חג

חג מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7922 מקורות עבור חג. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לד

 ט' י') נקוד על ה' שברחוקה מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ. כיוצא בו ונשים עד נופח אש"ר עד מידבא (שם כ"א ל') נקוד על רי"ש שבאשר למה מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות. [כיוצא בו] ועשרון עשרו"ן (שם כ"ט ט"ו) של יום טוב הראשון של חג הסכות נקוד עשרו"ן בוי"ו למה מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד. כיוצא בו הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנ"ו ולבני"נו (דברים כ"ט כ"ח). נקוד על לנ"ו ולבני"נו ועל ע' שבעד למה אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי

52

מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א

 הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור המנגנים בו גוים, אומר לה, בתי, אם כן בשעה שהן שמחים מה יהיו עושין, אומרת לפניו רבונו של עולם, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ובתלמוד ובמדרש ובאגדות, ואם עם הארץ הוא יעסוק בהלכות הפסח בפסח, ושל עצרת בעצרת ושל חג בחג. העיד ר' שמעון ואמר כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם. הלכה ההמשגר כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה, מפני שדעתו רבה עליה, רבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליה. וכן בני חבורה ששגרו כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייבין מיתה, מפני

53

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק א

 עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו גוים לעבודה זרה, אומר לה הקדוש ברוך הוא, בתי, אם כן מה יעשו בני בשעה שהם שמחים, אומרת לפניו רבונו של עולם אם תלמידי חכמים הם יעסקו בתורה ובמשנה ובתלמוד בהלכות ובאגדות, ואם עמי הארץ הם יעסקו בהלכות פסח בפסח, והלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג. העיד ר' שמעון בן אלעזר משום ר' יהודה בן חנניה כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה טוב.היכי דאמי כמין זמר, כגון דזמיר ביה ודעתיה על הירהור. ופסוק בלא זמנו, דאמר בקינות. אמר רבא פסוק בזמנו, בנחמות בשעת שבעה. הלכה זהמשגר כוס

54

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יז

 שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי, אלא משום דכתיב וינפש, וי על הנפש. הלכה הבפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים; בעצרת שבעה שבועות; בראש השנה בחדש השביעי באחד לחדש; ביום הכיפורים אחרי מות; ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורה כהנים, ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג; בחנוכה בנשיאים; בפורים ויבא עמלק; בראשי חדשים ובראשי חדשיכם; במעמדות במעשה בראשית; ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונות של עצירת גשמים, ברכות וקללות, אבל תעניות אחרות, ויחל משה, ומפטירין דרשו י"י, ויש אומרים שאין מפטירין, ונהגו בו העם, ואין מפסיקין

55

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יט

 מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יט הלכה אבפסח, בין בתפילה בין בכוס, צריך להזכיר, ביום טוב מקרא קודש הזה, ביום חג המצות הזה. ובחולו של מועד אומר, במועד חג המצות הזה. בשביעי אומר, ביום שביעי העצרת הזה, ואין מזכיר בו חג, לפי שאינו חג בפני עצמו. הלכה בבחג השבועות אומרים, ביום טוב מקרא קודש הזה, וביום חג השבועות הזה. וערבית ושחרית ומנחה, שוין בתפילות. הלכה גבראש חדש ניסן צריך להזכיר, ראש ראשי חדשים הזה. ובראש השנה, ביום טוב מקרא קודש הזה, ובראש חדש הזה, וביום ראש השנה הזה, וביום תקע שופר הזכרון הזה. הלכה דביום הכיפורים

56

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ז

 טיפוליה מרובין. טיפולי הבכור, בדקה שלשים יום, ובגסה חמשים יום, רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים. מפני שהדקה טיפוליה מרובין. הלכה כגסוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין, עד שיחדש בה דבר. איזוהי סוכה ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלשים יום, אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה כשרה. הלכה כדהאורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית, ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. רבי שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה, כיוצא בהן. רבי שמעון אומר אפונין הגמלונין כיוצא בהן. רבי אלעזר אומר אפונין הגמלונין משתרמלו לפני ראש השנה.

57

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ב

 אני מתיר לגבוה בשעה שהוא מותר להדיוט אינו דין שנתיר לגבוה אמרו להן בית שמאי והרי נדרים ונדבות יוכיחו שהן מותרין להדיוט ואסורין לגבוה אמרו להן בית הלל לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע אמרו להן בית שמאי חגיגה אין זמנה קבוע שאם לא חג בראשון חוגג בשני לא חג בשני חוגג בשלישי אמרו להן בית הלל חגיגה זמנה קבוע שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג אחר הרגל אמרו להן ב"ש והלא כבר נאמר [שמות יב טז] אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם אמרו להן ב"ה משם ראייה לכם אינו

58

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

 ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה. א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר [שם קיד א] בצאת ישראל ממצרים לשעבר. [שם קטו א] לא לנו ה' לא לנו לדורות הללו. [שם קטז א] אהבתי כי ישמע ה' את קולי לימות המשיח [שם קיח כז] אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג. [שם כח] אלי אתה ואודך לעתיד לבוא. ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום והאמצעיות צרכן של בריות חננו דיעה חננתנו דעה רצה תשובתינו רצית תשובתינו סלח

59

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

 אדם טופל בהמות לבהמה אין אדם טופל מעות למעה הוא דו אמר אינו דוחה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה את י"ט עד שיאמר עוד אין בדעתי להוסיף:הלכה גמתני' עולות במועד באות מן החולין ושלמים מן המעשר בי"ט ראשון של חג ב"ש אומרים מן החולין וב"ה אומרים מן המעשר: גמ' ר' תנחום בר עילאי בשם ר' יוסי בי ר' חנינה כך משיבין ב"ש לבית הלל דבר שהוא בא חובה בא מן המעשר אמרו להן אילו בחול שמא אינו מביא אחת מן החולין וטופל למעשר וכא מביא אחת מן החולין וטופל למעשר ומניין שהוא

60

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 אוסר להדיוט הרי אני מתיר לגבוה בשעה שאני מתיר להדיוט אינו דין שנתיר לגבוה אמרו להן ב"ש והרי נדרים ונדבות יוכיחו שהן מותרין להדיוט ואסורין לגבוה אמרו להן ב"ה לא אם אמרתם בנדרים ונדבות שאין זמנן קבוע תאמרו בחגיגה שזמנה קבוע אמרו להן ב"ש חגיגה אין זמנה קבוע שאם לא חג בראשון חוגג בשני שאם לא חג בשני חוגג בשלישי אמרו להן ב"ה חגיגה זמנה קבוע שאם לא חג ברגל אינו יכול לחוג לאחר הרגל אמרו להם ב"ש והלא כבר נאמר [שמות יב טז] אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם אמרו להם ב"ה משם ראייה לכם אינו

1234567891011121314151617181920