חירם

חירם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 249 מקורות עבור חירם. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

רלב"ג מלכים א פרק ה

 והנה רמש הארץ יותר נכבד מהדגי' כי הדגים יעשו ביצה שלמה ויעשו מהם רבוי מופלג לחולשת החום היסודי אשר יצטרך ביצירתם והנה באור אלה הדברים כלם הוא ראוי בספר הצמחי' ובספר ב"ח ושם בארנו הרבה מאלו הדברים:(כא) ויהי כשמוע חירם את דברי שלמה - יתכן שלא אמר זה על אלו הדברים ששלח לו שלמה כי לא היה בהם על מה שישמח מצד החכמה שהיה נראה בהם אלא שנאמר כי כאשר שמע דברי שלמה בחכמ' הנפלאה שהיתה בו לפי מה שספרו לו המגידים שמח מאד והודה לש"י שנתן לדוד בן חכם יושב על כסאו והנה אמר זה להורות על שמרוב אהבתו

142

רלב"ג מלכים א פרק ו

 בקירות הבית שהיו של אבן וכסה אותם בארז ואחר כן צפה אותם זהב:(כג) ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן - הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן והוא ממיני הארזים והוא קד"י בלע"ז או פי"ן ויש ממנו שאינו עושה פירות ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן והנה הכרובים הם בצורת בן אדם מן הקטנים, וזכר שכבר היה עשר אמות כל אחד מהם בקומה ורוחב פרישת כנפיו גם כן עשר אמות והנה היו פני הכרובים האלו מביטים לפני הנכנס שם והכנף השמאלית מהאחד מהם נוגעת לכנף

143

רלב"ג מלכים א פרק ז

 וחצר הגדולה סביב וגו' - ר"ל שהחצר הגדולה אשר בה בית המלך היא מוקפת סביב חומה שלשים טורים אבני גזית וטור כרותות ארזים עליהם וכן היה לחצר בית ה' הפנימית כמו שקד' וכן היה לאולם הבית ר"ל האולם אשר לפני ההיכל והדביר:(יג) וישלח המלך שלמה ויקח את חירם וגו' - זכר שאביו גם כן היה חרש נחשת ולזה היה הבקיאות לו יותר בזאת המלאכה:(טו) ויצר את שני העמודים - ר"ל שהוא עושה צורתם מפני עשותו הדפוס שבו השליך הנחשת אחר שהתיכו:שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד - בספר דברי הימים התבאר שקומת שניהם היתה שלשים וחמש אמות ויחסם /ויחסר/ מזה אם

144

רלב"ג מלכים א פרק ט

 לכם הדבר הזה:(יא) נשא את שלמה - הוא מענין ארוחה ומשאת כטעם אם נשאת נשא לנו או יהיה הרצון בזה שהוא רומם ונשא בזה את שלמה שהעביד עצמו לעשיית מלאכתו:אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל - כבר נזכר בספר ד"ה כי חירם נתן גם כן לשלמה עיירות הושיב בהם את בני ישראל וראוי היה להיות כן כי לא יתכן למלך למעט ארץ ישראל:(יג) ארץ כבול - ר"ל ארץ חול שאינה עושה פירות:(טו) וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה - הרצון בזה כי זה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות כל אלו הבנינים שזכר שבנה שלמה

145

רלב"ג מלכים א פרק יא

 והוא להודיע שראוי למי שישתדל בדבר מה שלא יקצר בהשתדלות ההוא מלבוא בו בסבות היותר נאותות וכ"ש כשיהיה ההשתדלות לעשות דבר לכבוד השם ית' ולזה תמצא כי כשרצה שלמה לבנות בית המקדש והי' מהכרח הבנין ההוא שיהיו לו עצי ארזים גדולים והיה הלבנון אשר הוא יותר נאות לזה לו במלכות חירם מלך צור וגם הצידונים אשר היה חירם מושל עליהם היו היותר בקיאים בכריתת אלו העצים הנה אחרי הודיעו את חירם שהבית שהוא בונה הוא בונה אותו לשם ה' אשר הוא מושל בכל ומשפיל ומכניע כל שונאיו כמו שנזכר בספר ד"ה וכדי שיתרצה יותר בזה הבנין לעזור אותו הנה שלח

146

רמב"ן בראשית פרשת וישלח פרק לו

 דורשי חומרות, כמו שמוזכר במסכת פסחים (שם), ואיננו דברי הכל בגמרא, ולא משמעו של מקרא כלל:(כו) ואלה בני דישן חמדן ואשבן - הוא דישון הבן החמישי לשעיר, כי אין קפידא שיקראנו דישן או דישון, רק כשהם בפסוק אחד להבדיל בין שניהם, וכן ויעש חירום את הכיורות, ויכל חירם (מ"א ז מ). והוצרך הכתוב בכאן לקראו דישן שלא יחשב שהוא דישון בן ענה הנזכר בסמוך ליחס לו תולדות, כי כן יהיה במשמע:(לא) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום - נכתב זה להגיד כי נתקימה בו ברכת יצחק שאמר לו ועל חרבך תחיה (לעיל כז מ), כי גברו על בני שעיר החורי

147

רמב"ן שמות פרשת יתרו פרק יח

 חותנך יתרו בא אליך - שלח לו הדבר באגרת כתוב בה כן, כי השליח לא יאמר אני חותנך, אבל יאמר הנה חותנך יתרו בא אליך. וכן לא יתכן שיאמר לו ככה פה אל פה, כי יאמר הנה באתי אליך, ואין דרך להזכיר שמו אני פלוני, כי בראותו אותו יכירנו, וכמהו ויאמר חירם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה (דהי"ב ב י):(י) אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה - כי עשה עמכם נס גדול שלא הרגו אתכם פרעה ועמו, כי באו בעבורכם עליהם מכות גדולות בארצם. והיה הנס הזה גדול במשה, על כן הזכירו לנכח בכלל, ואמר "אתכם", אתה והעם. ועוד

148

שפתי כהן בראשית פרשת בראשית

 עוד אמר ואוכל לפי שהתשובה נבראת קודם שנברא העולם וכדי להראות כוחה לבריות לזה ואוכל, וכן אמר דוד שהוא סופו של אדם למען תצדק בדברך (תהלים נ"א, ו'). עוד טעם אחר לפי שאדם הראשון היה חכם גדול וראה שהדורות הבאים עושים עצמם אלהות כמו נמרוד וכמו פרעה וכמו נבוכדנצר וכמו חירם מלך צור, לזה אכל כדי שידעו גוים אנוש המה סלה שסופם למות והם ילוד אשה ואינם אלהות ולזה כשקללו הקב"ה לפי שראה שכוונתו לשם שמים, לא קללו אלא אמר ארורה האדמה ואמר לו בעצבון תאכלנה וקוץ ודרדר תצמיח וגו' כי עפר אתה ואל עפר תשוב וגו', כל זה למה

149

שפתי כהן שמות פרשת בשלח

 מי כמוך באלים. במדרש (ילקוט רמז ר"נ) מי כמוך באותם שקורין עצמן אלהות. פרעה קרא עצמו אלוה שנאמר (יחזקאל כ"ט, ג') לי יאורי ואני עשיתיני, סנחריב קרא עצמו אלוה שנאמר (מלכים - ב י"ח, ל"ה) מי בכל אלהי הארצות, נבוכדנצר קרא עצמו אלוה שנאמר (ישעיה י"ד, י"ד) אעלה על במתי עב, חירם קרא עצמו אלוה שנאמר (יחזקאל כ"ח, ב') מושב אלהים ישבתי, כל אלו קראו עצמן אלהות שאין בהם ממש, שנאמר (תהלים קט"ו, ה') פה להם ולא ידברו, לא יהגו בגרונם, אבל הקב"ה אינו כן אלא אמר שני דברים בדיבור אחד, שנאמר (שם ס"ב, י"ב) אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי,

150

שפתי כהן שמות פרשת תרומה

 אבל העכו"ם כשנותן להם איזו מעלה לפי שהם שוגים בהבלי הזמן טח מראות עיניהם וחושבים שיתמידו באותה מעלה, ואינם שמים לב מי הוא שנתנה להם, כי אם היו באים לידי חשבון זה היו מבינים שמי שנתנה להם יכול להסירה מהם, ולזה אמר פרעה הרשע מי ה' אשר אשמע בקולו, וכן חירם אמר מושב אלהים ישבתי, וכן נבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב וגו', לזה בא הרמז כאן ואמה וחצי, לומר שאין גבהות לפני המקום, לזה אמה ולא אמתים וחצי ולא שלם, וכן אמרו ז"ל בענין הכריעות בברכות (ל"ד ב), הדיוט כורע באבות תחילה וסוף והודאה תחילה וסוף, וכהן גדול תחילת

1234567891011121314151617181920