חינה

חינה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 101 מקורות עבור חינה. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

חומת אנך משלי פרק כב

 חומת אנך משלי פרק כבנבחר שם מעושר וכו'. אמרו בש"ר פ' ל"ג נבחר שמו של מרדכי מעושרו של המן מכסף ומזהב חן טוב חינה של אסתר. יש להבין מה ר"ל שם מרדכי הוה ליה למימר נבחר מרדכי מהו שם. ואפשר במ"ש רבינו מהר"א מגרמיזא בכ"י כי מרדכי היהודי גימט' שד"י. שם רמז דשדד המערכות ומערכת המן שהיתה גבוהה הושפלה ומערכת ישראל שהיתה שפלה נתעלית וזה רמז נבחר שמו של מרדכי דשם מרדכי יהודי גי' שד"י ורמז לשדד המערכות. אי נמי אפשר במה שכתב הרב מהר"ם די לונזאנו ז"ל עמ"ש רז"ל על שנברא שמו של משיח דר"ל נשמתו וכ"כ הרב

12

עקידת יצחק אסתר פרק ב

 אמנם אמר איש יהודי עם היותו איש ימיני כי יהודי שם כולל לכל השבטים והוא המפורסם בפי הכל כלומר זאת הנערה מבית איש יהודי לוקחה עם שכל היהודים היו גולים תחת יד המלך והיה ממנה מה שהיה. ואחר זכר ייחוסו ושבטו להודיע מהו אצל המן.הסבר שמה, ומציאת חינה של אסתר בעיני הסריסים(ז) ויהי אומן את הדסה. יראה שקראה שם חדש לכבוד המלכות כמו שנוהגים הרומיים. ואמר כי הדסה זו היא אשר נקראה אסתר בכל הספר אסתר וטעם השם עוד יבוא (ב, י).(ח - ט) ויהי בהשמע דבר המלך וגו' ותלקח אסתר וגו' ותיטב הנערה וגו' הנה עם שהיה

13

רש"ר הירש דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 עוד, וכן אסור לו להחזיק בה כשפחה או למכור אותה לאחרים. לדעת אחרים מותר לו לבוא אליה רק אחרי המעשים האמורים כאן, ועליו לשאת אותה לאשה או לשחרר אותה (ראה תוספות קידושין כב ע"א).על פי האמור בספרי וביבמות מח ע"א המעשים האמורים כאן נועדים להביא עליה ניוול ולמעט את חינה המגרה: יראה אותה זמן מה בביתו ובקירבתו, בלתי מקושטת ובלתי מגרה, וכך תהיה לו שהות לבחון את עצמו בטרם ישאנה לאשה. שכן רוח התורה איננה נוחה מהנישואין האלה הנערכים על פי תכתיב התאוה. התורה מסמיכה לדין יפת תואר את דין האשה השנואה ואת דין בן סורר ומורה, ועל ידי

14

פסקי ריא"ז מסכת בבא בתרא פרק י - גט פשוט

 פרע אביהן לערב, והיתומים אין יודעין להביא ראייה בעודן קטנים129.יח. וכן המלוה עצמו אינו גובה בשטרו מן היתומים בעודן קטנים, שאין בית דין נזקקין לנכסי יתומים, עד שיגדילו, אלא אם כן היה עליהם שטר שלגוי שהרבית אוכלת בהן, או אם היתה עליהן כתובת אשה נזקקין לה משום חינה, כמו שמבואר בפרק שום היתומים130.יט. הודה הלווה בעת מותו שלא פרע כלום למלוה, או לערב, או שנידו אותו בית דין על שלא היה מקבל דבריהן לפרוע למלוה או לערב שפרע בשבילו ומת בנידויו, וידוע שלא פרע, הרי זה גובין המלוה או הערב מן היתומין אפילו בעודן קטנים, הואיל

15

קרבן העדה מסכת גיטין פרק ה

 הדברים פקחת ונתחרשה שאינה מתגרשת ואי משום דריב"ג ולא עדות הוא ולא שייך לומר אף זו כיוצא בו דאין מוסיפין על העדות:ה"ג בפקחת שהשיאה אביה ונתחרשה. העיד ריב"ג והא דאמרו לו אף זו כיוצא בו אע"ג דהיינו הך הכי א"ל ר"י העיד בכיוצא דהיינו בפקחת ונתחרשה:מפני חינה. ואי לא תאכל בתרומה ימנע כהן מלישאנה שיצטרך לקנות חולין למזונותיה:והוא שתהא יודעת לשמור קידושיה. כלומר שיהיה בה דעת:מתני' אמרה כן. מתני' נמי דייקא דתנן ועל קטנה שניסת לכהן שאוכלת בתרומה ולא קתני חרשת דאיירי בה אלא ש"מ דוקא קטנה דאית בה דעת קאכלה אבל חרשת דלית בה דעת

16

קרבן העדה מסכת כתובות פרק א

 קיימין:מותבין לר"מ. הקשו חכמים לר"מ למה מוכת עץ כתובתה מאתים הלא אין כאן בתולים:א"ל ר"מ וכי בבתולי' הדבר תלוי שהרי בוגרת וכו'. אלא כל שאינה בעולה בתולה מיקרית וכתובתה מאתים:מאי כדון. היא גופא קשיא מ"ש בתולה מן הנישואין מבוגרת:ומשני בוגרת לא בטלה חינה. שעדיין לא היתה לאיש אחר משא"כ בתולה מן הנישואין נתבטל חינה:מה פליגין. כי פליגי ל"א במאי פליגי:ה"ג ורבנן אמרין בטל חינה בתולה וכו'. בתולה הנבעלת מן הקטן שהוא פסול לכהונה:וממי שאינו איש. היינו בהמה:כשרה לכהונה. אם לא הי' שם עדים והתראה כשנבעלת לבהמה או שנבעלה באונס:ה"ג ר' יוסי

17

שיירי קרבן מסכת גיטין פרק ה

 הלכה ו[דף ל עמוד ב] ועל קטנה בת ישראל. עמ"ש בסמוך בתוס' בד"ה קטנה וכו':נראין דברים וכו'. עמ"ש בסוגיי' זו בירושלמי ביבמות פי"ד ה"א:מן מה דאר"י וכו'. עיי' פי' בקונט' וקשה מנ"ל דסובר ר"י דאין חרשת אוכלת בתרומה אדרבה הך טעמא משום חינה שייך גם בחרשת דהא אף בחרשת תקינו רבנן נישואין והא דנקט קטנה לישנא דמתני' נקט דתנן ועל קטנה וכו' וכן כתבו תוס' יבמות דף קיג ע"א בד"ה שמא וכו' ויש לומר הא פשיטא ליה לגמרא דחרשת אינה אוכלת בתרומה כמפורש בבבלי ביבמות שם וכמו שכ' בסמוך בד"ה קטנה וכו' וא"ת תיקשי ליה היא גופה

18

שיירי קרבן מסכת כתובות פרק א

 מאי השיב ר"מ מבוגרת אמוכת עץ דבוגרת טענת דמים מיהת אית לה משא"כ מוכת עץ דודאי אין לה טענת דמים ולא טענת פ"פ כמפורש לקמן הלכה ז' ודוחק לומר דפליגי ר"מ ורבנן בבוגרת אם יש לה טענת דמים. ועוד דא"כ מאי קאמר בסמוך מה פליגין במוכת עץ דרמ"א לא בטל חינה וכו' הא איכא למימר דפליגי בבוגרת מיהו לל"א שפירשתי בסמוך לאו קושיא היא וצ"ע:דר"מ אמר לא בטל חינה וכו'. וקשה לפ"ז מאי פריך הש"ס לעיל קטן שבא על הגדולה אין הבתולים חוזרין דלמא בקטן הכל מודים דלא בטל חינה וי"ל דסברת הש"ס דודאי בקטן שבא על הגדולה יותר

19

פני משה מסכת גיטין פרק ה

 ימנע מלעשות תשובה:שלא נודעה לרבים. שהיא גזולה:שהיא מכפרת. ואין צריך להביא אחרת:מפני תיקון המזבח. שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה ונמצא מזבח בטל שנמנעים מלעבוד עבודה:גמ' ר' חנינא בעי כו'. גרסינן לה ביבמות פ' חרש ושם מפורש ע"ש:מפני חינה. כלומר שחכמים תיקנו נשואין לקטנה והילכך תיקנו נמי שתהא אוכלת בתרומה כדי שיהא לה חן להנשא שידעו שנשואיה נשואין גמורין ויהיו קופצין עליה לישא אותה:והוא. שיהא בה דעת שתהא יודעת לשמור קידושיה:מתני' אמרה כן. דתנן בפ' יוצא דופן בת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה כו' נישאת לכהן תאכל בתרומה והתם ע"כ

20

פני משה מסכת כתובות פרק א

 כתובת מאתים או מנה:הרי בוגרת אין לה בתולים. שכלו בתוליה כדאמרינן לעיל בוגרת כחבית פתוחה היא ואפ"ה כתובתה מאתים:הרי בתולה מן הנשואין. דאע"פ שידעינן שלא נבעלה ויש לה בתולים וכתובתה מנה הרי דאין הדבר תלוי בבתולין:מאי כדון. והיא גופה מ"ט:בוגרת לא בטל חינה. החן של שם בתולה לא בטל ממנה דעדיין לא נישאת והילכך כתובתה מאתים:בתולה מן הנשואין בטל חינה. שכבר נקראו שם נשואין עליה ובהא כ"ע מודים:מה פליגין. כי פליגי ר"מ וחכמים במוכת עץ ובהאי טעמא דר"מ סבר לא בטל חינה שלא נישאת לשום אדם ורבנן אמרי בטל חינה דשאני מוכת עץ מבוגרת

1234567891011