג. אעין דשיטין הוו במגדל צבעייה אתון ושאלון לר' חנינא חבריהון דרבנן מהו מיעבד בהן עבודה אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. ר"א בשם ר' אבון כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה בו באיסור נשאל והן מתירין לו וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור נשאל אין

162

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ה

 בשניהם מלמד דבר שאינו שוה בשניהן אינו מלמד. זבח מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה וחייבין עליה בחוץ יצא המקבל והמהלך שאין חייבין עליהן בחוץ יצאו הקטר אימורים שאינן מעכבות את הכפרה. תמן תנינן בש"א שאור כזית חמץ בכותבת ובה"א זה וזה בכזית. רבי זריקן בשם רבי יוסה בן חנינא לא שנו אלא לביעורו אבל לאכילה כזית רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם ר' מנא עם רבי חזקיה א"ל מנן שמע ר' הדא מילתה. א"ל מן רבי אבהו א"ל ואנן אמרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית. שחטו על חמץ

163

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ב

 הנפח אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אלו י"א יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה אלא בעיבורה שהוסיפו לה חכמים שלשים יום ועיברוה. ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן לעיבור הולכין אחר המינוי לבית הוועד הולכין אחר הרגיל והוא שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו כגון ר' חנינא פתח ר"י ורשב"ל חתמין. ר' בא בר זבדא פתח ר' חייא ור' יסא ור' אימי חתמון. ר' חגיי פתח ר' יונה ור' יוסי חתמין. כהנא איתמני קדמיי מן ר' יעקב בר אחא עאל ר' יעקב בר אחא קדמיי מיניה לעיבורא. אמר הכין מרה דשמועתא לא מקיים לה. רבי חייה

164

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק א

 ושני איפרכין מלכו של זה גדול ממלכו של זה ואיפרכו של זה מאיפרכו של זה. ואין איפרכו של זה גדול ממלכו של זה. שמואל אמר לשני מלכים ושני שגריריהן מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה משל זה. ואין שגרירו של זה גדול ממלכו של זה. רבי חנינא בשם רב אחא בר אחווא מלך ורב חיליה וארקבטא וריש גלותא. א"ר לעזר בי רבי יוסי קומי ר' יוסי מתניתא אמרה שאינן זה למעלה מזה. אם השאת שכהה מן הכהה שלה טהור יש לה מראה שני. בהרת שכהה מן הכהה שלה טמא לא כל שכן שיהא לה מראה שני

165

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק ז

 אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי ישבע בעל הבית נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את המעות אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך ישבע השולחני רבי יהודה אומר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שהוא נוטל את דינרו: גמ' רבי חנינא אמר במחלוקת. אמר רבי [דף לז עמוד ב] יודה אימתי בזמן שהיתה הקופה מונחת בין שניהן אבל אם היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן עוד היא במחלוקת. הדא דתימר באכסנאי אבל בבן עיר דרכו ליתן איסר עד שלא יטול דינרו:הלכה זמתני' כשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תיפרע

166

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק א

 מן הבור עשרים וחמש אמה ותני [דף ב עמוד א] עליה בין מלמעלן בין מלמטן או נימר בין שהאילן למעלן והבור מלמטן בין שהאילן והבור מלמטן והתני אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ודרך השרשים לעלות מלמעלן אמר רבי חנינא לא מפני השרשים אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של בור אתא עובדא קומי רבי יסא דבי רבי בון אמר יחידי הוא ולא סמכון עליו דתני עלה ר"ש אומר כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן:הלכה גמתני' אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו

167

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ב

 ונפסלו מאוכל מותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית התימרות שלהן אסור בשביעית מרביצין בעפר לבן דברי ר"ש ראב"י אוסר ממרסין באורז בשביעית דברי ר"ש אבל לא מכסחין: גמ' למה לי הוקשו אפי' לא הוקשו מכיון שהוקשו נעשו כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין כיצד הוא בודק רבי יוסי בן חנינא אומר עוקצו אם נתאחה אסור ואם לאו מותר רבי יונה בוצרייא אמר קרמולין פטורין מן המעשר הדא דתימר עד שלא עשו דילועין אבל אם עשו דילועין כירק הן מאן הורי כן רבי יוסי באילין עלי קולקסייא שאסור לגמות בהן מים מפני שהצבאים אוכלין אותן. מרבצין בעפר לבן [דף ו

168

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ג

 טפחים כדי מקום א"ר יוסי מתני' אמרה כן ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכין שהן שנים עשר טפח ולמה תנינן נדבכין למדת הדין ר"ח בר בא שאל אינון שיעורין כאינון שיעוריא רבי חזקיה בר יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אילין שיעורייא כאינון שיעורייא הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים פחות מכאן מחצב וכא את אמר הכין מה אנן קיימין אם כשהיו ב' נדבכין ניתני שמונה טפחים אם כשהיו ג' ניתני שנים עשר טפחים א"ר יוסי צא חצי טפח לסיתות מכאן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה נמצא

169

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד

 מיכל בשר דנבלה א"ל מהן מודע לך דאילו אכלת הוינא קטיל לך או יהודיי יהודיי או ארמאי ארמאי אמר ר' מנא אילו הוה ר' אבא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן מיכל הוה: טייבה ומת בנו מהו שיהא מותר לזורעה ר' יעקב בר אחא ר' אימי בשם רבי יוסי בי ר' חנינא טייבה ומת בנו מותר לזורעה טייבה ומכרה אסור לזורעה עבר וזרעה מותר שלא גזרו אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו טייבה בזמן הזה מהו רבי ירמיה סבר מימר שרי אמר ר' יוסי ולא שמיע רבי ירמיה שהוא לוקה לא שמיע שהוא פסול מן העדות חזר ואמר אין דהוא

170

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ה

 פנחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין [דף טו עמוד ב] מה נפק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור אין תימר במקום שזורעין ולא אוכלין ראו אותו לוקח מן הסרקי מותר רבי יוסי בר חנינא בעי על כל פרקא איתאמרת או על הדה הלכתא איתאמרת רבנן דקיסרין בשם רבי יודא בר סוטס מן מה דלא תנינן בגיטין אלא הדא הלכתא הדא אמרה על הדא הלכתא אתאמרת תמן תנינן נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו ותני עלה לא בוררין ולא טוחנין ולא

1234567891011121314151617181920