חלה

חלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 15609 מקורות עבור חלה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

רות רבה (לרנר) פרשה ה

 ליה, לעביד וליתן דמים, מה צריכה ליה? אין תימר ליעביד אבל לא וליתן דמים, עד כדין צריכא ליה. ואי זו מהן ליעביד, של עדשים ושל שעורים? של עדשים אוכל אדם, ושל שעורים אוכל בהמה, של עדשים אין העומר מתקרב מהם, ושל שעורים העומר מתקרב מהם, של עדשים אין מפרישים מהם חלה, ומן השעורים מפרישים. ורבנן אמרי, שדה אחת היתה ושתי שנים היו. והלא נלמד משל אשתקד? שאין למדין מעשה ממעשה.ויתאוה דוד ויאמר [מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער] (ש"ב =שמואל ב'= כג: טו) ר' חייא רבא אמר, הלכה נצרכה לו. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה הפלשתי' (שם /שמואל

192

רות רבה (לרנר) פרשה ו

 שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יגע על אחת כמה וכמה. אמ' אם כן לא מתן שכרן לצדיקים ולא תחית המתים. ויש אומ': על ידי שהיתה אמו מעוברת בו ועברה על בתי ע"ז והריחה ונתנו לה מאותה המין ואכלה והיה מפעפע בכריסה כריסה של חכינא.לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה. אתון אמרי ליה לר' מאיר, אלישע רבך חולה. אזל לגביה. אמ' ליה, חזור בך. אמ' ליה, ועד כדון מקבלין? אמ' ליה, ולא כת' תשב אנוש עד דכא (תהלים צ: ג) עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת. והיה ר' מאיר שמח ואומ', דומה לי

193

אסתר רבה (וילנא) פרשה ג

 מן הגת חדש, וכ"כ למה כדי שיתחללו מעיו הה"ד (חבקוק ב') למען הביט על מעוריהם, אמר ר' חנינא בר יצחק יקר עצמך ויקר אבותיך לא נכנסתם למלכות אלא ע"י שכיבד זקנך לזקנו הה"ד (ישעיה ל"ט) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, אמרו מרודך בלאדן עובד לחמה היה והיה רגיל לאכול בשש שעות וישן עד תשעה שעות ואותו היום שחזר גלגל חמה לאחוריו בימי חזקיהו ישן עד תשעה שעות ועמד בד' שעות וכיון שנעור משנתו בקש להרוג את כל עבדיו אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה אמרו

194

קהלת רבה (וילנא) פרשה ב

 לא מנעתי את לבי מכל שמחה זו שמחת העושר, כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי, מאן דאמר קודיה מאן דאמר קשרתיה, ד"א וכל אשר שאלו עיני בנשים, לא אצלתי מהם, לא מנעתי את לבי מכל שמחה זו שמחת הנשים, כי לבי שמח מכל עמלי זו הפרשת חלה ומאן דאמר זו הפרשת נסכים.א (יא) ופניתי אני לראות חכמה, ופניתי, ופיניתי כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו, לראות חכמה והוללות וסכלות, ר' חנינא בר פפא ור' סימון, ר' חנינא בר פפא אומר הוללות זו הוללה של מלכות, וסכלות זו הטרחות,

195

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז

 אמר, מה הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יודע ויגע בתורה עאכ"ו, אמר א"כ לא מתן שכר לצדיקים ולא תחיית המתים, ויש אומרים על ידי שכשהיתה אמו מעוברת בו עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה ונתנו לה מאותו המין ואכלה והיה מפעפע בכריסה כאריסה של חכינה, לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה אתון אמרין לר"מ אלישע חולה אזל לגביה א"ל חזור בך אמר ליה ועד כדון מקבלין א"ל ולא כתיב (תהלים צ') תשב אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש, באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת, והיה ר' מאיר שמח ואומר דומה שמתוך תשובה נסתלק ר', וכיון

196

קהלת רבה (וילנא) פרשה ט

 דר' אחא בשעה שהתינוקות נפטרין מבית רבן בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך נתקבל הבל פיכם לפני כריח ניחוח, ובשעה שישראל נפטרין מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך כבר נשמעה תפלתכם לפני כריח ניחוח, ד"א לך אכול בשמחה לחמך זו פרשת חלה, ושתה בלב טוב יינך זו פרשת נסכים, כי כבר רצה האלהים את מעשיך זו הכנסת ישראל לארץ שנאמר (במדבר ט"ו) כי תבאו אל ארץ, ר' עזריה בשם ר' יהודה בר סימון פתר קרייה באברהם אבינו, כשאמר לו הקב"ה (בראשית כ"ב) קח נא את בנך את יחידך ביום הראשון לא

197

מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה א

 הכתוב להכריז עליו ועל אשתו ועל בניו, לפי שהיו מעכבין זה (על) [את] זה, מצרות עין שהיה בכולן, [בזמן] שהבעל רוצה והאשה אינה רוצית, או האשה רוצית והבנים אינם רוצים מה שיעשו מצוה, אע"פ שאין כולן רוצין המצוה לעשות מצות דגזירה מסתלקת, אבל בזמן שאין אחד מעכב על חבירו, הגזירה חלה עליהן. בד' מקומות כתיב עושה צדקה ומשפט, ללמדך שאין עושה אלא מי שרגיל לעשות פעמים הרבה, וכן הוא אומר רודף צדקה וחסד ימצא חיים (משלי כ"א כ"א).ושם שני בניו וגו'. אמר רבי יוחנן צריך אתה לחוש לשם מחלון [שהוא] לשון מחילה, נזדווגה לו רות המואביה. שהיתה רותחת מן

198

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ז

 אצל בתי ע"ז והיתה מריחה מאותו המין, ולא היתה יכולה לסבול, עד שנתנו לה מאותו המין ואכלה, והיה מפעפע במעיה. ויש אומרים לשונו של ר' יהודה הנחתום ראה בפי כלב, אמר פה שהוציא דברים טובים כנתינתן מסיני ילחך בעפר בשוק, דומה שאין תחיית המתים, ואין מתן שכר לצדיקים, לאחר ימים חלה אחר, ואמרין לר' מאיר רבך חולה, אזיל לגביה אמר ליה רבי חזו רבך, א"ל וכי כדו מקבלין א"ל אין הכי נמי, דהא כתיב תשב אנוש עד דכא (תהלים צ' ג'), עד דכדוכה של נפש, באותה שעה זלגו עיניו דמעות שמח רבי מאיר, אמר דומה לי שמתוך תשובה נסתלק רבי,

199

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יד - שמעו

 ח). ר' אבין ר' חייא בשם ר' יוחנן כת' בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים (שה"ש =שיר השירים= א: ו), מי גרם לי שאהא נוטרה את הכרמים, על שם שכרמי שלי לא נטרתי (שם /שיר השירים א'/). מי גרם לי שאהא מפרשת שתי חלות בסוריא, על שלא הפרשתי חלה אחת כתיקונה בארץ ישר'. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי שאהא משמרת שני ימים טובים בסוריא, על שלא שמרתי יום טוב אחד כתיקונו בארץ ישר'. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחד. ר'

200

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כ - רני עקרה

 אפילו לשם בנה, אולי יחנן י"י צבאות שארית יוסף (עמוס ה: טו). ולשם בן בנה, הבן יקיר לי אפרים (ירמיה לא: יט).[ג] לא ילדה (ישעיה נד: א). א"ר לוי כל מקום שנ' אין לה, הוה לה, שאר קוטעה דכוות ענייה.[ד] פצחי רינה וצהלי לא חלה (ישעיה שם /נ"ד/). בעשרה לשונות נקראת שמחה, גילה, שמחה, שישה, עליסה, עליצה, פיצחה, רינה, צהלה, חדווה, הרעה. ואית דמפקין הרעה ומעלין דיצה, ולפניו תדוץ דאבה (איוב מא: יד), מקרטעה כהדה חפיתא.[ה] כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר י"י (ישעיה נד: א). א"ר אבא בר כהנא כת' ומדברך נאוה (שה"ש =שיר השירים=

1234567891011121314151617181920