חג

חג מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7922 מקורות עבור חג. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור א

 שעשיתי לך חביון צל על ידי בצלאל, חבצלת חביון צל דבר אחר חביב צל. השרון. שאמרתי לך שירה על ידי משה. דבר אחר חבצלת. חביבה אני שהייתי חבויה בצל מצרים, ולשעה קלה כנסני הקב"ה לרעמסס, והרטבתי במעשים טובים כשושנה. השרון. שאמרתי שיר ורון לפניו, שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל כט), אמר ר' יוחנן בשם ר' [שמואל בן] יהוצדק בא הפסוק הזה ללמד על של סנחריב ועל של פרעה. דבר אחר אני חבצלת השרון. אני הוא וחביבה אני שהייתי חבויה בסיני, [שכפה עלי ההר כגיגית, שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט יז)], ובשעה קלה הרטבתי מעשי כשושנה,

152

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יז

 העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל נוצחים, או אומות העולם, עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים, עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין, וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל, ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלהים, וספר תורה בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח, שכך שנו רבותינו בכל יום היו מקיפין את המזבח, ואומרים

153

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יח

 עד טז), ר' יודן אומר בשם ר' יהודה, כל שאמר דוד בספרו, כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו, אמר לפניו רבונו של עולם עשית לנו נסים בלילה ואמרנו שירה בלילה, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי (שם /תהלים/ מב ט), ואומר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל כט), עשית לנו נסים ביום, ואמרנו לפניך שירה ביום, שנאמר למנצח וגו' ביום הציל ה' אותו.[ב] [דבר אחר [יח, א] למנצח לעבד ה' לדוד]. זהו שאמר הכתוב פי יספר צדקתך כל היום תשועתך (תהלים עא טו), אתה מוצא שלא הניח דוד אבר, שלא קילס בו להקב"ה,

154

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כו

 שיש בו לשעבר, ויש בו לדורות, ויש בו לימות המשיח, ויש בו לימות גוג ומגוג, ויש בו לעתיד לבא, בצאת ישראל ממצרים (תהלים קיד א), לשעבר, לא לנו ה' לא לנו (שם /תהלים/ קטו א), בדורות הללו, אהבתי כי ישמע ה' את קולי (שם /תהלים/ קטז א), לימות המשיח, אסרו חג בעבותים (שם /תהלים/ קיח כז), לימות גוג ומגוג, אלי אתה ואודך (שם שם /תהלים קי"ח/ כח), לעתיד לבא, הודו לה' כי טוב (שם שם /תהלים קי"ח/ כט), לחיי העולם הבא.[ז] [כו, ט] אל תאסוף עם חטאים נפשי. [אלו הנסקלים והנשרפים. ועם אנשי דמים חיי. אלו הנהרגים והנחנקים. דבר

155

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מב

 יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי.[ו] [מב, י] אומרה לאל סלעי למה שכחתני. אותן שהיו במצרים לא עשו אלא מצוה אחת ויצאו בלילה, אני שכל מצות שנצטויתי אני עושה, שמור את חדש האביב (דברים יו א), ואני עושה בו את החג, ומשמרת בו את הפסח, ועשית חג שבועות (שם שם /דברים ט"ז/ י), חג הסכות (שם שם /דברים ט"ז/ יב), ובעשור לחודש השביעי הזה (במדבר כט ז), ואני עושה, מהו לחדש השביעי הזה, וכי יש חודש שביעי אחר, אלא שאתה אומר לי בכל שנה ושנה (אומרים) בתשרי זה שיבא אני גואלך, זה בא וגם אחר ולא גאלתני, הוי

156

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קיג

 אשר מגן צריך בידך (בראשית יד כ), אזכרה נגינתי בלילה לפיכך עם לבבי אשיחה, ר' יהודה בר סימון אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה נזכרתי אני שעשית לי נסים במצרים והייתי מנגנת לך על ידי אותן נסים, ואמרתי לך שירים וזמרים באותה הלילה, שנאמר השיר (הזה) יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל כט), ואימתי בשעה שהרגת בכורי מצרים בלילה, שנאמר ויהי בחצי הלילה (שמות יב כט), הוי אומר נגינתי בלילה באותה הלילה שגאלתנו והוצאתנו לחירות, שהיינו עבדים לפרעה, וגאלתנו ועשיתנו לך לעבדים, לכך נאמר הללו עבדי ה', ולא עבדי פרעה.[ב] דבר אחר [קיג, א] הללויה הללו עבדי ה'

157

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קיח

 ה ו). אנא ה' הושיעה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אנא ה' הושיעה נא, ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אנא ה' הצליחה נא, אנשי ירושלים אומרים מבפנים ברוך הבא בשם ה', ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מבית ה', אנשי ירושלים אומרים מבפנים אל ה' ויאר לנו, ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח, אנשי ירושלים אומרים מבפנים אלי אתה ואודך, ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אלהי ארוממך, אנשי ירושלים ואנשי יהודה פותחין פיהם ומשבחין להקב"ה ואומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

158

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת משפטים פרק כג

 לו בע"ז שלו, והתורה אמרה לא ישמע על פיך:סימן יד[יד] שלש רגלים תחג לי בשנה. בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות שלא תאמר בכל עת שארצה: ד"א להוציא את החיגר ואת הסומא ואת הקטן שאינם יכולים לילך ברגליהם:סימן טו[טו] את חג המצות תשמור. מה כתיב למעלה מן הענין, ושם אלהים אחרים לא תזכירו (פסוק י"ג), ואמר אחריו את חג המצות תשמור, ללמדך שכל המבזה את המועדים כאלו עובד ע"ז, ואמר אחריו וחג הקציר, זה חג השבועות וחג האסיף זה חג הסוכות, שכבר אסף כל התבואה והפירות:סימן יז[יז] שלש פעמים [אין פעמים אלא רגלים] שלא

159

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת כי תשא פרק לב

 שור, לפי שהיו ישראל אומרים עשה אותו כדמות מה שראינו ביום מתן תורה, כי ראו המלאכים שהיה רגליהם ככף צורת עגל, שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל (יחזקאל א ז), לפיכך שאלו דמות עגל:סימן ה[ה] וירא אהרן. מלמד שראה חור זבוח לפניו: ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר. טביחה לה' בעובדי העגל:סימן ז[ז] וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך. אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בתחלה אמרת לי בני בכורי ישראל (שמות ד כב), ואמרת והוצא את עמי בני ישראל (שם ג י), ועכשו אומר כי שחת עמך, אם טובים ואם רעים

160

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בהעלותך פרק ט

 כל שהכתב מרובה על הנקוד, כלומר שמיעט מן הכתב נקוד, דרשינן הכתוב, וכל שנקודה מרובה כל הכתב, דרשינן הנקוד:סימן יא[יא] על מצות ומררים. כשם שנא' בפסח ראשון (על מצות ומרורים) צלי אש (שמות י"ב ח'), [ומצות על מרורים יאכלוהו] כך הי' נאכל פסח שני, אבל חג שבעת ימים לא היו עושים:סימן יב[יב] ככל חוקת הפסח יעשו. צלי אש ולא בשל מבושל במים:סימן כג[כג] על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. לא שיאמר להם הקב"ה ליסע ולחנות, אלא שהיו מביטין בענן שעל המשכן, וביום העלות הענן מעל המשכן, היו יודעים רצונו של מקום שיסעו,

1234567891011121314151617181920