חירם

חירם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 249 מקורות עבור חירם. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

שפתי כהן דברים פרשת ואתחנן

 ואפר, נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו ונחנו מה, נתתי גדולה לדוד אמר ואנכי תולעת ולא איש, אבל אומות העכו"ם אינם כך, נתתי גדולה לנמרוד אמר הבה נבנה לנו עיר, נתתי גדולה לפרעה אמר מי ה', נתתי גדולה לסנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות וגו', נבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב, חירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי, ולזה אמר לא מרובכם וגו' לא משום ריבוי, והשנית כי מאהבת ה' אתכם, והשלישית ומשומרו את השבועה:או יאמר כי מאהבת ה' ומשומרו את השבועה, לומר תדע שאין הקב"ה חפץ בריבוי, הרי המצרים היו רבים עליכם שאילו לא היו רבים לא היו שולטים

152

תורה תמימה שמות פרשת כי תשא פרק לא

 אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתיב (שם) בדעתו תהומות נבקעוז) [ברכות נ"ה א']:(ו) למטה דן - א"ר יוחנן, מניין שלא ישנה אדם מאומנת אבותיו, שנאמר (מ"א ז') וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור בן אשה אלמנה, הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחושת, ואמר מר, אמיה מדן ואביו מנפתלי וכתיב ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דןח) [ערכין ט"ז ב']:ובלב כל חכם לב - מכאן שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמהט) [ברכות נ"ה א']:(ח) המנרה הטהרה - א"ר שמואל בר נחמני

153

תורה תמימה הערות דברים פרק ז

 ועיין בתוי"ט פ"ג מ"ה דע"ז:יג) ולא כמו באוה"ע שמכיון שעלו לגדולה מיד מרדו בה', כמו נמרוד שאמר הבה נבנה לנו עיר, פרעה אמר מי ה', סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי (מ"ב י"ח), נבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה י"ד), חירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי (יחזקאל כ"ח).וי"ל בטעם הדרשה בכלל דמדייק מ"ש לא מרובכם וגו' דאיך ס"ד שהם עם מרובה מכל העמים דבר שידוע הפכו לכל שהם המעט, וגם אינו מבואר מ"ש כי מאהבת ה' אתכם ולא ביאר סיבת האהבה והול"ל טעם האהבה, וגם ענין החשק שאמר אינו

154

תרגום יונתן שמואל ב פרק ה

 חטאיא וית חיביא רחיקא נפשא דדוד על כן יימרון חטאיא וחיביא לא יעלון לביתא:(ט) ויתיב דוד בחקרא וקרא לה קרתא דדוד ובנא דוד סחור סחור מן מליתא ולגיו:(י) ואזל דוד אזיל וסגי ומימרא דיי אלהא צבאות בסעדיה:(יא) ושלח חירם מלכא דצור אזגדין לות דוד ואעי ארזין ונגרין דאומנין למיקץ אעין ואבנין וארדיכלין דאומנין בבנין כותלין ובנו ביתא לדוד:(יב) וידע דוד ארי אתקניה יי למהוי מלכא על ישראל וארי מנטלא מלכותיה בדיל עמיה ישראל:(יג) ונסיב דוד עוד לחינן ונשין מירושלם בתר דאתא מחברון ואתילידו עוד לדוד בנין ובנן:(יד) ואלין שמהת דאתילידו ליה בירושלם שמוע ושובב

155

תרגום יונתן מלכים א פרק ה

 תושבחתיה אלף וחמש:(יג) ואתנבי על מלכי בית דוד דעתידין למשלט בעלמא הדין ובעלמא דאתי דמשיחא ואתנבי על בעירא ועל עופא ועל ריחשא ועל נוניא:(יד) ואתו מכל עממיא למשמע ית חוכמת שלמה מכל מלכי ארעא דשמעין ית חוכמתיה:(טו) ושלח חירם מלכא דצור ית עבדוהי לות שלמה ארי שמע ארי יתיה משחו למהוי מלכא תחות אבוהי ארי רחימא הוה חירם לדוד כל יומיא:(טז) ושלח שלמה לות חירם למימר:(יז) את ידעת ית דוד אבא ארי לא יכיל למבני ביתא לשמא דיי אלהיה מן קדם עבדי קרבא דאקפוהי עד דמסר יי יתהון תחות פרסת רגלוהי:(יח) וכען אניח יי

156

תרגום יונתן מלכים א פרק ז

 עסר אמין ואבני תמני אמין:(יא) ומלעלא אבנין טבן כמשחת גזית וחפי נסרין דארזא:(יב) ודרתא רבתא סחור סחור תלתא סדרין דאבן טבא וסדרא חד דמריש אעי ארזין ולדרת בית מקדשא דיי גויתא ולאולמא דביתא:(יג) ושלח מלכא שלמה ודבר ית חירם מצור:(יד) בר אתתא ארמלתא הוא משבטא דבית נפתלי ואבוהי גבר צורי אומן בעובדא דנחשא ואתמלי ית חוכמתא וית סוכלתנא וית דעתא למעבד כל עבידא בנחשא ואתא לות מלכא שלמה ועבד ית כל עבדתיה:(טו) וצר ית תרין עמודיא דנחשא תמני עסרי אמין רומיה דעמודא חד וחוט משח תרתין עסרי אמין מקף ליה וכן לעמודא תנינא:(טז) ותרתין

157

תרגום יונתן מלכים א פרק ט

 שבקו ית פולחנא דיי אלההון דאפיק ית אבהתהון מארעא דמצרים ואתקיפו בטעות עממיא וסגידו להון ופלחונון על כן איתי יי עליהון ית כל בישתא הדא:(י) והוה מסוף עשרין שנין די בנא שלמה ית תרין בתיא ית בית מקדשא דיי וית בית מלכא:(יא) חירם מלכא דצור סובר ית שלמה באעי ארזין ובאעי בירון ובדהבא לכל צורכיה בכן יהיב מלכא שלמה לחירם עסרין קרוין בארעא גלילא:(יב) ונפק חירם מצור למסער ית קירויא דיהב ליה שלמה ולא כשרין בעינוהי:(יג) ואמר מה קרויא האלין די יהבת לי אחי וקרא להון ארעא כבול עד יומא הדין:(יד) ושדר חירם למלכא מאה

158

שושנים לדוד מסכת עבודה זרה פרק א

 בכלם, וה"נ לא תכרות ברית לדעת הרמב"ם ז"ל מיירי בכלהו, וכמ"ש בהדיא (בריש פרק י' מהל ע"ז) וז"ל, אין כורתין ברית לעכו"ם כדי שנעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבדם שנאמר לא תכרות להם ברית אלא יחזרו מעבודתה או יהרגו ע"כ. ומה שהביאו התוס' מההיא דשלמה וחירם, י"ל לדעת רבינו דשאני חירם דקבל עליו שבעה מצות, וכדמוכח קראי דשלח לשלמה ברוך ה' היום אשר נתן לדוד בן חכם וכו', הרי שהיה מאמין בהקב"ה ולפיכך הותר לכרות לו ברית, והיה נותן לו מס וכמ"ש הרמב"ם (בהל' מלכים פ"ו), וכ"ש דאשכחן באבות דרבי נתן שמנה תשעה דנכנסו לגן עדן בחייהם וחשיב חד מנייהו

159

תפארת ישראל - יכין מסכת מידות סימני צורת בית המקדש תוב"ב

 בשולחנות ומנורות כפולים, מסתמא לא התכוונו להוסיף על המצוה רק לקשוט בעלמא, ובכה"ג לא שייך בל תוסיף. משא"כ אם היו מוסיפין בערכי לחה"פ דלא שייך קשוט ותכשיט, הו"ל כמתכוון להוסיף. וכ"כ בקו' תוס' ביומא הנ"ל, ובמער איש, אע"ג דליכא לתרוצי דאחרים עשו לו, דשרי כדשרינן בר"ג בר"ה מה"ט. ליתא, דהרי חירם עשאן, והוא ישראל היה משבט נפתלי (מלכים א' ז'). וגם אי"ל נמי דהציורים שבביהמ"ק דפרקים היה, דנמי שרינן התם בר"ה, ג"כ ליתא, דהרי חברם וקבען בכותל יחד. עכ"פ י"ל כיון דלהבין ולהתלמד שרי, כדאמרינן התם בר"ה, א"כ ה"נ כיון דהציורים דמער איש היו להראות אהבת הקב"ה לישראל, ושאר ציורים

160

עלי תמר ברכות פרק ה

 תואר חברות אין עלינו לרעה. יבואר עפ"י הספרי האזינו פיסקא שכ"ב פן ינכרו צרימו בשעת צרתן של ישראל מנכרין אותם ועושים אותם כאילו אין מכירים אותם בעולם וכו' ובשעת טובתם של ישראל או"ה מכחשים להם ועושים אותם כאלו הם אחים וכן עשו אמר ליעקב אחי יהיה לך אשר לך וכן חירם אמר לשלמה מה הערים האלה אשר נתת לי אחי. וכ"ה בפסיקתא שנ"ו ויכחשו אויביך לך בשעת טובתן של ישראל או"ה מכחשים להם ועושים אותם כאלו הם אחים וכו' כלומר שבאמת הם אויבים להם אבל מכחשים ועושים כאלו הם אחים. ומעתה הביאור כאשר אחד מהרומים השונאים להם ברכם בברכה של

1234567891011121314151617181920