חינה

חינה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 101 מקורות עבור חינה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

עלי תמר גיטין פרק ט

 טוב שתתגרש ממנו שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו והלכה והיתה לאיש אחר. וגם טעמו של ב"ה הוא מפני זה שאם הוא רוצה להתגרש מפני שהקדיחה תבשילו ובמקום ללמדה הבישול הוא רוצה לגרשה, סימן הוא שאין הוא בעלה הראוי לה, כי חן אשה בעיני בעלה וישתדל ללמדה הבישול שישאר חינה בעיניו. ובסנהדרין כ"ב, לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים שנאמר בישעיה נ"ד, ואשת נעורים כי תמאס ופשוט שגם ב"ה וגם ר"ע התכוונו שהכל לפי הענין ולפי ראות עיני הדיין הקרובים וידידי המשפחה.והא תני ב"ש אומרים וכו'. דאף משום דברים כעורים אסורה עליו ויש לו לגרשה וא"כ הרי יש

32

עלי תמר כתובות פרק א

 ומשברם. ולפי דרכינו למדנו לפרש לשון יגע שפירושו ידע וישבר עכ"ל. ולפי רוב בקיאותו יש לתמוה שלא הביא לשון הירושלמי כאן אין בו כח ליגע בסימנים, שר"ל שסימני הבתולים הם פתח נעול ודם הבתולים שהגדול משבר ולקטן אין בו כח בשניהם.מה פליגין במוכת עץ דר"מ אמר לא בטל חינה ורבנן אמרין בטל חינה. בבר"ר פ"ס ח תנינן מוכת עץ כתובתה מאתיים דברי ר"מ וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה, טעמיה דר"מ בתולה ואיש לא ידעה, הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמייהו דרבנן בתולה, הא אם נבעלה מעץ אינה בתולה. ונראה לפרש דה"ק דטעמיה דר"מ מדכתיב בתולה ואיש לא ידעה,

33

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא קמא סימן פה

 מום באשה בבית אביה. ומשנכנסת לרשותו נולדו בה מומין אין לו עליה טענת מומין וגילה האיש מעשיו לרעה. ונראה בעצמו כאילו לא בא מזרע אברהם אבינו שדרכם לרחם על הבריות. כ"ש על שארו ובשרו אשר בא ע[א]תה בברית. שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה היה חינה נמשך עליו כמו שאמרו רבותי' חן מקום על יושביו ואפילו הוא מקולקל והמים רעים. והאשה משכלת. וכן אשה על בעלה. ואשריו אם זכה לזכות בה ולקנות חיי העולם הבא. שהרי בכופרי בהקב"ה דאינו הדבר שאינן מרחקין נשותיהם על כן ומתכוונין לחסד לאומים חטאת וכן הנשים את בעליהן. וזה הקשיח לבו

34

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא מציעא סימן שנט

 ויורשין והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן. ר' עקיבה אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה דהתם ר' טרפון מדת רחמנות קאמר כדקאמר התם ר' יוסי בר חנינא אומר לכושל שבראיה ור' יוחנן לכתובת אשה משום חינה וקמהדר לי' ר' עקיבה אין מרחמין בדין. ובירושלמי מפרש ר' יוסי בר חנינא אומר לכושל שבריותיו כגון מלוה בעדים ומלוה בשטר ינתנו למלוה בעדים ר' אומר לכושל בגופו כל זה הוא משום רחמנות ולהכי מפליג עליה ר' עקיבה וקאמר אין מרחמין בדין שכך היו רגילים פעמים לדון מדת רחמנות

35

ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא בתרא סימן פג

 בעל חוב ויורשין והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהם ר' עקיבה אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה ואמ' בגמ' מאי לכושל שבהן. ר' יוסי בר חנינא אמר לכושל שבראי' ר' יוחנן אמר לכתובת אשה משום חינה. ואפי' לר' יוסי בר חנינא מודה דאם היתה אשה כושל שבראיה נותנין לה. ואפי' לר' עקיבה לא פליג אלא משום דכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה הא אי לאו דצריכין שבועה היתה גובה והויא המלוה מוחזקת לענין כתובה ולא ראוי. מיהו רבי' שמשון בר אברהם זצ"ל אין נראה

36

ראבי"ה חלק ד סימן תתקיב

 מני' ואפי' מן גלימא דעל כתפאי היינו מבעל עצמו אבל כשמכר או נתן לאחר במתנה אינה יכולה להוציא מידם וישבעו ויפטרו. ונפלאתי שכותבין נדוניא דהנעלת לי' כך וכך אפי' היא עניי' אפי' הכי מקבל עליו הבעל בשומא וכותבין בכסף ובזהב ובתכשיטין וכו' ולא מצינן זה בתלמוד אלא בתקנת קדמונים משום חינה, ודי לנו שאנו אומ' לבעל שמקבל עליו מה שלא הביאה מבית אביה, ואם הביאה קרקע מבית אביה או שניתן לה במתנה או בירושה אע"פ שאין אנו כותבין ומזכירין שם הקרקע מתוך הנדוניא דהנעלת לי' היה בדין שיהא בכלל השומא דבתרי דיני לא דייני' לי' שמקבל עליו לפרוע מה שלא

37

ראבי"ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקלח

 בריה דרב יהושע לקמן דאמר להכי אין נזקקין דילמא צררי אתפסוה ולא חיישינן לשובר.לקמ' בגמרא (שם) מרימר אגבי כתובה מנכסי דיתמי לגרושה, אע"פ שקטנים היו. ומסק' משום דסבירא ליה כר' יוחנן דאמר אף לכתובה ומשום חינא. ולא סבירא ליה דטעמא דר' יוחנן משום מזוני. כדמסיק אנן משום חינה מתנינן לה ובגרושה איכא נמי משום חינה. ונ"ל הואיל דעבד עובדי ואף רבינא שתיק ליה דבתראה הוא הילכתא כוותיה. ורב אסי ור' יוחנן הילכתא כר' יוחנן דרב אסי תלמיד הוא לגביה דר' יוחנן. ואמרינן נמי פרק הכותב (פד ע"א) מאי לכושל שבהן א"ר יוחנן לכתובת אשה משום חינה, אלמא לר' יוחנן

38

ראבי"ה תשובות וביאורי סוגיות סימן אלף כז

 על פי שלשה.והא [ד]פסקינן (והא) הילכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה, היינו דוקא באלמנה המוכרת, דתנן בפרק אלמנה ניזונת (צז ע"א) אלמנה בין הנשואין ובין מן האירוסין מוכרת שלא בב"ד, ואמרינן בשלמא אלמנה מן הנישואין משום מזוני אלא מן האירוסין מאי טעמא עולא אמר משום חינה רב יהודה אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד. ואפילו צריכה ג' הדיוטות משום שומא, דגרסינן בפרק אלו מציאות (לא ע"ב) איסור ורב ספרא עבדו עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתו לקמיה דרבי אבא אמר ליה זיל אייתי תלתא דפלגית קמייהו אי נמי

39

רבינו ירוחם - מישרים נתיב כג חלק ב

 בגרה ונתקדשה נותנין לה שנים עשר חדש משעה שבגרה ודוקא שלא נכנסה שנים עשר חדש בבגרותה קודם אירוסין אבל אם נכנסה בבגרו' שנים עשר חדש קודם אירוסין ונתקדשה נותנין לה שלשים יום כמו לאלמנה בשעת תביעה כתובות. פרש"י לאלמנה שלשים אפילו לאלמנה מן האירוסין ויש מהגדולים שכתבו שהטעם משום דבטל חינה ולא משום שיש לה כלים מן הראשון ולפי זה דוקא באלמנה מן הנשואין אבל מן האירוסין נותנין לה שנים עשר חדש אפילו נשאת לאלמון וכן מוכח מן הירושלמי. ועוד פשוט קטנה בין היא בין אביה יכולין לעכב שלא תנשא עד שתגדיל אפילו [דף נה טור ד] ירצה האב והאב

40

ספר התרומות שער טו

 ספר התרומות שער טואות אגרסינן בכתובות פרק הכותב מתניתין הנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה. גמרא אמר ר' אחא שר הבירה מעשה בא לפני ר' יצחק נפחא ואמר לא שאנו אלא כתובת אשה משום חינה.וזו היא שפורעין שלא בפניו של הלוה ולא חיישינן לצררי אתפסה כיון שנשבעת על כתובתה. אבל בעל חוב לא. כלומר, ימתין עד שיבא בעל חובו ממדינת הים ויגבהו, ואפילו בשבועה אין פורעין אותו. ורבא אמר רב נחמן אפילו בעל חוב נפרעין שלא בפניו בשבועה כדי שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו והולך ויושב לו במדינת הים ואתה נועל דלת

1234567891011