חלה

חלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 15609 מקורות עבור חלה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא עא

 על מום קבוע אמרת קל וחומר הוא ומה בכור שאין נוהג בכל הוולדות ויוצא לחולין שלא בפידיון אין נשחט אלא על מום קבוע קדשים שהם נוהגים בכל הוולדות ואין יוצאים לחולין אלא בפידיון אינו דין שלא יהו נשחטים אלא על מום קבוע לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם וקדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתם מרחם ואין קדושה חלה עליהם על בעל מום קבוע תלמוד לומר אשר נתן לך בכל שעריך, שעריך שעריך לגזירה שוה מה +דברים טו כב+ שעריך האמור להלן אין נשחט אלא על מום קבוע אף שעריך האמור כאן אין נשחט אלא

142

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קיח

 תלמוד לומר +שמות כא ב+ שש שנים יעבוד מי לחשך להביא את הבן ולהוציא את היורש מביא אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה ומוציא אני את היורש שלא קם תחת האב ליעידה ולשדה אחוזה. ברח וחזר מנין שמשלם לו שניו תלמוד לומר שש שנים יעבוד, חלה ונתרפה יכול יחזיר לו שכר בטלתו תלמוד לומר +שמות כא ב+ יצא לחפשי חנם סליק פיסקא

143

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קכא

 מיכן אתה אומר היה הוא אוהב את רבו ורבו אין אוהבו היה הוא אהוב על רבו והוא אין אוהב את רבו הרי זה אין נרצע שנאמר כי אהבך, לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אין נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך. כי טוב לו עמך, הא אם חלה הוא או רבו הרי זה אין נרצע סליק פיסקא

144

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קכד

 מלמד שהבכור אסור בגזה ועבודה אין לי אלא בכור שאר כל הקדשים מנין ודין הוא ומה הבכור שאין נוהג בכל הולדות יוצא לחולין שלא בפדיון ואסור בגזה ועבודה קדשים שנוהגים בכל הולדות ואין יוצאים לחולין אלא בפדיון אינו דין שיהו אסורים בגזה ועבודה לא אם אמרת בבכור שקדושתו מרחם וקדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתם מרחם ואין קדושה חלה עליהם על בעל מום קבוע מנין תלמוד לומר בקרך וצאנך תקדיש ולא תעבוד ולא תגוז. תקדיש לה' אלהיך, רבי ישמעאל אומר כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר +ויקרא כז כו+ לא יקדיש [אי איפשר לומר

145

ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא שג

 לפני ה' אלהיך, זה וידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית, זה מעשר שני ונטע רבעי. וגם נתתיו ללוי, זה מעשר לוי, וגם נתתיו, זה תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה, זה מעשר עני לקט שכחה ופאה אף על פי שאין מעכבים את הוידוי. מן הבית, זו חלה. דבר אחר מן הבית, כיון שהפרשתו מן הבית אין את נזקק לו לכל דבר. ככל מצותך, שאם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום. אשר צויתני, לא נתתיו למי שאינו ראוי לו. לא עברתי ממצותיך, לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן

146

מדרש תנאים לדברים פרק ו

 אל אלישע וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היא אלא מכאן לתלמידים שהן קרואים בנים]+ כיוצא בו (שם ז') וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד: וכן את מוצא בחזקיה שלימד תורה לישראל וקראן בנים שנ' (מ"ב ב' י"ב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי ואומ' (שם י"ג י"ד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו: ויאמר אבי אבי: ודברת בם ולא בתפלה: ודברת בם יש לך רשות לדבר בם ולא בדברים אחרים: ודברת בם עשה אותם קבע: ודברת בם עשם עיקר ואל תעשם טפלה שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם שלא תערבם עם דברים אחרים כפלוני שמא תאמר למדת

147

מדרש תנאים לדברים פרק יא

 הארץ ואומ' (מש' ט"ו ג') בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים ומה ת"ל והיו עיני ולבי שם כויכול שאין עיניו ולבו אלא שם: כיוצא בו אתה אומר (תה' כ"ט ח') קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש מה ת"ל זה ביותר: דורש אותה אותה ניתנה לדרישה להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות או אף שאר ארצות ניתנו לדרישה ת"ל אותה אותה ניתנה לדרישה ולא ניתנו שאר ארצות לדרישה: ד"א דורש אותה מגיד שניתנה לישראל בשכר דרישה וה"א (דב' י"א י"ט) ולמדתם או' את בני' לד' בם ואומ' (שם כ"א) למען ירבו ימ' וימ' בנ' על האד' ואומ' (תה' ק"ה

148

מדרש תנאים לדברים פרק יב

 קבוע אמרת קל וחומר הוא ומה הבכור שאינו נוהג בכל הולדות ויוצא לחולין שלא בפדיון אינו נשחט אלא על מום קבוע קדשים שהן נוהגין בכל הולדות ואינן יוצאין לחולין אלא בפדיון אינו דין שלא יהו נשחטין אלא על מום קבוע לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם אמו ואין קדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתן מרחם וקדושה חלה עליהן על בעל מום קבוע תלמוד לומר שעריך שעריך לגזירה שוה מה שעריך האמ' להלן (טו כב) אין נשחט אלא על מום קבוע אף שעריך האמ' כאן אינו נשחט אלא על מום קבוע: הטמא והטהור יאכלנו טמא

149

מדרש תנאים לדברים פרק טו

 בלן ספר טבח נחתום ר' יוסי אומר אם היתה מלאכתו כן מקודם מותר: ועבדך שש שנים אף את הבן יכול אף את היורש ת"ל ועבדך ולא את היורש שהבן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחזה מה שאין כן ביורש: ועבדך שש שנים ברח וחזר מנ' שחייב להשלים ת"ל שש שנים: חלה ונתרפא יכול יחזיר לו שכר בטילתו ת"ל (שמות כא ב) יצא לחפשי חנם: ובשנה השביעית שביעית למכירה אתה אומר שביעית למכירה או שביעית לשמטה ת"ל שש שנים הוי אומר זו שביעית למכירה (אמר ר' שמואל אמר הקב"ה כשם שבראתי עולמי לששה ונחתי בשביעי כך כשתקנה עבד עברי שש שנים

150

מדרש תנאים לדברים פרק יח

 הכת' מדבר מלמד שאין תורמין אותה אלא מן המובחר שנ' ראשית ר' ישמעאל אומר מנ' אתה אומר למקדיש ערימתו עד שלא מירח פטור מן המעשרות או יכול משמירה ת"ל ראשית דגנך תיר' ויצה' תתן לו: ר' עקיבה אומר מנ' אתה אומ' שאם רצה אדם לעשות כל גרנו תרומה וכל עיסתו חלה שהוא רשאי ובלבד שישייר מקצת [ת"ל ראשית] דגנך ולא דגן גוי (מיכן אמ' פירות הגוי שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתן ביד הגוי ומירחן הגוי פטורין מכלום): דגנך תיר' ויצ' כעין דגן תירוש ויצהר מה דגן תירוש ויצהר מאכל אדם וגידוליו מן הארץ ויש לו בעלים שנ'

1234567891011121314151617181920