חופה

חופה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3673 מקורות עבור חופה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת יבמות פרק יב

 באנפילין חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:משנה ב[*] חלצה בסנדל שאין שלו או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה חלצה בלילה חליצתה כשרה ור' אליעזר פוסל בשמאל חליצתה פסולה ורבי אליעזר מכשיר:משנה ג[*] חלצה ורקקה אבל לא קראה חליצתה כשרה קראה ורקקה אבל לא חלצה חליצתה פסולה חלצה וקראה אבל לא רקקה רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה רבי עקיבא אומר חליצתה כשרה אמר רבי אליעזר

2

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ב

 כל האילן יורדין למטה ומתפללין בעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל הלכה טפועלין קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פיתן ומברכין לפניה ולאחרי' ומתפללין שלשה פעמים של שמנה עשרה אבל אין מורידין לפני התיבה הלכה יהשושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה ומן התפלין כל שבעת הימים חייבי' בקרית שמע ר' שילא או' חתן פטור וכל בני חופה חייבין הלכה יאקברו את המת ועמדו בשורה שורה הפנימית פטורה החיצונה חיבת ר' יהודה או' אם אין שם אלא שורה אחת העומדים לשם כבוד חיבין (שם) [לשם] אבל פטורין ירדו להספד הרואין את הפנים פטורין

3

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יב

 שנפחת ומקביל את רוב הרגל במנעל שנפרס וחופה את רוב הרגל בסנדל של שעם בסנדל של סיב ובמוק ובקב של קטע בסמיכות הרגלים באנפליא של עור והחולצת מן הגדול בין עומד בין יושב בין מוטה והחולצת מן הסומא חליצתה כשירה בסנדל שנפחת ואין מקבל את רוב הרגל במנעל שנפרס ואין חופה את רוב הרגל בסמיכות הידים באנפוליא של בגד והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה הלכה יאאמ' ר' יהודה אילו ראה ר' ליעז' בסנדל של עץ של עכשיו היה אומ' עליו הרי הוא כסנדל לכל דבר אמ' ר' שמעון מצאתי זקן אחד מנציבין נמתי לו בקי היה לך ר' יהודה

4

תוספתא מסכת כלים (בבא בתרא) (צוקרמאנדל) פרק ד

 על צרור מרגליות שר' אליעזר מטמא וחכמים מטהרין צרור המרגלית בזמן שבתוכו טמא פשוטו טהור מטמא ומטהר אפילו עשרה פעמים ביום: הלכה דעור שעשאו שטיח להיות נותנו על לבו בשעת הקציר מפני השרב אם יש בו חמשה על חמשה טמא אם לאו טהור לעקבו ולפרסותיו אם חופה את רוב הרגל טמא ואם לאו טהור: הלכה הסנדל של קש ר' עקיבא מטמא והאשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת ולא הודו לו סנדל שנתפסקו אזניו ונתפסקו טרסיותיו או שפרש ממנו רוב כף אחת טהור נפסקה אחת מאזניו או אחת מטרסיותיו או שפרשה ממנו כל כף אחת טמא ר' יהודה אומר

5

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז

 הלכה גואם ראית רשע שיצא לדרך ואתה מבקש לצאת הדרך הקדים עליו שלשה ימים או אחר עליו שלשה ימים כדי שלא תצא עמו לדרך מפני מה מפני שמלאכי סטן מלוין אותו שנ' הפקד עליו רשע הלכה דר' שמעון בן לעזר או' השושבינין וכל בני חופה מפייסין על מנותיהן שאם הותירו מחזירין אותן לשידה מפיס אדם את אורחיו ואורחיו מפייסין זה עם זה כדי שיטול חלקו תחלה לא שיטול חלקו ושל חבירו הלכה המחשב אדם יציאותיו כמה הוציא בתוך ביתו וכמה הוציא לפועליו וכמה הוציא לאורחיו מן הכותל שהו לשעבר אבל לא מן הכותל שהו לעתיד לבא הלכה

6

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק א

 שלא טבלה, מה נדה שלא טבלה אסורה לבעלה, אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה.אמר רבא באי זו ברכה אמרו, ברכת שבעה, ולא ברכת האירוסיןואי זו ברכת האירוסין, אמר רב יהודה ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין, ברוך אתה י"י מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין.ושבע ברכות היכי מברכינן, אמר ר' לוי בורא פרי הגפן, ושהכל ברא לכבודו, ויוצר האדם, ואשר יצר, שוש תשיש, שמח תשמח, ברוך אתה י"י אשר ברא. מיתיבי לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא, כיצד כגון המברך ברכה שאינה צריכה

7

מסכתות קטנות מסכת תפילין פרק א

 הלכה טתפלה של ראש נכתבת ארבע פרשיות, קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. וכן של יד, אלא שהוא עושה של יד פרשה אחת, ואם עשאה ארבע פרשיות כשרה, רבי יהודה אומר יתפור ויתנם לתוך קמיע. ומודה רבי יהודה שאם היו שתיהן של ראש, חופה אחת מהן בעור ועושה אותה של יד. הלכה יתפלה של יד ניתנת בגובה של יד, ותפלה של ראש, בגובה של ראש. כתוב על ידך, בין עיניך, מה על ידך בגובה של יד, אף בין עיניך בגובה של ראש, כדברי רבי אלעזר בן יעקב, רבי יהודה אומר נאמר על ידך ונאמר בין

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 שיהו הכל קופצין עליה לישא מפני חינה. אמר רבי שמי והוא שתהא יודעת לשמור קידושין. אמר רבי אימי מתניתא אמרה כן נישאת לכהן תאכל בתרומה. אמר רבי חנניה מן מה דאמר ר' יוחנן מפני חינה הדא אמרה אפילו לא יודעת לשמור קידושיה. רב המנונא בשם רבי אסי קטנה אין לה חופה שתאכל בתרומה. אמר רבי אמי [דף לא עמוד א] מתניתא אמרה כן נישאת לכהן תאכל בתרומה. רבי אבין בעי כשנכנסה לחופה ולא נבעלה ושלחה לבית אביה והגדילה מהו שתאכל בתרומה. נישמעינה מן הדא על גב חופתה הראשונה. גזל מריש ובנאו בבירה. ב"ש אומרים יקעקע כל הבירה ויתננו לו. ובית

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 לפניך אני אמר לו אמור כיון שפתח ר' לעזר בן ערך במעשה המרכבה ירד לו רבן יוחנן בן זכאי מן החמור אמר אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני ואני רכוב על החמור הלכו וישבו להן תחת אילן אחד וירדה אש מן השמים והקיפה אותם והיו מלאכי השרת מקפצין לפניהן כבני חופה שמיחין לפני חתן נענה מלאך אחד מתוך האש ואמר כדבריך אלעזר בן ערך כן הוא מעשה המרכבה מיד פתחו כל האילנות פיהן ואמרו שירה [תהילים צו יב] אז ירננו כל עצי יער כיון שגמר ר' לעזר בן ערך במעשה המרכבה עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יב

 כההיא דתני תמן כיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון אלא נראה כבין האולם ולמזבח:הלכה במתני' חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה רוב רגלו חליצתה כשרה חלצה בלילה חליצתה כשירה ר' ליעזר פוסל ובשמאל חליצתה פסולה ור' ליעזר מכשיר: גמ' שופר של ע"ז ושל עיר הנדחת ר' לעזר אומר כשר. תני ר' חייה כשר. תני ר' הושעיה פסול. הכל מודין בלולב שהוא פסול. מה בין שופר מה בין לולב. אמר רבי יוסי בלולב כתיב

1234567891011121314151617181920