חזקיה

חזקיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4034 מקורות עבור חזקיה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א

 יוחנן הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. מניין שהוצאה קרוייה מלאכה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שמע להן מן הדא [שמות לו ו] ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא. נמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים. ר' חזקיה בשם ר' אילא אפילו הכנסה את שמע מינה. כשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגזברין כך נמנעו הגיזברין מלקבל מידן ולהכניס ללישכה. ר' חזקיה בשם ר' אחא שמע כולהן מן הדין קרייא [ירמי' יז כב] לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו. ר' יסא בשם ר'

162

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ב

 הטומאה למאן דמר בוולד הטומאה. אפילו בחול והא טעין הערב שמש. א"ל ברוצה לשתמש בהן חולין בטהרה. ר' ירמיה ור' זעירא בשם ר' חייא בר אשי אשה פיקחה מדיחה כוס כאן קערה כאן תמחוי כאן ונמצאת מרבצת את ביתה בשבת: אבל מעשרין את הדמאי. ר' יוסי בשם ר' אבהו ר' חזקיה בשם ר' יודה בן פזי דמאי דמתקן. דמאי דלא תקן: ומערבין וטומנין את החמין. א"ר חייא בר אשי הדא דתימר בעירובי חצירות. אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן:הדרן עלך פרק במה מדליקין

163

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ג

 בטיט שמותר לטלטלו. כמה דתימר מותר לטלטלו ודכוותה מותר להחזירו. א"ר יוסי אף אנן נמי תנינן ניטלין בשבת. א"ר יוסי בי רבי בון דר"ש היא. א"ר יוסי בי ר' בון מתניתא אמרה כן כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת. ר' הונא בשם ר' לענין שבת איתאמרת. חזקיה בשם דבית רבי ינאי לענין חזקות איתאמרת. רבי יוסה משום דבית רבי ינאי לענין טומאה איתאמרת. רבי אחא בר חיננא רבי יסא בשם רבי יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה. ולא כלי הוא ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא. א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר שלקחה עמו לסחורה. או

164

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ד

 ר' יוסי בן שאול צבר של קורות שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. ר' יוסי ר' חנינה בשם ר' ישמעאל בר ר' יעקב בר אחא ר' יעקב בר אידי רבי חנינא בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא שלחה הוה וחיה אמר לנו קשרו לכם ראשי גוזיות ואתם מותרין לטלטלן למחר. חזקיה אמר אפילו מלן. רב אמר חריות שגידען לשכיבה אינן צריכות קישור לאהלין צריכות קישור. רב אבא בר חנה אמר בין לשכיבה בין לאהלין צריכות קישור. א"ר חזקיה ולא דמו קישוריה דרב באוהלין לקישוריה דרב אבא בר חנה בכלים. קישוריה דרב באוהלין עד שיקשור את כל הקוצין. קישוריה דרב אבא

165

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ה

 הלכה אמתני' במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והלובדקים בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלן במקומן: גמ' תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי משום אביו. ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן הסוס והפרד הגמל והחמור. א"ר חזקיה וסימנא [זכריה יד טו] וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור. רב אמר הלכה כר' ישמעאל בי רבי יוסי: לובדקם. אית תניי תני לגדקס. מאן דמר לובדקם על שם [דניאל יא מג] ולובים וכושים במצעדיו. מאן דמר לגדקס אבמטוס. מהו אבמטוס. חמר סלק. ר' יונה אמר רב הושעיה בעי גרים

166

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 אותן אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן. ומה הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות את התינוק. ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלים בשיש עליהן תואר כלי. עד כדון תכשיטין של זהב. ואפילו תכשיטין של כסף אמרין בשם רבי ירמיה אסור. אמרין בשם רבי ירמיה מותר. א"ר חזקיה אנא ידע רישא וסיפא טליין דקיקין הויין מתרביין בדרתיה דרבי ירמיה. אתא ושאל לרבי זעירא א"ל לא תיסור ולא תישרי. אין רואין במראה בשבת. אם היתה קבועה בכותל רבי מתיר. וחכמין אוסרין. רבי אחא בשם רבי בא טעמא דהדין דאסר פעמים שהוא רואה נימא אחת לבנה והיא תולשתה והיא

167

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 דמר רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא כל הדא הילכתא כרבי ליעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא היא הדא. בעון קומי בריה דר' יסא את מה שמעת מן אבוך מן דרבי יוסי. [דף מ עמוד ב] אמר כרבי יוחנן. אמר לון רבי חזקיה לא אמר כן. אלא ר' סימון בר זבדא הוה פשט עם בריה דרבי יוסה. ושמע מינה כהדא דרבי ליעזר. מטאלין מילייא. ועשה אחת ועשה הנה ועשה מהנה ועשה אחת לחייב על כל אחת ואחת. הנה לחייב על כולהן אחת. מהנה לחייב על התולדות. או נימר בעכו"ם הכתוב מדבר. תני

168

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק י

 מדעת הראשון הוציאו:הלכה ב[דף סב עמוד א] מתני' המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאם בין שהוציאם אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה אע"פ שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה: גמ' חזקיה אמר בקופה של קישואין ושל דילועין היא מתניתין שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו מבחוץ. אבל בקופה שהיא מליאה פירות כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב. אמרין מילתיה דרבי יוחנן פליגא דא"ר חייא בשם רבי יוחנן סרוד שמקצתו מבפנים ומקצתו מבחוץ נטל מיכן ונתן לכאן פטור. אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת. אמר רבי מנא

169

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יא

 מן המדריגה. ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנין מן הערוגה יאות. ר' יוסה ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות חייב. אתא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והיא בשנחה:הלכה דמתני' הזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב: גמ' לא סוף

170

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 וגבות רגלים סכנה. רבי אבהו בשם ר"י ההן סימוקא סכנה. א"ר אבון לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסור. שמואל אמר ההן רוק תפל אסור ליתן ע"ג העין בשבת. מינה את שמע לחזזיתה. רבנן דקיסרין אמרין הדא אורדענה סכנה. ר' חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין הדא עכשמוניתא סכנה. א"ר שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה. א"ר ירמיה נותנין עליה חמץ בפסח. ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא. א"ר יוסה מתני' אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ ומה בין בלע. וההן דעיינה שאלון

1234567891011121314151617181920