חופה

חופה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3673 מקורות עבור חופה. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 אין מנאי, ומשום דקא מודים אסיק ר' יוסף הלכתא כר"א וכר"ג דאמרי נאמנת ואת לא תעביד עובדא להשיאה ליוחסין, ואי נשאית לה מפקינן לה מניה, אבל היכא דלא מודי ודאי רוב פסולין אצלה, ובתר רובא אזלינן ומאינש דעלמא היא מעברא והולד ממזר. והתיר לנו את הנשואות, פי' נשואות שלנו ע"י חופה הבאה מחמת קידושין, וחותם בא"י מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין. אלמא דבלא חופה וקידושין אין הורתו של ישראל בקדושה, אלא כבא אל אשה זונה: ושבע ברכות של חופה מברכין אותה ז' ימי המשתה בדאיכא פנים חדשות, ואי ליכא פנים חדשות אינה מברך, אלא ברכה שביעית ותו לא: ובמכתב שטר

62

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לד

 עליה (יחזקאל כג ח), וכתיב ויבואו [אליה] בני [בבל למשכב דודים] ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע [נפשה] מהם (שם שם יז), אבל בת ישראל שנקנית לבר ישראל הרי היא קדושה, שהארוסה קורין אותה מקודשת, וכשהיא נמסרה לו לחופה, הרי היא מכובדת על הכל, וזכר לדבר כי על כל כבוד חופה (ישעיה ד ה), וכיון שנבעלת לו בטהרה ובמצוה היא מדבקת עמו, ולשון בעולה שהיא בעילויא, וכן אמרו רבותינו שהאיש תוהא אשתו עולה עמו בחיים ובמות ואינה יורדת: ובניו היו את מקנהו בשדה. בא ללמד כיון שגדלו בניו נהגו כבוד באביהן והם היו רועין את הצאן והוא יושב בישיבה: והחריש

63

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 ל' בתחילתה הוטל לה ה' בסופה: ומתוך חלוקות רבותינו רבנן ור' עקיבא יש לפרש כי על שם המעשה קראו שם המקום סוכות, שמרעמסס לסוכות מהלך חמש מאות ועשרים מיל, וכיון שנסעו מרעמסס דהיינו בתוך ארץ מצרים כיסם הקב"ה בשבעת ענני כבוד, והיו מסובבין עליהם כסוכה, כדכתיב כי על כל כבוד חופה (ישעי' ד ה), וכה"א כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כג מג), ואותו היום שנסעו מרעמסס הלכו תק"כ מיל, לקיים מה שנא' ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות יט ד), וכתיב יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו (דברים לב יא), וכיון שחנו לאותו המקום

64

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 את כלי תשמישו, ולובש כל שהוא יכול ללבוש, ועוטף מה שהוא יכול לעטוף, ר' יוסי אומר שמונה עשר כלים, ואלו הן, מקטורין, אונקלי, פי' אונקלי בגד דקיק מאד שעל ראשו. פונדא בגד אדם שלובש אדם ותפור בכמה מקומות ומניח שם דבר המאורע לו. אנפיליון ערילרס, ואם הוא של עור הוי חופה את רוב הרגל, כדתנן חלצה באנפיליון חליצתה פסולה. מעפורת פי' בגד צמר שמתעטפין בו. ויש מפרשים סודר שמעטף בו ראשו, וזהו שכתיב ויתחפש באפר (עליו) [על עיניו] (מ"א כ לח) ותרגם יונתן בן עוזיאל וכריך במעפורת על עינוהי. אוורקסין פי' מכנסיים, ועשה להם מכנסי בד (שמות כח מב), תירגם

65

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 אבל הקב"ה מביט בעליונים ובתחתונים בראיה אחת. והנה טוב זה העולם הזה מאד זה העולם הבא הביט בהן הקב"ה בראיה אחת. למלך שבנה פלטין ראה אותה וערבה לו אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן בעיני כל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. למלך שהיה משיא בתו ועשה לה חופה וסיידה וכיידה וראה אותה וערבה לו אמר לה בתי בתי הלואי ותהא חופה זו מעלת חן לפני כו'. בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב זו מות ראוי היה אדם הראשון שלא יטעום טעם מיתה אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר מלך בבל וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלוהות

66

ילקוט שמעוני תורה פרשת נח

 קלקלו וברותחין נדונו, איכא דאמרי איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש מכל אשר בחרבה מתו [ז, כ"ב] בשלמא לדידי היינו דאיכא חרבה אלא לדידך מאי חרבה חרבה דמעיקרא וכו' וימח את כל היקום וגו' [ז, כ"ג] אם אדם חטא בהמה מה חטאה תנא משום ר' יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין בה את כל מיני סעודה לימים מת בנו עמד ובלבל את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת בני חופה למה לי אף הקב"ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חטא חיה ובהמה למה לי א"ר אמי אחור וקדם צרתני אחור

67

ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא

 ביניכם וגו' א"ל יצחק אבא אוסרני בידי וברגלי שהנפש חצופה היא שלא תראה המאכלת ואפסל מן הקרבן בבקשה ממך שלא תעשה בי מום, ויבואו אל המקום [כ"ב, ט] שניהם מביאים את האבנים שניהם מביאים את האש שניהם מביאים את העצים אברהם דומה כמי שעשה חתנות לבנו ויצחק דומה כמי שעשה חופה לעצמו אמר ליה יצחק אבא מהר ועשה רצון יוצרך ושורפני יפה ואפר שלי הולך לאמי ותניחהו וכל זמן שתראהו אמי תאמר זהו בני ששחטו אביו אבא מה תעשו לזקנותיכם א"ל בני יודעים אנו שמיתתנו קרובה מי שנחמנו עד עכשיו הוא ינחמנו עד יום מותנו, וישם אותו על המזבח [כ"ב,

68

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 נשרים:[רמז רט] סכתה [י"ב, ל"ז] סכות ממש היו שנאמר ויעקב נסע סכותה דברי ר' אליעזר, וחכמים אומרים אין סכות אלא מקום שנאמר ויסעו מסכות ויחנו באתם [י"ג, כ] מה אתם מקום אף סכות מקום, ר' עקיבא אומר אין סכות אלא ענני כבוד שנאמר כי על כל כבוד חופה, ואין לי אלא לשעבר לעתיד לבא מנין, וסוכה תהיה לצל יומם ופדויי ה' ישובון וגו', ר' נחמיה אומר סכותה לפי שצריך למ"ד בתחלתו ניתן לו ה"א בסופו, כשש מאות אלף רגלי כששים רבוא דברי ר' ישמעאל שנאמר הנה מטתו שלשלמה הנה מטתו של מי שאמר והיה העולם ששים רבוא גבורים מגבורי

69

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 בניסן פקידה בתשרי, והעליתם את עצמותי [י"ג, י"ט] מזה שומע אני מיד ת"ל אתכם כשתהיו עולין, ומנין שאף עצמות השבטים העלו עמהם ת"ל מזה אתכם ז"ה תרי עשר ויסעו מסכות ויחנו באתם [י"ג, כ] מה אתם מקום אף סכות מקום רבי עקיבא אומר ענני כבוד היו שנאמר על כל כבוד חופה, אין לי אלא לשעבר לעתיד לבא מנין תלמוד לומר וסכה תהיה לצל יומם ואומר ופדויי ה' ישובון:[רמז רכח] וה' הולך לפניהם יומם [י"ג, כ"א] נמצאת אומר שבעה עננים הן, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן [י"ג, כ"א], ועננך עומד עליהם, ובעמוד ענן, ובהאריך הענן, ובהעלות הענן, ואם לא

70

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 מיום שנתנה תורה עד יום הכפורים, מ' יום ראשונים עלה משה למרום כו'. למלך שנשא את האשה והיה אוהבה אהבה גמורה שלח והביא בן אחד מאצלם לעשותו שליח בינו לבינה והראהו כל חופות וחדרים וסתרים שלו אמר לו בני לך אמור לאשה אני איני צריך ליך כלום אלא עשי ליך חופה קטנה בשביל שאבוא ואדור עמך בשכונתך כדי שידעו עבדי ובני ביתי שאני אוהבך אהבה גמורה עד שהמלך עסוק לשגר לאשה מתנות רבות באו ואמרו לו זנתה אשתו עם אחר, מיד הניח המלך הכל מידו ושליח נדחף לאחוריו שנאמר לך רד כי שחת עמך וכתיב עד שהמלך במסבו היה לו

1234567891011121314151617181920