חינה

חינה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 101 מקורות עבור חינה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

שו"ת מהרשד"ם חלק חושן משפט סימן רא

 צריך האדם להרחיק עצמו מלקבל עדות שלא בפני בע"ד וכמה דחקו עצמם למצוא נחת רוח וטעם למה שאמרו שמקבלים עדי צואה ואפ"ה לא עמדו הדברים והטעמים האלו בפני הטור בשם הרא"ש וכ"ת זיל לאידך גיסא דתינח בשא' עדויות השייכים לדיני ממונות אבל דבר השייך בכתובת אשה יש לנו לקבל מטעם חינה שכן מצינו שאמרו חכמים שאעפ"י שאין נזקקין לנכסי יתומים אבל בכתוב' אשה נזקקין וכיון שיצא דין גביית כתובת אשה מכלל שאר דיני ממנו' א"כ היה אפשר לנו לומר כי בנ"ד ה"ה והוא הטעם לזה אני משיב ואומר דלאו בכל מלתא דכתובת אשה אמרינן הכי אלא יש לנו לומר הבו

82

שו"ת מהרשד"ם חלק חושן משפט סימן שז

 עכ"ל הרמב"ם והמ"מ כתב וז"ל והנה אלו הגאונים פוסקים כלישנא קמא דגמ' דאמר משום מזוני וכרבינ' דהוא סביר הכי ומכאן יצא להם שכל זמן שאין הנכסים עודפי' על הכתובה כיון שאין זכות ליתומי' וכ"ש לדבריה' שאין נזקקין לגרושה כו' עד והרב רבנו חולק עליה' וזהו שכתב למעלה שנזקקין לגרושה מטעם חינה וכדברי מרימר ולזה נתכוון ולא חשו לחן האשה כלו' שהגאונים האלו לא כוונו פסק ההלכ' בשלא חשו לחן האשה ודעתו לחוש וכמ"ש למעלה וזה דעת האחרונים וכ"כ הר"א בהשגות ועיקר עכ"ל המ"מ ונר' בפי' ג"כ שכן דעת הרי"ף בפ' אלמנה נזונות /נזונית/ דחיישי' לחינה ומגבינן לה כתובה לאלמנה וא"כ

83

שו"ת מהרש"ל סימן לג

 א"כ אין ממשות כלל בכל עדותין ואין שייך לומר כאן דפלגינן עדות ולומר נהי דאינה נאסרת מ"מ הפסידה כתובתה דלעניין ממון לא בעי דרישה וחקירה ונבא לדחוק ולומר אף שאין שייך הכא טעמא דנעילת דלת ואדרבה אי מפסידתן כתובה בלא דרישה וחקירה עבדינן נגד הסברא שהרי הקילו חכמים לגבה משום חינה כדפירש"י וכ"ש דנוקמה אדינה א"ה נתפוס טעמא קמא שכתבנו שאין לחלק בין דיני ממונות זה אינו דפשיטא לפי מה שנהוג בינינו חרם ר"ג שלא לגרש אשה בע"כ א"כ כל היכא דשרי לבעלה ויושבת תחתיו אית לה כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה כדפירש"י ועוד איך יתכן לומר שהפסידה

84

שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב - יורה דעה הקדמה

 מתנה ממנו יתברך - נס ממש, כמעלי פילא בקופא דמחטא. וזה אמרם ז"ל בנדרים (נה ע"א) "ומדבר מתנה - העושה את עצמו כמדבר התורה ניתנת לו במתנה", וכן אמרו ז"ל על על הכתוב "והחכמה מאין תמצא" אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כאילו אינו" (סוטה כא ע"א). ורק "לענוים יתן חן" - חינה של תורה. זהו גדר הקדמת "נעשה ונשמע" לקבלת התורה - נעשה קודם שנשיג נעשה קודם שנבין, שהיא ביטויה של ההתבטלות הגמורה אליו יתברך. רק הכנה זו מאפשרת "נשמע", רק היא התנאי למתן התורה. משום זה כה גדולה היא מעלת לומד תורה לשמה, כי לשמה פירושה בהסתלקות כל נגיעות המדות והרצונות

85

שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן סח

 ופסק דינו של רש"י ז"ל באחת מתשובותיו כלפי בעל שהעליל על אשתו טענת מומין, וכה לשון דבריו: "והראה האיש מעשהו לרעה, והראה עצמו שאינו מזרעו של אברהם אבינו שדרכו לרחם על הבריות, וכל שכן על שארו אשר בא אתה בברית, שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה היה נמשך חינה עליו... שאף בכופרי הקב"ה ראינו הרבה שאין מרחקין נשותיהן... וזה הקשיח בבית אבינו שבשמים כאשר העיד בינו ובין אשת נעוריו". (תשובות רש"י סימן ר"ז).ובמקום אחר מצינו עוד השלמה לדברי תשובת רש"י בזה, והוא ממשיך וכותב: "ואם אינו רוצה לקרבה יגרשנה ויתן לה כתובתה, ואם אין לו יתן כל

86

שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן נב

 כזה פסק דינו ודברי - מוסרו של רש"י ז"ל באחת מתשובותיו כלפי בעל שהעליל על אשתו טענת מומין, וז"ל: "והראה האיש מעשהו הרע, והראה עצמו שאינו מזרעו של אברהם אבינו שדרכו לרחם על הבריות, וכל שכן על שארו אשר בא אתה בברית, שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לרחקה היה נמשך חינה עליו וכו'". (תשובות רש"י סימן ר"ז).ומצינו השלמת דברים בזה מרש"י ז"ל במקו"א, ובו הוא ממשיך וכותב: "ואם אינו רוצה לקרבה יגרשנה ויתן לה כתובתה, ואם אין לו כל הנמצ' בידו כו', ואם חפצה להתגלגל ע"י מזונות יתן לה כל אשר יראו ז' טובי העיר לפי השגת ידו, ואינו

87

שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן נה

 לה עדיין וסת, היה זה רק לרווחא דמלתא כדי להוציא מלב מי שירצה עדיין להנדז בזה, אבל כאמור גם בלעדי זה אין במצב שלפנינו לחייב את האשה בקבלת ג"פ, וגם לא לתת לבעל היתר נשואין. ומייעצים לבעל שיתן אל לבו לקרב את אשת נעוריו, כשם שנתן לבו לרחקה, ואז ימשך חינה עליו (עיין תשובות רש"י סי' ר"ז יעו"ש) והתא המשפחתי שלהם ההרוס, ישוב ויקום על תילו.לכן דוחים את הערעור. אליעזר יהודה וולדינברגראה ראיתי מה שכתב הרה"ג ראי"ו לעיל, והאריך והרחיב והעמיק כיד ה' הטובה עליו, ואני מסכים עם מסקנתו לדחות את הערעור מאחר שהבעל נתן עינו באחרת, ואין

88

שו"ת ציץ אליעזר חלק יט סימן מד

 אחרי אשר לא הוכר באשה מום בבית אביה ומשנכנסה לרשותו נולדו בה, אין לו עליה טענת מומים, והראה האיש מעשהו לרעה, והראה עצמו שאינו מזרעו של אברהם אבינו שדרכו לרחם על הבריות וכל שכן על שארו אשר באה אתו בברית, שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה היה נמשך חינה עליו, שכן אמרו רבותינו חן מקום על יושביו ואפי' הוא מקולקל במים רעים והארץ משכלת, וכן חן אשה על בעלה, ואשרהו אם זכה לזכות בה ולקנות בה חיי העולם הבא, שאף בכופרי הקב"ה ראינו הרבה שאין מרחקין נשותיהן מתכוונין לחסד לאומים חטאת, וכן הנשים לבעליהן, וזה הקשיח בבית אבינו

89

שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אבן העזר סימן כא

 במתניתין ג' במוכת עץ. מותבין לר"מ (הקשו חכמים לר' מאיר למה מוכת עץ כתובתה מאתים הלא אין כאן בתולים) בתולין אין כאן ותימר כתובתה מאתים. אמר לון וכי בבתולין הדבר תלוי הלא בוגרת אין לה בתולים וכתובתה מאתים הרי בתולה מן הנשואין יש לה בתולין וכתובתן מנה. בוגרת לא בטל חינה בתולה מן הנשואין בטל חינה. ואי איתא דיש חילוק בין בוגרת למוכת עץ דבוגרת יש לה טע"ד משא"כ מוכת עץ א"כ מאי מקשה ר"מ לחכמים וכי בבתולין כו' הרי בוגרת. הרי יש להשיב דבוגרת שאני דיש לה טע"ד. א"ו נראה דהירושלמי ס"ל דבוגרת אין לה שום טענת בתולים כלל

90

שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן ריז

 וחזקת הנשואה שתבעל. נראה מדברי רבינו אע"ג שידוע ודאי בעדים שלא נבעלה אפ"ה כתובתה ק' ויצא לו כן מברייתא כתובות י"א ע"ב כנסה הראשון לשם נשואין ויש עדים שלא נסתרה אין השני יכול לטעון טענת בתולים, ועי' בירושלמי קאמר טעם דבתולה מן הנשואין כתובתה ק' משום דכיון דכנסה ראשון בטל חינה (ועי' בנחל איתן ובמגלת ספר עשין מ"ח) וכ' בנחל איתן דכן נראה דעת רבינו פי"ט מאי"ב הל' ג' לענין חללה כמ"ש הב"ש סי' ז' ס"ק ל"ו בדעת רבינו דלא כמו שחזר הב"ש וכ' בסי' ס"ז דמדלא כ' רבינו אפי' היו עדים משמע דס"ל דבהיו עדים הרי היא בחזקת בתולה,

1234567891011