חירם

חירם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 249 מקורות עבור חירם. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנג ענין ד

 לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנג ענין דוזכורני כשחל ט"ו בשבט [בא'] בשבת אין אומר' צדקתך צדק באושטריך, אבל במיישטרי אומר' צדקתך כי בחול אומר' תחינה בערב ט"ו בשבט. וכשחל פ' שקלים בויקהל מפטיר לפקודי במלכים ותשלם כל המלאכה, ואינו אומר שום דבר מויעש חירם. וכשחל פ' שקלים כ"ט שבט מפטיר מן הפ' ולא למחר חדש. וכן כשחל פ' שקלים בר"ח מפטיר מן הפרק. וכן מצאתי בא"ח בסי' תרפ"ה על ר"ח ניסן שחל בשבת וז"ל: ומפטיר בשל פרשה. ודרש כל אדם צריך ליזהר לבא למניין לפ' זכור יותר ממקרא מגילה1 כי מצות עשה הוא בסמ"ק לזכור

172

ספר מנהגים דבי מהר"ם סדר חנוכה

 ר"ח אדר בשבת פרשת שקלים וחתונ' יפטיר בן שבע ושוש אשיש עד ישיש עליך והיה מידי חודש אע"ג דאמרינן אין מדלגין מנביא לנביא הכי קיימ' לן משו' דגדול כבוד הבריות ושבת פשוט' נדח' מפני החתן מכל וכל.ואם יש שני שבתות בחנוכ' מפטירי' בראשון רוני ושמחי ובשני ויעש חירם. זה הכלל תמיד כשמ[ו]ציאין ב' ס"ת או ג' מפטירין בדסליק מיני[ה].וכן בפרשיות הבאו' לפני פורים ולאחריו כשחל ר"ח אדר להיות בשבת פרש' שקלים קורין ו' בסדר יומא ולשביעי פרש' ר"ח ולמפטיר פר' שקלים מן כי תשא עד (לנפש) על נפשותיכם ומפטירי' במ[ד]סליק מיני[ה] מן

173

ספר המנהגים (טירנא) חודש טבת

 רני ושמחי. ובשבת שנייה יוצר: אודך כי עניתני, אופן: אומצו בתוקף, מאורה: אשר יצר, זולת: אין מושיע וגואל. וקורין שבעה גברי בענין היום. ובספר תורה שנייה קורין למפטיר בנשיא גמליאל וכו' [ומקצת בהעלותך] עד כן עשה את המנורה, כי יום שמיני הוא זאת חנוכה. ומפטירין (מלכים א' ז, מ) ויעש חירם. וכל סעודות חנוכה סעודת הרשות [הן] דלא קבעו אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה. ומי שהתענה בשבת  (לד)  בחנוכה מחמת חלום,  (לה)  אין צריך להתענות  (לו)  מיד ביום א' בחנוכה אלא אחר חנוכה.  (לז)  אבל התענה [תענית] חלום ביום טוב ראשון הוא יתענה [גם] ביום טוב שני. חתונה ומילה

174

ספר המנהגים (טירנא) מנהג של כל השנה

 חנוכה בשלישית ומפטירין בנרות דזכריה (ד, ב). ור"ח אדר בשבת קורין בג' כי תשא ומפטירין בשקלים בן ז' שנים (מלכים ב' יב, א). ר"ח ניסן בשבת קורין בשלישי החודש הזה ומפטירין בא' לחודש (יחזקאל מח, יח). והשמים כסאי (ישעיה סו, מ) בטלה. כשיש ב' שבתות בחנוכה מפטירין בשבת שניה ויעש חירם (מלכים א' ז, מ). לעולם כשיש ב' סדרות ביחד מפטירין בשנייה חוץ באחרי מות וקדושים שמפטירין בהלא כבני כושיים (עמוס ט, ז) שהוא נרשם לאחרי לפי שהתשפוט (יחזקאל כ, ב) מיירי בתועבות ירושלים ששייך לקדושים. וכשחולקים אחרי וקדושים מפטירין הלא כבני כושיים לאחרי והתשפוט לקדושים כדפירשתי לעיל דאותן תועבות

175

ספר המנהגים (קלויזנר) סימן עו

 שנא' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, והכי אמרינן במסכת סופרים, שאל ר' יצחקה לר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת במה קורין א"ל בענין ויהי ביום כלות משה, ומפטיר בר"ח ושבת והיינו מדי חדש בחדשו וגו'. ואם באו שני שבתות בחנוכה, בראשון מפטירין רני ושמחי, ובשני ויעש חירם, ומזכירין של חנוכה במוסף בין בשבת בין בר"ח. ונופלין לאחר חנוכה מיד.א) וקורין בתורה דר"ח קודם ואח"כ דחנוכה, כדי שמפטירין באחרון בנירות זכריה דסליק מינה, עכ"ל מרדכי פ"ב דשבת.ב) וקורין ר"ח קודם לחנוכה מפני שהוא תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, עכ"ל.ג) ויראה דאנו נוהגין להפטיר

176

ספר מצוות זמניות הלכות חנוכה

 וביום השני קורא ביום השני. וביום השלישי ביום השלישי. וכן בכל יום עד יום השמיני. וביום השמיני מתחיל מן ביום השמיני עד סוף הפרשה. ויסמוך לה מן פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה16). וההפטרה בשבת של חנוכה רני ושמחי. ואם היו שתי שבתות בחנוכה, מפטיר בשבת השניה ויעש חירם17). ומפני שלא נתקנו הלכות במשנה ונתקנו בגמרא במשנת במה מדליקין ופירש אותם רבינו יצחק אלפסי ז"ל בהלכותיו לכן נהגו בני אדם לקרוא בשבת של חנוכה במקום פרק המשנה המורגל לקרוא בשבתות משנת במה מדליקין, וסמכו לה מהלכות חנוכה לרב אלפסי18) ז"ל מתחלתן עד לשנה אחרת קבעום ימים

177

סדר טרוייש סימן ה

 טרוייש סימן ההפטרות: מנהגינו כשחל ר"ח בשבת להפטיר השמים כסאי גם כשהיא בשבת ולמחרתו אף על פי ששיטת הפסוק אינו כן לפי שכתי' ביהונתן ויהי בחדש השני שהיה ר"ח ב' ימים וכשחל ר"ח ביו' א' ולא ביום ז' אז מפטירין ביהונתן. בחנוכה מפטירי' רני ושמחי ובשנייה ויעש חירם מפני זכר המנורה שבה. ויקהל פקודי כשהם חלוקות מפטירין וישלח לויקהל, ויעש חירום לפקודי, וכשהם מחוברים מפטירין ויעש חירום דמיני' קא סליק, ומן תזריע ומצורע מנהג א"ו אבי זצ"ל להפטיר וארבעה אנשים לתזריע, ואיש בא למצורע, טהרת נעמן כנגד טהרת המצורע, כי וארבעה אנשי' לא שייכי כלל למצורע ואף כי ברוב

178

סידור רש"י סימן תמט

 וישראל ביום השלישי כולו, וכן כל שבעת ימי חנוכה, יום ח' ביום השמיני וגו' ויתחיל בהעלתך עד כן עשה את המנורה. וכד מיקלע ראש חדש טבת בשבת דחנוכה שבת קודמת דתדירא ואחריה ראש חדש ומפטיר בחנוכה רני ושמחי עד תשואות חן חן לה, ובשבת שנייה מפטיר במלכים (ז' מ') ויעש חירם עד היא ציון (שם ח' א'), ואי איקלע ראש חדש טבת בחול אין משגיחין בחנוכה [וקורין] תלתא בראש חדש וחד בחנוכה:

179

פירושי סידור התפילה לרוקח [לד] ויברך דוד

 שנברא העולם באברהם ולכך לימד לו הקב"ה ספר יצירה, ולפי שנועץ בו כשברא העולם ואיש עצתו יודיענו220 תרגומו אברהם221. ולמה לא נברא אברהם מראש, כי גלוי לפני הקב"ה שאם יהיה אברהם בתחילה, יהיה עומד בציווי העץ ולא ימות אדם בעולם. ואי אפשר לעולם בלא מיתה מפני שנותיהם, שהרי חירם מפני שחי שנים רבות222 עשה עצמו אלוה223, ועוד שהקב"ה צפה מראש באיזה דור כל צדיק לבראות, אברהם זמנו בימי נמרוד שהשליכו באש, ובאלפים שנה אחר שנברא העולם כן ראוי היה לבראות תחילה, אמר הקב"ה הואיל ולא נברא תחילה בסוף אלפים שנה תהו, כי היו כלא היו כאילו

180

ספר הרוקח הלכות חנוכה סימן רכו

 יום. השביעי קורא בתורה שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. ומפטיר קורא בתורה שלישית פרשת חנוכה ומפטיר בנרות זכריה רני ושמחי עד חן חן לה. ולא של ר"ח ולא שוש אשיש אם יהיה נשואין כי אם רני ושמחי. וכי מקלע בתרי שבתות שבת ראשונה מפטיר בנרות זכריה. שבת שנייה ויעש חירם. ולפיכך מקדימין דראש חדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וממאי דסליק מיניה הקורא בתורה מפטירין לפיכך מפטיר בנרות זכריה רני ושמחי ואין מפטירין השמים כסאי. פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר ר' אם לא היה הספר תורה מבחוץ לא היינו צריכין לקרות החמישי בשל

1234567891011121314151617181920