חירם

חירם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 249 מקורות עבור חירם. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

הדר זקנים על התורה בראשית פרשת וישב פרק לח

 ידעת צער גידול בנים וציערת לאביך חייך תשא אשה ותלד ותקבור בניך בחייך ותדע צער בנים:עדולמי. ג' פעמים כתיב בפרשה עדולמי עדולמי העדולמי ועולים בגימ' שלמ"ה המ"לך כלומר עד שלמה המלך תמשך זו האהבה:ושמו חירה. וחירם היה מאותה משפחה וכל המשפחה שבט בני יהודה ולכך היה חירם אוהב שלמה שהיה משבט יהודה:(ג) ויקרא שמו ער. יש במדרש כגיגית הפכו. פי' שהיה רע והפכו לקרותו ער:(ד) ותקרא שמו אונן. כך היה מנהגם היה קורא שם לבנו ראשון. והשני מניח לאשתו לקרא שם כמו שמצינו דגבי ער כתיב ויקרא וגבי אונן כתיב ותקרא שמו:ותקרא שמו שלה. לפי

92

הכתב והקבלה בראשית פרשת נח פרק ט

 לרצון הנרצח ולטובתו אשר גם איש המעולה במדרגה וגם כשהוא מאוהבי הנרצח ידמה כי מצוה הוא עושה להמיתו כדי להשקיטו מצער, ע"ז אמר מיד איש אחיו, שהוא איש, עומד במדרגת מעלות נפשיות, וגם הוא אחד מאוהביו. כי לשון אח תשמש גם על האוהב את חבירו אף שהוא רחוק ממשפחתו, כי חירם קרא לשלמה אחי (מ"א ט' י"ג) ויזהיר קרא בין לשופך דם האדם לשנאתו בין לאהבתו.(יג) קשתי נתתי בענן. רבים ישאלו הלא עינינו רואות שהקשת הוא דבר טבעי, כי מתילד מלהט השמש באויר הלח, וגם אם יושם כלי מים לפני השמש יראה אחורי הכלי כמראה הקשת, והנכון כמ"ש הרנ"ו

93

העמק דבר בראשית פרשת וישב פרק לח

 גם שליחות הגדי לתמר מה לנו לדעת מי הוא השליח, אלא בא ללמדנו דכשם שבעת שהתנוצץ לידת משיח היה ע"י סרסרות אדם גדול ונכבד עד שיהודה התרועע עמו, ועוד יבואר לפנינו מקרא כ"ג שהיה בשליחות הגדי ותשובת חירה נוגע לענין, כך יהיה לאחר זמן, כי בבנין בית דוד המלך הזדקק חירם מלך צור, ובימי המשיח כתיב [ישעיה מ"ט כ"ג] והיו מלכים אמניך:(ב) איש כנעני. לא היתה חשובה כל כך שתהא נקראת בשם, אבל אביה היה אדם חשוב, וכדאי' ברבה שוע בוצינא דאתריה, פי' נר של עירו, וזה היתה הסיבה לענין הפרשה כאשר יבא:ויקחה. בקידושין, כדרך אדם חשוב, ויבא

94

חומת אנך מלכים א פרק ה

 וגם שהיו בדור דעה. ומאחר שכל זה זכה שלמה הע"ה זה מופת חותך שמחל ה' לדוד הע"ה ולא היה עון בידו דח"ו אם היה בו עון לא היה זוכה לבן חכם מופלא מאד כזה והיינו דכתיב בני מחול:וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו ויהי שלום בין חירם וכו'. אמרו בזהר הקדוש ח"ג דף ס"א דחירם עבד גרמיה אלוה ושלמה בחכמתיה אחתיה מדרגא דיליה דשדר ליה חד שידא ואחתיה לשב מדורי גיהנם וכל יומא שלמה מלכא שדר ליה פתקא עד דאהדר ואודי לשלמה והשתא ניחא קראין דחכמתיה גרמא ליה דהוה שלמא ביניה ובין חירם ע"ש באורך. ואפשר לומר כי

95

חומת אנך מלכים א פרק ז

 טעם דהוסיף וי"ו בשמו במ"ש בלקוטי גאוני קמאי כ"י פ' תצא והארכת ימים כי תבנה בית רמז כל אותם שנתעסקו בבנין הבית יאריכו ימים עכ"ל וק"ו לחירם ואמרו בזהר הקדוש וי"ו סימנא דחיי ואפ' דלהכי הוסיף וי"ו בשם חירום לומר דמן השמים הוסיפו לו חיים שכר פעולתו:ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית ה'. אפשר דאגב הודיע הכתוב דבשתים עלתה לו להתכשר במלאכתו אחת היא אשר עשה למלך שלמה שיש לו מזל עליון הפלא ופלא וכל עניניו מוצלחים ומבורכים וזאת שנית בית ה' שקדושת הבית לעזר ולהועיל ושרתה ברכה במעשה ידיו:בככר הירדן יצקם המלך

96

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת כי תשא פרק לא

 לעולם אל יזוח דעתו של אדם עליו שהרי המשכן נעשה בשני שבטים אילו אין לך גדול משבט יהודה ואין לך קטן משבט דן שהוא מן השפחות אמר רק' יבא ויזדווג לו שלא תהא דעתו גסה עליו ואף בית המקדש שלמה מיהודה וחירום מדן ונזדווג לו. תימ' והא כתיב ויקח את חירם מצר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי, ובשאלתות דרב אחאי תירץ בדברי הימים כתיב קרא אחרינ' בן אשה מבנות דן, שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן.(י) ואת בגדי השרד. פי' רש"י בגדי השרד [אין] אלו בגדי כהונה דכתיב מן התכלת והארגמן ותולעת [ה]שני עשו בגדי שרד. ותימ' והא

97

חנוכת התורה ליקוטים מאמרי חז"ל

 וזהו הפירוש סדורין למחול:קצד) איתא בגמרא גדולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו. יש לומר דהפירוש כך הוא על פי מה דאיתא במסכת בבא בתרא פרק הספינה למה נקנסה מיתה על אדם הראשון בשביל שראה הקב"ה שחירם מלך צור עתיד לעמוד ולעשות עצמו אלהי. ואיתא במדרש בשביל ששלח חירם מלך צור ארזים לבית המקדש לכך נחרב וכו'. לפי זה יובן הגמרא הנזכר לעיל כמו ששריפת בית המקדש היה בשביל חירם מלך צור כך מיתת אדם הראשון לא היה רק בשביל מלך צור:קצה) במסכת בבא מציעא פרק הזהב אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו עד לחייו וכו'. וכתבו שם בתוס'

98

מלבי"ם יהושע פרק ט

 ברית בל יעבר איש גבול רעהו להזיק לו בנזקי שכנים, והברית הזה יתהוה בין העמים עצמם בל ירע איש לרעו שכן לשכנו. ב] בין עם לעם הבלתי שכנים, יתהוה כריתת ברית שיעזרו זל"ז נגד הצר הצורר בצבא וגדוד ורכב וסוס, או שיהיה להם חירות לסחור א' בגבול חברו, כברית שבין חירם ושלמה, וברית כזה לא יכרתו העמים עצמם רק המלכים זה עם זה, כי הם דברים נוגעים אל הכלל, וכן ברית כזה לא יהיה בין שתי מדינות הרחוקות זה מזה מקצה הארץ עד קצה הארץ שא"א שיעזרו בעת צר ויסחרו את הארץ. ג] יתהוה כריתת ברית בענין הדת והאמונה, שעם

99

מלבי"ם שמואל ב פרק ה

 מתקבצים, ובנה העיר מן המלוא ולפנים, כי ממנו ולחוץ לא בנה שיהיה פנוי לאסיפת העם (כי לכן הוכיח ירבעם את שלמה שבנה את המלוא, מ"א י"א כ"ז):(י) וילך. מאז נתגדל דוד, בין בהצלחה היה הלוך וגדול, בין באושר הנפשי וה' עמו:(יא) וישלח חירם. אחר שהוכן מלכותו על כלל ישראל, כמו שהיה הציון לזה עיר ציון עיר שחוברה לה יחדיו יהודה ובנימין, ראה כי גם גוי לא ידע יעבדוהו, כי חירם שלח לו מלאכים לכרות עמו ברית ולבנות לו בית:(יב) וידע דוד. מצד הא' שהכין מלכותו בירושלים ידע כי הכינו ה' למלך על ישראל. ומצד הב' ידע כי

100

מלבי"ם שמואל ב פרק ז

 שני תנאים, א] שיהיה להם מלך, ב] שיהיה להם מנוחה מאויביהם, כמ"ש (דברים יב, י - יא) (והיה בהניח ה' לך) [והניח לכם] מכל (אויביך) [אויביכם], והיה המקום אשר יבחר ה' וכו'. והנה דוד חשב שכבר נתקיימו שני התנאים, אם מצד מלכותו שעז"א ויהי כי ישב המלך בביתו, שהבית שבנה לו חירם היה אצלו סימן כי הכינו ה' למלך על ישראל כנ"ל (ה, יב), אם מצד שאז היה להם מנוחה, שעז"א וה' הניח לו מסביב, ולכן:(ב) ויאמר המלך אל נתן. דרש בנביא אם יסכים ה' לזה, ושיודיעהו המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם, וא"ל ראה אנכי יושב וכו', ר"ל

1234567891011121314151617181920