חוניו

חוניו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 288 מקורות עבור חוניו. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת מנחות פרק יג

 בדמיו איל רבי אוסר האומר אחד מכבשי הקדש ואחד משוורי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן הקדש שלשה הבינוני שבהן הקדש פירשתי ואיני יודע מה פירשתי או שאמר אמר לי אבא ואיני יודע מה הגדול שבהן הקדש:משנה י[*] הרי עלי עולה יקריבנה במקדש ואם הקריבה בבית חוניו לא יצא שאקריבנה בבית חוניו יקריבנה במקדש ואם הקריב בבית חוניו יצא רבי שמעון אומר אין זו עולה הריני נזיר יגלח במקדש ואם גלח בבית חוניו לא יצא שאגלח בבית חוניו יגלח במקדש ואם גלח בבית חוניו יצא רבי שמעון אומר אין זה נזיר הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש בירושלם

2

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג

 עגל עגל זה עולה ונסתאב רצה יביא בדמיו שור שור מי שייראו עולה: הלכה יאוכן שור של עולה שנתערב בשוריו הרי זה מביא את הגדול שבהן עולה והשאר ימכרו לחייבי עולות ודמיו חולין: הלכה יבהרי עלי עולה יקריבנה במקדש ואם הקריבו בבית חוניו לא יצא וחייבין עליה כרת: הלכה יגהריני נזיר יגלח במקדש ויצא ואם גלח בבית חוניו לא יצא וחייבין על זבחיו כרת: הלכה ידהכהנים ששמשו בבית חוניו או במקומות אחרים בשעת איסור הבמה אסור בשעת היתר במה מותר שנ' אך לא יעלו כהני במות על מזבח י"י בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחינו:

3

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קלב

 מילי כשעומד בחזקת קדושתו וכדתני דבי ר' ישמעאל וקדשתו וכו' וכהן זה שלא נזדהר מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ולא עשה סיג לעצמו כבר הטיל פגם בקדושתו ונעשה בעל מום בין... לברך ראשון בין לנשיאת כפים ולקרות נמי במקום דליכא כהן אינו ראוי דהואיל דאידחי אידחי דתנן כהן ששימש בבית חוניו וכו' ודי לו שיהיה ככל ישראל אבל חלות מידי דהוי אבעל מום.

4

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן קטו

 תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן קטווהא דא' ר' יצחק שמעתי שמקריבין בבית חוניו חוניו בנו של שמעון הצדיק היה ומעשה שלו מפורש במנחות בסוף הרי עלי עשרון.

5

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן לה

 ראשון - אי הוה בקדושתיה קמייתא הוה קרי ראשון, והשתא הואיל ואידחי אידחי, ואשכחנן כהנים איפלגין יקרא לישראל מיקרי קדמיהון ױוװשפיר דמי, דהא רב קרי בכהני ורב הונא קרי בכהני במקום ר' אמי ור' אסי (מגילה כב סע"א) ומנלן דאמרינן בכהן דאידחי אידחי, דתנן (מנחות פ"יג מ"י) כהנים ששימשו בבית חוניו אל ישמשו במקדש שבירושלם ואין צריך לומר ױלװדבר אחר }שנאמר{ (מ"ב כג, ט) אך לא יעלו כהני ױהװבמות אל מזבח יי' (אשר) בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם, הרי הן כבעלי מומין וחולקין ואוכלין אבל לא מקריבין. וחלות שרי ליה למיכל, מידי דהוה אכהן בעל מום.

6

רש"י ישעיהו פרק יט

 את האוכלוסין שהביא עמו ממצרים ומכוש בקולרין לפני ירושלים וקבלו עליהם מלכות שמים וחזרו למקומן שנאמר ביום ההוא יהיו חמש ערים וגו' והלכו ובנו מזבח לה' בארץ מצרים ומקריבין עליו קרבן לשמים לקיים מה שנאמר ביום ההוא יהיה מזבח לה' בארץ מצרים, ויש מרבותינו שדרשוהו במסכת מנחות על מזבח בית חוניו בנו של שמעון הצדיק שברח לו למצרים ועשה שם מזבח:מדברות שפת כנען - כישראל שבארץ כנען:עיר ההרס יאמר לאחת - (ת"י קרתא דבית שמש דעתידא למיחרב יתאמר היא חדא מנהון) ההרס ת"י לשני פנים לשון האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט) ולשון הריסה וחורבן ומהיכן למדה יונתן מנבואתו של

7

אברבנאל ישעיהו פרק יט

 אותו נס ופטרם חזקיהו, והיה ראוי שיהיו גם כן חמש ערים בארץ כוש מדברות שפת כנען ונשבעות לה' ועושות מזבח ועולות כמו שזכר במצרים, אבל כל זה הוא דבר שאין לו שחר בפשט הכתובים, ובמסכת מנחות (קט, ב) פרק הרי עלי עשרון דרשו מזבח לה' בארץ מצרים על המזבח שבנה חוניו בן שמעון הצדיק במצרים כשברח שם מירושלם, ויש דעות לחכמינו זכרונם לברכה בזה מהם אמרו שהעלה שם עולות לעבודה זרה, ומהם אמרו שלגבוה היה מקריב, אבל כפי הפשט לא יתכן לפרשו כן, לפי שאם הקריב לעבודה זרה אין ספק שלא כיוון אליו הנביא, אבל גם שנאמר שהיה מקריב לגבוה,

8

אלשיך ישעיהו פרק יט

 בה' יהרסוה הד' האחרות כעיר הנדחת עד שיקרא שמה עיר ההרס:ושיעור הכתוב ונשבעות לה' צבאות, ומה היא השבועה הלא היא, כי עיר ההרס יאמר לאחת אם תעבור, וקיבלן השי"ת ואת מנחתן, כי הנה (יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים וכו', שהוא כמו שאמרו ז"ל בית חוניו שהיה באלכסנדריא של מצרים, וזולת המזבח ההוא היה תהיה להם מצבה מפני עצמן אצל גבולה לה':ושמא תאמר מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, שידעו את ה' שהקריבו זבחים לה', הלא הוא כי הנה (כ) והיה לאות ולעד כו' כי יצעקו אל ה' מפני לוחצים בעלי בחירה, וישלח להם

9

ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת נשא פרק ו

 אמר הקי"ש לא הם מברכים אלא אני אברכם דכתיב ואני אברכם. והא דאמ' ר' כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, היינו כל זמן שעומד במרדו אבל אם עשה תשובה לא, מיהו רבינו גרשום כתב בתשובתו כהן שנשתמד ועשה תשובה שוב לא ישא כפיו כדתניא כהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו בבית המקדש, ומהר"ח פלטיאל ז"ל כתב דלא דמי לפי דכיון דהיו עובדים בבית חוניו כעין עבודת פנים יש לירא פן יחשב לעולם לבית חוניו כדאמ' הרי עלי עולה על מנת שאקריבנה לבית חוניו ובעי כוונה לקרבן, אמנם נשיאת כפים אין דרך לעשות לע"ז גם לא בעי כוונה

10

רד"צ הופמן ויקרא פרק ז

 מלכים - ב יח, ד). אולם מי שבא להסיק ממעשים רעים אלה, שלא היו חוקי קרבנות כתובים בנמצא, יכול היה כמו - כן להסיק מן העובדה, שבימי כמה מלכים היתה עבודת האלילים נפוצה, כי לוחות הברית ועשרת הדברות לא היו אז בעולם. זאת ועוד: בזמן בית שני הקימו היהודים במצרים את מקדש חוניו שהיה בלתי חוקי. האם גם אז לא היו עוד חוקי הקרבנות כתובים?! אולם הענין היה כך: בזמן הרדיפות של הסורים, כשקמו מהומות ביהודה, בנה חוניו מקדש במצרים, ואת המעשה הרע הזה כיון שכבר נעשה, שוב לא יכלו לסלקו גם לאחר שהסדר ביהודה הושב על כנו. וכך היה, כנראה, המצב

1234567891011121314151617181920