חירם

חירם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 249 מקורות עבור חירם. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק כב

 מלאכים וכו', נסים שעשה הקב"ה לירמיהו בבור, יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וגו'. על אחאב וצדקיה שקלם מלך אשור עם יהושע בן יהוצדק ויהושע ניצל וכו', הם ד':יחזקאל והתוית תו וגו' אמר לחירם מלך צור וגו', הביא הקב"ה רוח בציצת ראשו והעלהו אצל חירם וכו'. הנבא בהרוגים האלה וגו', העצמות היבשות שהחיה יחזקאל באו עצמות וטפחו לו על פניו אמר אתוהי כמה רברבין בא מלאך וסטרו על פיו, הם ד'.תרי עשר שמש ירח עמד זבולה וגו', אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירים וכו'. נסים שנעשו ליונה בים

192

של"ה פרשת כי תצא תורה אור

 ומלך ושלט על המזיקין, ואשמדאי יוכיח, ועובדא דמלכת שבא דאיתא בתרגום שני של מגלת אסתר (א, ג ד"ה בשנת), ששלח לומר לה, אם לא תכנעי תחתי אשלח לך שדין ורוחין ולילין שיהרגו אותך על מטתך וכו', וכן מאי דאיתא בזהר (ח"ג דף ס"א ע"א) ששלח שלמה שד אחד ולקח את חירם מעל מטתו והורידו בשבעה מדורין דגיהנם, עד שבא והודה לשלמה, וזהו (מלכים - א ה, כו) 'ויהי שלם בין חירם ובין שלמה', ואז נכנעו. וכשמוע אשות הזמה את שמע שלמה, אז נכנעו ונפלו אפים ארצה, וזהו (שם ג, טז) 'אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך', 'אז תבאנה' ולא מקדמת

193

רמב"ם סדר תפילות המפטיר בנביא

 עד לא יכרת איש ליונדב בן רכב בירמיה. ויקחו לי, ויי' נתן חכמה לשלמה עד ושכנתי בתוך בני ישראל במלכים, ואתה תצוה, הגד את בני ישראל את הבית עד ורציתי אתכם ביחזקאל, כי תשא, ודבר יי' היתה אל אליהו עד וירכב אחאב וילך במלכים, ויקהל, וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר עד ותתם מלאכת במלכים, ואלה פקודי, ויעש חירם עד והפתות לדלתות הבית, ויקרא, עם זו יצרתי לי עד כה אמר יי' מלך ישראל בישעיה, צו את אהרן, עולותיכם ספו על זבחיכם עד באלה חפצתי נאם יי' בירמיהו, ויהי ביום השמיני, ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל עד

194

לחם משנה הלכות מלכים פרק ו

 איירי אפי' בשאר אומות וכן קרא דכריתת ברית משמע דאית ליה דהוי בכל האומות מדכתב סתם אין כורתין ברית לעובדי ע"ז ולא פירש דדוקא בשבעה אומות משמע דלית ליה כסמ"ג וא"כ קשה עליו הראיות שהביא סמ"ג לדבריו מקרא דאולי בקרבי וכו' דאמרו ישראל ליושבי גבעון וכן משלמה שכרת ברית עם חירם מלך צור. ועוד קשה מה שאמר רבינו דקשה לנשיאים מפני שכרתו ברית עמם דלענין כריתת ברית מה לי שיהיו משבעה אומות מה לי שיהיו מארץ רחוקה לדעת רבינו דהכל שוה ואסור לכרות להם ברית. ואולי י"ל לדעת רבינו דלא אסר הכתוב לכרות להם ברית לישראל אלא כשבאים עליהם למלחמה

195

באר יהודה הלכות עבודה זרה פרק י

 עבודה זרה פרק יהלכה א[א] אין כורתין ברית עם העו"ג שנעשה עמהן שלום ויניחו אותן לעבוד הע"ג אלא יחזרו מעבודתן וכו'. והנה הלח"מ בפ"ו מהל' מלכים האריך בזה והביא דעת הסמ"ג ז"ל דהאיסור כריתת ברית אינו רק בז' אומות והביא ראיה משלמה שכרת ברית עם חירם מלך צור וגם מהגבעונים שכרתו עמהן ברית וישראל לא חשו רק אולי בקרבי אתה יושב והאיך אכרות לך ברית משמע דאם היו מארץ רחוקה הוי רשאין לכרות עמהן ברית ע"כ. והנה מהך דחירם כבר תי' התוס' במס' יבמות די"ל דחירם גר תושב היה אבל מהך דהגבעונים ק' טובא. והעלה הלח"מ בשיטת הרמב"ם

196

ביאור חדש מספיק הלכות שבת פרק יא

 כמי שרושמין לסימן שאין זה דבר המתקיים, ע"כ. וע' פסקי התוס' סי' שמ"ח: בששר, הוא שם למין מה ממיני הסממנים, חקקים בששר (יחזקאל כ"ג, י"ד): המשרטט כו' לכתו' וכו'. הזכרתי ברפ"ז, והשעור הוא שכל אלו הדברים הם מפני הכתיבה ושיעור אחד להם, הה"מ: וכן הגבלים, כמ"ש (מלכים א' ה') ובני חירם והגבלים כלומ' פוסלי האבן נותנין חוט של סקרא בסוף מדתם או משרטטין בשרטוט ומשם יפסלו האבן והוא מענין גבול כלומ' ששמים גבול למדת האבן, וכן (יחזקאל כ"ז ט') זקני גבל, וחכמי', שהיו אומני אבן:

197

בן ידיד הלכות עבודה זרה פרק י

 רבינו בפ"א דהל' מלכים כאמור. אלא בליכא מלחמה בינינו כלל איירי שהם מבקשים שנכרות להם ברית וצוותה לנו תורה לא תכרות להם בז' אומות דאפי' ליכא מלחמה בינינו לא תכרות. וזהו השינוי שיש בין ז' אומות לשאר אומות דבשאר אומות אינו כן מידי דהוה בשלמה המלך ע"ה שכרת ברית עם חירם מלך צור ולכן אמרו ישראל לגבעונים אולי בקרבי אתה יושב פי' שאם אתה מז' אומות אף שאתה לא באת להלחם וגם אנחנו לא באנו להלחם אסור לנו לכרות ברית אבל אם אתה משאר אומות כיון דליכא מלחמה מותר לכרות ברית. וכי קאמר רבינו הכא שאין לכרות להם ברית היינו

198

הר המוריה הלכות בית הבחירה פרק א

 עשה כל ידות הכלים של יוה"כ של זהב יעו"ש וכוונתו דפריך שם ונעביד לדידהו ומשני בידות סכינים יעו"ש דמוכח דיש לעשות כל הכלים של זהב אף של מזבח העולה והבן ותמיהני על מש"כ במלכים א' ז' פסוק מ"ה ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האלה אשר עשה חירם למלך שלמה בית ה' נחושת ממורט וכן הוא בדברי הימים ב' ד' פסוק ט"ז ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חירם אביו למלך שלמה לבית ה' נחושת מרוק ע"כ ולמה לא עשה של זהב וכי לא היה ביד שלמה לעשות של זהב ואולי מפני שכתוב

199

מעשי למלך הלכות בית הבחירה פרק א

 ליטול מגוי לסייע לביהכנ"ס מכש"כ דאסור ליטול מנכרי לבנין ביהמ"ק והנה חזינן בדוד הע"ה שקנה הגורן מארונה היבוסי בכסף מלא יען כי הבין דוד הע"ה שחביבה לי' שיהא המקדש נבנה בחלקת שדה שלו דיהא לו חלק במקדש (כמש"כ במנחת חינוך סי' רפ"ד) כן ירד שלמה המלך ע"ה לסוף דעתו של חירם שחביבה לי' שיהא נקרא שמו על עצי ארזים וקרשים ששלח לו אף דשילם לו הנה אפי' בישראל אמרו דלא מהני מסירה לציבור דחיישינן שמא לא ימסור יפה יפה אף דידע הישראל דצריך שיהא בא מן הציבור כש"כ דיש לחוש בנכרי דלא ימסור יפה יפה לכן מסר לו עשרים עיר

200

מקראי קודש הלכות עבודה זרה פרק י

 ברית לשבעה גויים וב' לאוין אחרים שלא נניח עובדי ע"ז ושלא לתת חן ומתנת חנם שם וכאן כתב עובדי ע"ז יעו"ש.ויראה עם מ"ש התוס' ע"ז דף כ' דלמתנת חנם וחן וחניה אין טעם לחלק בין שבעה גוים לשאר אומות וגבי כריתת ברית שלמה המלך ע"ה כרת ברית עם חירם ובגבעונים כתיב בקרבי אתה יושב מורה דלשאר אומות שרי והיינו טעמא דאדיקן בע"ז טפי א"נ בשעת כיבוש קיימי בלא תחיה שלא בשעת כיבוש קיימו בלא תכרות ע"כ. ועם זה אתי שפיר שינוי רבינו במניין המצוות והיינו טעמא שלא השיגו הר"א בהנך וכריתת ברית כבר ביאר במניין המצוות דבשבעה גויים נאמר

1234567891011121314151617181920