חנינא

חנינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9908 מקורות עבור חנינא. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 אינון דקיקין:הלכה ומתני' אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת: גמ' תני בשם ר' יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו מה ביניהון ר' חסדי אומר לחדד ראשו של שפוד ביניהון ר' חנינא בריה דר' אבהו הוציא אש מהאבנים ביניהון תני רבי יהודה בר פזי דברזילה הוא הדבר מהו הוא הדבר לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר אי להוציא אש מן האבנים הוא הדבר לית לך אלא כהדא אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גב חברתה א"ר חסדי דר' יודא היא דמר ר' יודא

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ד

 פרשת יהוידע כ"ג:הלכה ומתני' המפטיר בנביא הוא פורס את שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו: גמ' לא צורכה דילא הפורש את שמע הוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו רבי יוסי בן חנינא אמר כדי לזרזו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו והא תנינן קטן לא יפרוש את שמע אמר רבי יודן כאן בשהביא שתי שערות וכאן בשלא הביא שתי שערות:הלכה זמתני' קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו פוחח

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 בשיש שם הערמה באבל מותר בשאין שם הערמה רב חייה בר אשי בשם רב הל' כדברי מי שהוא מיקל כאן וכאן. ר"ש בר אבא בשם ריב"ל הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות אבל רב אמר שפם כנטילת צפרנים בכל דבר. א"ר ירמיה ובלבד בנוטות. ר' יצחק בר נחמן בשם רבי חנינא זוג בא לפני רבי בשפם ובנטילת צפרנים והתיר להם רבי. ר' סימון בשם ר' חנינה שני זוגות היו אחד מעמתן ואחד מידד עלה אחד בשפם ואחד בנטילת צפרנים והתיר להן ר'. כהדא ר' שמואל בר אבא דמכת אחתיה והוה יתיב מצמי טפרויי. סלק ר' לעזר לגביה ולא כסיתון סלק

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק א

 שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה: מתני' דרבי יודה [היא] דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור ורבי יודה מחייב. א"ר אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינא והוא שהחמיץ. אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר. אמר רבי לעזר לא קנה מעשר. א"ר יוסי בקדמייתא הוינן מרין הלוקח בהמה לבשר תאוה על כרחו [דף ה עמוד ב] נתפס השם לשלמים ולא הוינן אמרין כלום מן הדא דאמר רבי לעזר לא

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ב

 בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה. [דף ט עמוד א] אית דבעי משמע מן הדא [דברים יב יז] לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך. תירושך זה היין ויצהרך זו סיכה והתורה קראה אותה אכילה. ואינו מחוור אין תימר מחוור הוא ילקה עליו חוץ לחומה. אמר רבי יוסי בן חנינא אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא. מניין שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית ציבור בסיכה שהיא של

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ג

 שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום ככר בפונדיון לכשילקוט ירקות השדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו דמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית. מה בין האומר לקט לי מה בין האומר לקט לי בו. רבי אבין בשם רבי יוסי בן חנינא מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני. מה בין האומר הלויני מה בין האומר השאילני. רבי זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא. פיתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יונתן עוד היא מהלכות של עימעום. אמר

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ד

 ופדה לי שלוחו הוא. צא ופדה לך שלו הן. אלא כי נן קיימין כשאמר לו פדה לי משלך פדה לך משלי. ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי אינו מוסיף חומש. א"ר יוחנן כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש. ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' חנינא טעמא דר' יוחנן [ויקרא כז לא] ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסיף עליו. כדי שיהא הוא ופדיונו משלו. מה נן קיימין אם בגדולה זכת בסימנים אם בקטנה קטן זכה. א"ר יודן בר שלום קומי רבי יוסי תפתר כמאן דאמר הקטן תורם. א"ל ואפילו כמ"ד הקטן תורם קטן זכה.

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ה

 הבשר. רבי יוסטי בר שונם בעי קומי רבי מנא ולא נמצא מטמא טהרות למפרע. א"ל מוטב שיתקלקלו בו לשעה ואל יתקלקלו בו לעולם: חברייא אמרי יאות אמר רבן שמעון בן גמליאל וקשיא על דרבנין. לא ביום הוא מציין ולא בלילה הוא גונב. אמר לון רבי מנא מביום כיי דאמר רבי חנינא [איוב כד טז] חתר בחושך בתים יומם חתמו למו לא ראו אור. מיומם חתמו למו כך היו אנשי דור המבול עושין היו רושמין באפכולסמין ובאין וגונבים בלילה. כך דרשה רבי חנינא בציפורין. איתעביד תלת מאה חתירין בתים: [דף כט עמוד א] ויציין אם מצויין הוא היאך נקרא הוא צנוע.

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק א

 אבטיח. אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה מעי אבטיח לזריעה. אם את אומר כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת: כל האדומין משיאדימו. מיישא תני רימון שניקרה בו אפי' פרידה אחת כולה [דף ג עמוד א] חיבור למעשר. אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי כולו חיבור למעשרות. אמר רבי חנינא פשטו הוא לן כל אותה הגפן כל אותו המין. חזרו ופשטו לו כל אותה הרוח. רבי יוסי בי רבי בון אומר כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול גדול ועשאו קטן אחד ועשאו שנים שנים ועשאו אחד. שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה. אף

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ב

 רבי אבין האומר לחבירו אני מעשר על ידך אינו צריך לעמוד עמו. תמן תנינן נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב. אמר רבי לעזר וצריך לעמוד עמו. והכא את אמר הכין. אמר רבי חייה בר אדא כאן בגדול כאן בקטן. רבי חנניה בשם רבי חנינא אפילו תימר כאן וכאן בגדול כאן וכאן בקטן תמן באומר לו אני מערב על ידך ברם הכא באומר לו עשר על ידי. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא באומר לו אני (מעשר) [מערב] על ידך שאינו צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא

1234567891011121314151617181920