חג

חג מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7922 מקורות עבור חג. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק טז

 בואם אל קצה ארץ כנען, ואימתי היה זה, ממחרת הפסח בששה עשר בניסן, דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי (יהושע ה יא), מכאן תשובה לאומרים ספירת העומר ממחרת השבת שהוא שבת בראשית, שהרי הכתוב אומר ממחרת הפסח, ולא ממחרת השבת, ואם תאמר אותה השנה חל יום ראשון של חג המצות להיות בשבת, לפיכך כתב ממחרת הפסח, תשובתך בצידך וכתוב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון (שם ד יט), דע והבן שחמשה עשר שחל להיות בשבת ידוע שראש חודש היה שבת, ואם ר"ח היה שבת בעשירי בו שני בשבת, וכתיב עברו בקרב המחנה וצוו העם לאמר הכינו לכם

172

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יט

 כלום, ביום שני שהוא שלישי בשבת אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, ברביעי בשבת אמר להם מצות הגבלה, בחמישי עשו פרישה שהוא רביעי בחדש, שנאמר וקדשתם היום, זה יום רביעי בחדש, ומחר זה יום חמישי בחדש, שהוא ששי בשבת, וביום השבת שהוא ששי בחדש, קבלו עשרת הדברות והוא יום חג השבועות, יום מתן תורה, יום חמשים ליציאת מצרים, לכך נאמר תחת התפוח עוררתיך (שה"ש ח ה), ואומר כתפוח בעצי היער (שם ב ג), מה תפוח זה מוציא פירות לחמשים יום משתפרח, כך התורה נתנה לחמשים יום לגאולת ישראל, ונתנה תורה לסוף שבעה דורות, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם,

173

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כג

 אומר שלש פעמים (דברים טז טז), שלא תאמר כל זמן שארצה ובלבד שיהיה שלש, ת"ל בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות (שם): שלש רגלים. פרט לבעלי קבים, ולהוציא את החיגר והסומא החולה והקטן, ושאין יכול לעלות ברגליו: תחג לי בשנה. לשם קודש:סימן טוטו) את חג המצות תשמור. מה כתוב למעלה מן הענין ושם אלהים אחרים (פסוק יג), וכתיב את חג המצות תשמור, [ללמדך כל המבזה את המועדים כאילו עובד עבודת כוכבים]: שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חודש האביב. מיכן היה ר' יהודה בן בתירה אומר שלא תהא מביא אלא בחדש האביב, ואם לא השיגה התבואה מעברין

174

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לב

 שור בשעה שאוכל עשב, שהוא מאוס בשעה שהוא אוכל העשב, ואעפ"כ וימירו את כבודם בו: אשר העלוך. מלמד שאוו לאלהות הרבה. ואמרי לה לטובה, שלא כפרו בעיקר, אלא שחיבבו עבודת כוכבים לכבוד:סימן הה) וירא אהרן. מלמד שראה אהרן חור זבוח לפניו: ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר. כדי להעביר הדבר עד שיבא משה: ד"א חג לה' טביחה לה' בעובדי הבעל, שנאמר וליום חג ה' (הושע ט ה):סימן וו) וישכימו ממחרת. היינו דאמר ריש לקיש אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), בא לטמא פותחין לו: וישב העם לאכול ושתו. כל מקום שנאמר ישיבה שם תקלה:סימן

175

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לד

 משלהן, ושמש שלהן עומד ומשקה עליהם, מעלה עליהם הכתוב כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו, שלא נאמר ואכלת מזבחו אלא וקרא לך, משעת קריאה:סימן יזיז) אלהי מסכה לא תעשה לך. וסמוך ליהסימן יחיח) את חג המצות תשמור. מלמד שכל המבזה את המועדות כאלו עובד ע"ז:סימן יטיט) כל פטר רחם לי. הזכיר פטר רחם סמוך לפרשת הפסח, לפי שבפרשת קדש לי כל בכור על יציאת מצרים נאמרה, ואף פטר רחם פרט ליוצא דופן, ופרט לבן פקועה: וכל מקנך תזכר. תביא זכר ולא נקבה, אע"פ שהיה פטר רחם לא נתקדש בבכורה: פטר שור

176

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 של שני עשרונים לא יביאנה בשני כלים אלא בכלי אחד. אל בני אהרן הכהנים אפי' הן רבואות וכן הוא אומר (משלי יד) ברב עם הדרת מלך. הכהנים וקמץ. מצות קמיצה בכהנים. וקמץ. קומץ אחד לעשרון. קומץ אחד לששים עשרונים. והיכן אתה מוצא מנחה של ששים עשרונים כגון יו"ט הראשון של חג הסוכות שחל להיות בשבת י"ג פרים י"ד כבשים שעיר עזים שני כבשים של שבת אילים שנים כל הראוי לבילה כגון ששים עשרון שראוין ליבלל אע"פ שלא בלל כשר. שאין בלילה מעכבת היינו דאמר רבי זירא (ליבלל בכלי) אבל (אמר) עשרון שאין ראוין לבילה בכלי אחד בלילה מעכבת. מנא לן

177

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 ה'. אני ה' נאמן לשלם שכר. רבותינו ז"ל כתבו מעשה בפפוס ולוליינוס אחיו שהרגם טראיינוס בלודקיאה. אמר להם אם מעמם של דניאל חנניה מישאל ועזריה אתם יבוא אלהיכם ויצילכם מידי וכו' ואני כותב להיות זכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנצ"א שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג שבועות ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת דתתנ"ו לבריית העולם כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר (יואל ד) ונקיתי דמם לא נקיתי (ישעיה ס) תחת הנחשת אביא זהב וגו' תחת דם הצדיקים מה יביא. אני ה'. נאמן לשלם

178

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס

 יהודה בן נחמיה צהבו פניך על שהשבתה את הזקן תמה אני עליך אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה בר' אלעאי בפסח היה הדבר וכשבאתי בעצרת אמרתי היכן הוא יהודה בן נחמיה אמרו לי הלך לבית עולמו בשבועותיכם: אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר ז"ל חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת. ורבותינו ז"ל קראו בכל מקום עצרת לחג השבועות והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון. נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג להקישו ללינה דכתיב (דברים טז) בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות הוקשו זה לזה:והקרבתם עולה לריח ניחוח לה' וגו'. ומנחתם

179

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה

 אין לו מעשר שני תן לו מעשר עני אין לו מעשר עני תן לו שלמים אין לו שלמים פרנסהו מן הצדקה. כי אין לו חלק ונחלה עמך. להגיד מה גרם:מקצה שלש שנים. ולהלן הוא אומר (דברים לא) מקץ מה להלן רגל אף כאן רגל אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת"ל (שם כו) כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו הוי אומר זה פסח. מיכן אמרו ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור. ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית שכן דרך המעשרות שנה ראשונה מעשר ראשון ומעשר שני וכן בשניה בשלישית מעשר

180

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא

 משוחררין שאין להם חלק בארץ:כי תכלה לעשר. יכול בחנוכה שהוא סוף האסיף תלמוד לומר (דברים יד) מקצה שלש שנים. נאמר כאן קץ ונאמר להלן (שם לא) מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה. מה קץ האמור להלן רגל אף כאן רגל ולא חנוכה. אי מה להלן קץ הוא חג הסוכות אף כאן חג הסוכות. תלמוד לומר כי תכלה. אי זהו רגל שבו כלין המעשרות הוי אומר זה פסח. מיכן אמרו ערב יום טוב הראשון של שנה רביעית ושל שביעית היה הביעור כענין שמפורש בענין מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר. שנה שחייבת במעשר. יצאת

1234567891011121314151617181920